800 מיליון דולר בסכנה: קריסת הבנק שהפילה את נשיא פרגוואי

קריסת הבנק הדיגיטלי אוּאֶנוֹ בפרגוואי הותירה כשלושה מיליון לקוחות ללא גישה לחשבונות, והעמידה בסימן שאלה כ־850 מיליון דולר מכספי ציבור | המשבר הוביל להפגנות, לחקירות ולהתפטרות הנשיא סנטיאגו פניה, לאחר שהבנק המרכזי פתח בהליך הסדרת פעילות הבנק.

סנטיאגו פניה. צילום: X

קריסת הבנק הדיגיטלי אוּאֶנוֹ בפרגוואי הציתה משבר פיננסי ופוליטי שהוביל להתפטרותו של נשיא המדינה סנטיאגו פניה, לאחר שהרשויות השתלטו על פעילות הבנק בעקבות גילוי ליקויים חמורים במצבו הפיננסי. כשלושה מיליון לקוחות, המהווים כ־60% מהאוכלוסייה הבוגרת במדינה, נותרו ללא גישה לחשבונותיהם, ובמקביל התעוררו חששות לגורלם של כ־850 מיליון דולר מכספי ציבור שהופקדו בבנק, בהם כספי קרנות פנסיה וגופים ממשלתיים.

הפרשה התפתחה במהירות בתוך ימים ספורים. ב־2 בנובמבר החליט הבנק המרכזי של פרגוואי לפתוח בהליך הסדרת פעילותו של אוּאֶנוֹ, לאחר שבבדיקות שנערכו בבנק התגלו ליקויים חמורים שהביאו לירידה ביחס ההון שלו אל מתחת למחצית מהרף המינימלי הנדרש על פי החוק. ההחלטה התקבלה פה אחד בידי הנהלת הבנק המרכזי, במטרה למנוע הידרדרות נוספת, להגן על המפקידים ולשמור על יציבות המערכת הפיננסית.

במסגרת הבדיקות התגלו, לפי הדיווחים, הלוואות בהיקפים גדולים לחברות הקשורות לבעלי השליטה בבנק, שחלקן ניתנו ללא בטוחות מספקות ותוך חריגה מהכללים הנוגעים להעמדת אשראי לגורמים קשורים. בנוסף, נמצאו הוצאות שנרשמו באופן שגוי כנכסים, לצד בעיות בתיעוד ההלוואות ובדיווח על מצבו הפיננסי של הבנק. בעקבות הממצאים הוצאו צווי מעצר לשמונה מבכירי הבנק, והתביעה פתחה בחקירות פליליות.

היקף הפעילות של אוּאֶנוֹ הפך את הפרשה לאירוע בעל השלכות רחבות במיוחד. הבנק, שהחל את דרכו כחברת שירותים פיננסיים דיגיטליים, התרחב במהירות והפך בתוך שנים ספורות לאחד הגופים הבנקאיים הבולטים בפרגוואי. הוא דיווח על כ־2.94 מיליון לקוחות, פעל באמצעות עשרות סניפים והציע שירותים דיגיטליים בהיקף נרחב, עד שהפך לגורם פיננסי מרכזי בחיי היומיום של מיליוני אזרחים.

אלא שמאחורי הצמיחה המהירה הסתתרה חשיפה משמעותית לכספי ציבור. לפי הדיווחים, בחודש האחרון החזיק הבנק כ־800 עד 850 מיליון דולר בפיקדונות של גופים ציבוריים, שהיוו כרבע מסך הפיקדונות שלו. בין הגופים שהפקידו בו כספים נמצאים קרנות הפנסיה והבריאות של המדינה וכן חברות המפעילות את תחנות הכוח ההידרואלקטריות הגדולות של פרגוואי. אחת מקרנות הביטוח הלאומי והפנסיה במדינה החזיקה בבנק כ־355 מיליון דולר, סכום שהיווה כ־9% מתיק ההשקעות שלה.

המשבר הבנקאי הפך במהירות גם למשבר שלטוני, לאחר שהתברר כי לנשיא סנטיאגו פניה היו קשרים עסקיים קודמים לקבוצת ואסקס, שהחזיקה בבנק. פניה החזיק בעבר במניות בחברת האחזקות ששלטה באוּאֶנוֹ, אך מכר את חלקו באפריל 2025. הנשיא הכחיש כי התערב בניהול הבנק או פעל לטובתו, אולם מתנגדיו העלו טענות לניגוד עניינים, להתערבות פסולה בהעברת כספי ציבור לבנק ולהתעלמות מאזהרות מוקדמות בנוגע למצבו.

גם מינויו של נגיד הבנק המרכזי קרלוס קרוואלו הפך לחלק מהפרשה. קרוואלו עמד בעבר בראש חברת המימון שקדמה לבנק אוּאֶנוֹ, ולאחר שמונה לתפקיד הבכיר בבנק המרכזי הוא היה אחראי גם על הגוף המפקח על הבנק. בעקבות התפתחות המשבר הוא התפטר מתפקידו, והפרשה העלתה שאלות קשות בנוגע לעצמאות הפיקוח על המערכת הבנקאית במדינה.

