הסדר טיעון עם חלק מחבורת 'באים לבנקאים' שהחליטו למרר את חיי הבנקאים בעקבות הליכי הוצאה לפועל שחוו הם או מכריהם – ובעקבותיהם החלו להיטפל לילדי הבנקאים, במקום להוריהם • לעתים, ההתנכלות הופנתה לגיסים, או להורי הבנקאים • הפעם, החליט השופט להרחיק את המטרידים הסדרתיים מביתה של רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי
שי קליין 30.05.2019
בנק לאומי | צילום: InnaFelker, שטארסטוק סיפור ארוך ומתמיה החל להסתיים היום בבית משפט השלום בתל אביב לאחר שהשופט מלמד הרשיע כמה מעורבים בפרשה המוזרה במסגרת הסדר טיעון. המורשעים הם ברק כהן, איליה מרשק ומשה מנקין בעבירות של פגיעה בפרטיות מסגרת פרשת "באים לבנקאים".
מכתב האישום המתוקן עולה תמונה של התעמרות במנכ"לית של בנק לאומי ובבני משפחה, רק בגלל נקיטת הליכי הוצאה לפועל נגד ילדיהם של חייבים שונים בבנק. שימו לב, לא מדובר בפעולה חד פעמית של מישהו ש'הדם עלה לו לראש', אלא בפעילות שיטתית והתארגנות ארוכת טווח.
הסיפור מתחיל סמוך לאוקטובר 2014, אז החליטו הנאשמים לפעול נגד מנכ"ל בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח, ובני משפחתה. לשם כך, הפעיל כהן דף בפייסבוק ואתר באינטרנט בשם 'באים לבנקאים', על מנת שאלו ישמשו כפלטפורמה ליצירת קשר עם פעילים אפשריים לצורך הוצאת המאבק אל הפועל. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, למדה בתה הבכורה של רוסק עמינח, ד', ילידת 1997, בבית ספר תיכון ברמת השרון.
הפעילות נגד הבנק תפסה תאוצה. מסתבר שבכל הקשור לתלונות נגד הבנקים יש אנשים רבים שמסתובבים עם 'בטן מלאה' על הפעילות הבנקאית שלעיתים רואה רק כסף מול העיניים, לטענתם. אולם מסתבר, שבמקום להתלונן בפלטפורמות המתאימות, עוד ועוד אנשים הצטרפו לדף הפייסבוק כדי לקחת את החוק לידיהם.
ב- 7.12.14, בשעה 21:30 לערך, הדברים עברו אל השלב המעשי. הנאשמים הגיעו, יחד עם אחרים שזהותם אינה ידועה, סמוך לבית של רוסק עמינח, באופן שהיה עלול להטריד את רוסק עמינח ובני משפחתה. בנוסף לכך, פיזרו הנאשמים עשרות כרזות באזור – ברחובות, על גבי שמשות כלי רכב ובחצר בית הספר עם תמונתה של רוסק עמינח והכיתוב "ד' לא אשמה שאמא פושעת". על פי כתב האישום הנאשם כהן הוא שהיה אחראי על הכנת ה'פשקווילים' מבעוד מועד.
הבנק בתחילה ניסה להגיב בעדינות לתוקפנות ופנה לאביו של כהן במטרה לשכנעו להימנע מלערב את בנותיה של רוסק עמינח בפעולות בהן נוקטים הוא ואחרים. בתשובה לפנייה מטעם נציג הבנק, פרסם כהן באינטרנט סרטון וידיאו הממוען לרוסק עמינח ולראשי המערכת הבנקאית, ובו נראה ונשמע כהן כשהוא מבהיר, כי באם המערכת הבנקאית לא תחדל תוך 30 ימים מלנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגד ילדיהם של חייבים שונים, הוא ינצל מה שכינה "נקודות תורפה" כנגד רוסק עמינח במאבק אותו הוא מנהל.
כהן לא ידע מנוח ובחלוף כ-30 יום מהאולטימטום שהציב, ומשפנייתו לבנק לא נענתה, התייצב כהן ב- 12.2.15 ביחד עם אחר שזהותו אינה ידועה, ליד התיכון בשעה שהתקיימו במקום לימודים ובעת ש-ד' למדה בבית הספר.
כהן פתח בהפגנה קטנה והחל לקרוא קריאות באמצעות מגפון בגנותה של רוסק עמינח, באופן שעלול להטריד אותה ואת ד' ביתה. האיש לא הסתפק בקריאות והאחר שהיה עמו תיעד האירוע באמצעות וידיאו. בהמשך, הם פרסמו את תיעוד הווידיאו באינטרנט, באופן שבו יש להטריד ולפגוע בפרטיותה של רוסק עמינח ומקורביה.
בהמשך, וכשראה שהדברים לא עוזרים לשנות את החלטותיו של הבנק, התחקה כהן אחר מקורביה של המנכ"לית ועבר לשיחות טלפוניות. בראשונה הוא יצר איתה קשר טלפוני תוך שהוא מצלם את השיחה. במהלך הצילום הצליח כהן לחשוף את קוד הגישה שבו השתמשה לצורך סינון שיחות טלפון. בהמשך פרסם כהן את תיעוד הווידיאו באינטרנט, תוך פגיעה בפרטיותה של רוסק עמינוח.
את השיחה השנייה ייעד כהן לערן בן עזר, שהיה בעבר גיסה של רוסק עמינח. כהן תיעד את עצמו בווידיאו כשהוא מבצע את השיחה, במהלכה ביקש כהן מבן עזר מידע על מי שהוא נלחם נגדה. בהמשך שוב פרסם כהן את תיעוד הווידיאו באינטרנט תוך פגיעה נוספת בפרטיותה של רוסק עמינח.
כהן לא הסתפק בגיס לשעבר והשיחה הבאה הייתה ממוענת לאימהּ של רוסק עמינח, המתגוררת בבית אבות. במהלך השיחה היא ביקשה ממנו כי יעזוב אותה ויפסיק להטרידה ואמרה שאינה חשה בטוב. גם בשיחה הזו השתמש כהן בתיעוד בווידיאו, ובהמשך פרסם את התיעוד באמצעות האינטרנט.
לאחר מכן העלה כהן פוסט בפייסבוק ובו כתב "רקפת למה את נוסעת לכנס, אימא שלך לא מרגישה טוב" – ואף הציע לאימה של רוסק עמינח חברות בפייסבוק, וזאת תוך פגיעה בפרטיותה של רוסק עמינח ואימה.
בהחלטת בית המשפט נאמר שביתו של אדם הוא מבצרו ואין להטריד נושא משרה בביתו. נוסף על כך שהטרדת קטינים וקרובי משפחה של נושאי משרה ואישי ציבור הינה עבירה פלילית ולא מחאה ציבורית לגיטימית. על פי הסדר הטיעון, יוטל על הנאשמים, בהסכמתם, צו הרחקה למניעת הטרדה מאיימת מביתה של רוסק עמינח למשך שנה.
כרגע, הסדר ההרחקה אינו כולל הסכמה לעניין העונש. השיקולים להגעה להסדר הטיעון הינם הודאת הנאשמים ולקיחת האחריות מצידם בכך.
אל דאגה, העונש על המעשים עוד בוא יבוא.



