מושכת את העין והלב: מאזדה מיאטה

כותב השורות בנסיעת המבחן | צילום: יח"צ

אם הייתי מרוויח שקל על כל שאלה שהופנתה אליי בנוגע למאזדה מיאטה (MX5), הייתי יכול – בתוך 48 השעות שהיא הייתה תחת ידי – לאגור מספיק כסף כדי לרכוש אחת כזו משלי; אם הייתי מרוויח עשרה שקלים על כל מבט שהופנה לעברה – הייתי מדיח את וורן באפט בצמרת טבלת עשירי תבל. הבנתם את הרעיון, אני מניח.

נהגתי על מרצדסים ואאודים וקדילאקים וולוואים ובחו"ל גם על פורשאים ומזראטים – אבל מעולם, מעולם, לא קיבל כלי הרכב שבו נהגתי תשומת לב כפי שקיבלה המכונית הקטנה והנמוכה הזו, בצבע האדום הבוהק, עם הגג הנפתח.

מאזדה מיאטה, קטנה וצנומה, עשתה ביומיים האלה את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב: לקבל תשומת לב. ועל הדרך גם את הדבר השני שהיא יודעת: לנסוע כמו רכב ספורט, או יותר נכון: כאילו רכב ספורט.

הנה כמה נקודות עיקריות מהנסיעה עליה:

• במיאטה – מנוע 2,000 סמ"ק, 183 כ"ס, 6 הילוכים, ידנית. מדובר בתוספת של כ-20 כוחות סוס לעומת הדור היוצא, מה שמאפשר לה האצה של 6.5 שניות מאפס למאה. אמרתם ידנית – ובפרט במכונית כזו – הדלקתם אותי. בלי התיבה הזו, חינה היה מתעמעם בעיני ושמשה שוקעת. על האספלט, המשקל הקטן שלה והעברת ההילוכים המדויקת שלי (בלי להתנשא), הם מהדברים הטובים והמהנים שהיו לי בסקירת כלי רכב, מאז נכנסתי לתחום לפני כ-7 שנים, אף על פי שמאות מכוניות עברו מאז תחת ידיי. היא מאיצה, דוהרת, ומדויקת. וגם ההגה טוב – נתון חשוב בהתחשב באופי הרכב, כדלהלן.

• במהירות של 120 – היא כבר עושה קולות של עייפה, ניכר שהיא מתאמצת. אפשר להגיע גם ליותר מ-120 כמובן, אבל בההאצות הביניים הללו, עשה רושם שזה כבר גדול עליה, ולא ברור למה; קצת מאכזב.

• ההאצה היא בהנעה אחורית, מה שגורם לכלי הרכב הזה להסתחרר ולזרוק זנב. פגשתי את זה לראשונה במהירות של 40 קמ"ש בסיבוב בתוך בני ברק,] וכמעט שדפקתי 2 כלי רכב – מימיני ומשמאלי. זה גרם לי לנסוע מאוד בזהירות ובעדינות אחר כך ולכלכל את צעדיי – כלומר את פניותיי – בתבונה . צריך ללמוד להכיר את הרכב לפני שמפליגים אתו לנסיעות ארוכות. וכשלומדים, ההנאה מובטחת. ע"ע דריפטים.

• כאמור, תשומת לב היא אחד משני הדברים העיקריים שתקבלו פה (מלבד הנאה מנסיעה). מיאטה היא מכונית לא סטנדרטית בעליל. גם בתל אביב קיבלתי מבטים ושאלות; כנראה שהעובדה שצעיר חרדי נוהג בה גרמה לאנשים לסקרנות גדולה עוד יותר. "יפה לך צדיק, אבל איך הכיפה לא עפה?", תהה בחור קירח ומקועקע ברמזור בדיזינגוף. והוא צדק, אם אין כובע על הראש או סיכה בכיפה זה אכן לא קל.