החוק האמריקני מחמיר מאד בפשיעה כלכלית • מי שעלולים לחוש את זה על בשרם הם מנהלי טבע, שעשויים לקבל עונשי מאסר כבדים • 'ביזנעס' בסקירה על יישומו של 'חוק שרמן' בארה"ב – החוק האוסר על תיאום מחירים
יוני קדם 13.05.2019
בין מערכת החוקה והמשפט של ארה"ב למקבילתה הישראלית – ישנם הבדלים רבים. אחד הבולטים בהם, הוא רמת הענישה על עבירות כלכליות. בעוד שבישראל עברייני פשיעה כלכלית נשלחים לכל היותר לביקור קצרצר בכלא + סל שיקום אסירים מפנק, הרי שבארה"ב הללו מושלכים לכלא לשנים רבות, בתנאים לא משהו בכלל.
מבין העבירות הכלכליות שבישראל מפנקים ובארה"ב מענישים, היא עבירת 'תיאום מחירים', או בשמה הידוע 'קרטל'. גם על עבירה זו, בניגוד לאכיפה הרופפת שיש בישראל על תיאום מחירים, בארצות הברית החוק נאכף ביד ברזל קשה מאוד.
צניחה חופשית למניותיה של 'טבע'
כפי שפורסם אתמול ב'ביזנעס', ענקית התרופות 'טבע' עומדת בפני תביעת ענק שהוגשה ע"י רוב מדינות ארה"ב. עיקרה של התביעה הוא בגין תיאום מחירי תרופות מול יצרניות אחרות, על מנת לשמור על מחירים גבוהים. וזאת תוך כדי יצירת מצג שווא של שוק חופשי, כאשר בשורה התחתונה הצרכן הוא זה שנאלץ לשלם את המחיר הגבוה.
עד כמה גבוה? לפי התביעה 'טבע' העלתה מחירים של תרופות בעד 1000%.
כמובן שמניותיה של חברת 'טבע' צנחו אמש בחופשיות, זאת בשל איבוד האמון של הצרכנים בה, והיא ירדה נמוך מאוד. כל כך נמוך, עד שהצניחה החדה גרמה לה לאבד את תואר "החברה עם שווי השוק הגדול ביותר בבורסה בת"א". תוצאה של צניחה חופשית וחסרת מעצורים בגובה 10.7% משווי החברה.
מַאֲפִיּוֹת וְמָאפְיוֹת
הפרשה הזכורה ביותר בישראל מהשנים האחרונות של תיאום מחירים, היא פרשת תיאום המחירים של המאפיות הגדולות, אנג'ל, ברמן ודוידוביץ', שבמשך שנים תיאמו מחירים של אחד ממוצרי היסוד הבסיסיים ביותר בארץ -הלחם.
אלא שבישראל, כמו בישראל, הם יצאו בזול ממש. לאחר משפט שנמרח על פני זמן ארוך מאוד, קיבלו ראשי המאפיות (לשם שינוי הפ"א בחיריק) עונש מאסר זניח של שלושה חודשים בלבד, בתוספת 3 חודשי עבודות שירות. זהו העונש אותו קיבלו לאחר שעשקו את הציבור הישראלי יום יום, שבוע שבוע, חודש חודש ושנה שנה, בסכומים מצטברים של מאות מיליוני שקלים.
יודגש, למרות שרשות ההגבלים העסקיים טענה כי מדובר "בקרטל מהחמורים שנחקרו, קרטל שנוהל היטב ונעשה על גבן של האוכלוסיות החלשות", עם זאת – בעלי המאפיות קיבלו עונשים מזעריים מאוד. האמת? אולי אפילו היה משתלם להם כל הסיפור.