המחאה הציבורית החריפה כאשר לקוחות הבנק גילו כי אינם יכולים למשוך את כספם, להשתמש בכרטיסי האשראי או לבצע העברות. תושבים רבים הגיעו לסניפי הבנק בניסיון לקבל את חסכונותיהם, בעוד גמלאים ועובדים הביעו חשש לפגיעה בתשלומי הפנסיה והשכר. בהפגנות בבירה אסונסיון נשמעו קריאות להחזרת הכספים ולהעמדת האחראים לדין. המשטרה השתמשה באמצעים לפיזור הפגנות, ובהם גז מדמיע ותותחי מים.

גם בתוך מפלגת השלטון של פניה החלה להתפורר התמיכה בנשיא. חברים במפלגתו השמרנית, מפלגת קולורדו, הצטרפו ללחץ להדחתו, לאחר שחברי אופוזיציה הגישו בקשה לפתוח בהליך הדחה בבית הנבחרים. פניה הודיע ביום חמישי, 5 בנובמבר, על התפטרותו, בניסיון למנוע החרפה נוספת של המשבר הפוליטי. בהודעתו אמר כי החליט לפרוש מתוך רצון לשמור על יציבות המדינה, על השלום החברתי ועל המוסדות הדמוקרטיים.

אלא שההתפטרות לא סיימה את הפרשה. זמן קצר לאחר הודעת הנשיא הצביעו 78 חברי בית הנבחרים שנכחו בדיון פה אחד בעד קידום הליך ההדחה נגדו. גם בסנאט נמשך הדיון בנוגע להשלכות ההתפטרות, כאשר חברי אופוזיציה טענו כי יש להשלים את ההליך כדי למנוע מהנשיא לפרוש מבלי לתת דין וחשבון על חלקו בפרשה. סגן הנשיא פדרו אליאנה הוזכר כמועמד למלא את מקומו עד לסיום כהונת הנשיא בשנת 2028.

במקביל, התביעה הכללית בפרגוואי הורתה על פתיחת שלוש חקירות פליליות הנוגעות לקריסת הבנק, ובהן גם בדיקת קשריו של הנשיא עם הגוף הפיננסי והתנהלות הרשויות בפיקוח עליו. 27 בכירים ואנשים הקשורים לבנק ולחברות שבבעלות קבוצת ואסקס עומדים בפני אישומים, ובהם הפרת אמונים וניסיון להונאה. בין החשודים שנעצרו נמצאים גם מייסד הבנק ונשיאו.

בינתיים, הבנק המרכזי מנסה להחזיר למפקידים לפחות חלק מכספם באמצעות קרן ערבות הפיקדונות. לפי הודעת הבנק המרכזי מ־5 בנובמבר, בשלב הראשון יועברו תשלומים למפקידים שהיתרה שלהם אינה עולה על 10 מיליון גוארני, שאין להם חובות לבנק ושיש להם חשבון פעיל בבנק או בגוף פיננסי אחר במדינה. יתר הלקוחות אמורים לקבל עדכונים על מועדי התשלום והמשך הטיפול בכספים בהתאם להתקדמות ההליך.

על פי החוק בפרגוואי, ערבות הפיקדונות מכסה עד 75 משכורות מינימום חודשיות, סכום שהסתכם במועד ההודעה בכ־228.3 מיליון גוארני לכל מפקיד בכל מוסד פיננסי. מדובר בתקרה החלה על המפקיד ולא על כל חשבון בנפרד. הבנק המרכזי הבהיר כי יפעל גם כדי להגן ככל האפשר על יתרות החורגות מתקרת הערבות, אולם בשלב זה אין ודאות לגבי מלוא הסכומים שיוכלו המפקידים לקבל בחזרה.

המשבר כבר מורגש גם בשווקים הפיננסיים המקומיים. על רקע האירועים נרשמו ירידות במחירי איגרות החוב של פרגוואי, והמטבע המקומי, הגוארני, נחלש בכמעט 5% מול הדולר. במקביל, פרויקטים עסקיים ופגישות כלכליות שתוכננו במדינה נדחו בשל חוסר הוודאות הפוליטית והפיננסית.

הפרשה מעמידה בסימן שאלה את אחד מסיפורי הצמיחה הבולטים של המערכת הפיננסית בפרגוואי בשנים האחרונות. בנק דיגיטלי שהפך בתוך זמן קצר לגוף המשרת מיליוני לקוחות ומנהל מאות מיליוני דולרים מכספי ציבור, מצא את עצמו תחת התערבות רגולטורית, חקירות פליליות ומשבר אמון חסר תקדים. כעת, לצד הניסיון להשיב את כספי המפקידים, תידרש פרגוואי להתמודד גם עם שאלות הנוגעות לפיקוח על הבנקים, לניגודי עניינים ולמידת ההגנה על כספי הציבור.

כתיבת תגובה