'חוק שרמן'
סביר להניח, שאם הפרשה החדשה של טבע הייתה נחשפת בישראל – לא היינו שומעים על עונש גבוה במיוחד שמושת על מנהלי החברה. אלא שאיתרע מזלה של טבע, והפרשה הנוכחית מתנהלת בארצות הברית. שם, יודעים איך לאכוף את מי שמתאם מחירים על גב האזרח הקטן.
בארצות הברית קיים "חוק שרמן", האוסר על עסקאות בין גורמים מתחרים לכאורה, היכולות להגביל את הסחר בצורה של תיאום מחירים וחלוקת נתח שוק. למעשה, "חוק שרמן" אוסר לא רק הסדר מפורש בין שתי חברות, אלא גם כל הסדר, מפורש בכתב או שאינו מפורש בכתב, שהתוצאה ממנו היא תיאום מחירים.
וכן, כמו בארצות הברית, הפרה של החוק הזה יכולה לגרום למנהלי החברות להיזרק לכלא לשנים ארוכות, ולא רק להטיל על החברות ו/או התאגידים שלהם קנסות.
ישנן מספר דוגמאות בולטות בנושא, בהן מערכת אכיפת החוק האמריקאית ידעה לאכוף באמת את החוק למניעת תיאום מחירים, ולהעניש ביד קשה את מי שהפר אותו.
לוח יהודי ופשע כלכלי
הדוגמא הראשונה הידועה לנו היא משנות ה-50. אז שלטו שלש חברות בענף הטורבינות לייצור חשמל (כן, יש מדינות מתוקנות שבהן אין רק חברת חשמל אחת המחלקת חשמל חינם לעובדיה על חשבון כלל אזרחי המדינה).
החברה הגדולה ביותר הייתה חברת ג'נרל אלקטריק – לה היה נתח שוק של כ-60%, החברה השניה הייתה חברת וסטינגהאוס – ששלטה בכ-30% מנתח השוק האמריקאי, והחברה השלישית הייתה חברת אלייד-צ'למרס – ששלטה בעשרת האחוזים הנותרים.
שלש החברות הללו עבדו בצורה מתוחכמת, זאת על מנת לשמור כל אחת על נתח השוק של חברותיה, ולהמשיך לגבות תעריפים גבוהים.
איך הן עשו זאת ותיאמו זאת ביניהן?
מסובך, אבל פשוט:
ארצות הברית מתנהלת לפי לוח השנה השמשי (הלועזי), ואילו החברות תיאמו וחילקו ביניהן את התאריכים, אך לפי לוח השנה הירחי (היהודי). באופן שכאשר היה יוצא מכרז להספקת חשמל בין היום הראשון לחודש העברי עד היום השבעה עשר בחודש העברי, אזי ג'נרל אלקטריק הייתה מציעה מחיר נמוך, ואילו שתי החברות האחרות היו מציעות מחיר גבוה מאוד, כזה שלא היה לו סיכוי להתקבל בסופו של דבר.
במידה והמכרז היה יוצא החל מהיום השמונה עשר לחודש העברי עד היום העשרים וחמשה לחודש העברי, הרי שוסטינגהאוס הייתה מציעה את המחיר הנמוך ביותר, בעוד החברות האחרות מציעות מחיר גבוה. ובמידה והמכרז היה יוצא החל מהיום העשרים וששה לחודש העברי עד סוף החודש, הרי שאלייד-צ'למרס הייתה מציעה את המחיר הנמוך ביותר, בעוד השתיים האחרות מציעות מחירים גבוהים שאין להן סיכוי להתקבל.
מכיוון שהלוח העברי והלוח הלועזי אינם חופפים, הרי שלפעמים חברת ג'נרל אלקטריק הייתה "זוכה" במכרז שיצא בתחילת החודש הלועזי, ולפעמים היא הייתה "זוכה" במכרז שיצא בסוף החודש הלועזי. כנ"ל לגבי שתי החברות האחרות. אלא שלמעשה, כל המכרז לא היה אלא פיקציה, ולא הייתה כאן כל תחרות – אלא תיאום מחירים שהגיע על גבו של הצרכן האמריקאי, שללא ידיעה ספג את ההסכם על גבו ועל ארנקו.
אך לא לעולם חוסן. בשלב מסוים, פקיד יהודי פיקח שעבד במשרד המשפטים האמריקאי, עלה על כך שיש כאן משהו שאינו מריח טוב. בעזרת לוח השנה היהודי הוא גילה את הקנוניה, שגרמה לשלושת מנהלי החברות להיכנס לכלא. שם היה להם זמן רב לחשוב על מה שעשו, ואולי לפתח תחבולות נוספות.
שדרים סודיים ותדרים מתואמים
שיטה דומה אירעה כמה עשרות שנים מאוחר יותר, באמצע שנות ה-90.
היו אלו כמה חברות, שהתחרו על זכייה בתדרי שידור לאזורים שונים בארצות הברית. בשלב כלשהו הבינו החברות שאין להם טעם להתחרות זו בזו ולהציע מחירים נמוכים מאוד, אם הן יכולות לתאם מחירים ביניהן. הן הסיקו שעדיף להן להציע מחירים גבוהים ומתואמים, כאלו שיגרמו טוב לכל החברות, מלבד לאזרחים כמובן.
אז איך עבדה השיטה?
חברה מסויימת שרצתה לזכות בתדר שידור באזור מסוים, הייתה מציעה הצעת מחיר ששלושת הספרות האחרונות שלה תאמו את קידומת הטלפון של אותו אזור. כך החברות האחרות ידעו למשוך את ידיהן ולא להציע הצעות לאותו אזור, או להציע הצעות מחיר גבוהות במיוחד שבטוח שלא יזכו במכרז. בכך, ידעה כל חברה לשמור על נתח השוק שלה, ולשמר במקביל את נתח השוק של החברות האחרות. תוך כדי שמי שסופג את ההפסד הגדול – הוא האזרח.
אלא שהשיטה הזו עובדת ועובדת ועובדת – עד שהיא לא עובדת. גם כאן, הגיע השלב בו רשות ההגבלים העסקיים של ארצות הברית גילתה את התרמית, מה שגרם ללא מעט מנהלים להיכנס לכלא האמריקאי תוך זמן קצר.
"המתחרים הם חברינו, והלקוחות הם אויבנו"
מקרה נוסף, אירע בשנת 1999. חברת ADM האמריקנית, המתמחה בעיבוד מוצרים חקלאיים שונים, יצרה קשר עם חברה יפנית המתחרה בה. יחד הן הסדירו את חלוקת השוק ביניהן, וכן את תיאום המחירים, על מנת שכל אחת תוכל להרוויח כמה שיותר.
מטרת העל של שתי החברות הייתה לשמור על מחירים גבוהים, אותם ישלמו הלקוחות. והיה להם אפילו מוטו: "המתחרים הם חברינו, והלקוחות הם אויבנו". נבזים.
אלא שכמו אצל רמאים, תמיד אי אפשר להיות בטוחים. רמאי אף פעם לא יכול לדעת, מתי זה שעזר לו לרמות יחד אתו – ירמה אותו בעצמו. כאן זה אירע, כאשר אחד ממנהלי המשא ומתן השפל בחברת ADM, הפך למודיע של האף בי איי האמריקאי. האיש הצליח להקליט ולהסריט מספר פגישות מפלילות, מה שגרם למנהלי החברה להיזרק בבושת פנים לכלא האמריקאי.
אז האם גם מנהלי 'טבע' בדרך לכלא? מוקדם מדי לדעת. אך בכל מקרה ברור במאת האחוזים שהליך השיפוט ומיצוי הדין לא ייקח זמן רב מדי, בוודאי בהשוואה לסחבת ולמריחות של מערכת המשפט הישראלית – שוחרת הצדק, הבירוקרטיה והסחבת המשפטית.
