אקורד הסיום של רכישת 'בזק' ע"י קרן סרצ'לייט כבר מתנגן ברקע – אלא שמדובר על סיום שלילי • ככל הנראה ההסכם המדובר עומד להיקבר, בשל אי הסכמתה של סרצ'לייט להעניק בטוחות לרוכשי המניות של סדרה ג' • עם זאת ההצבעה על כך טרם נעשתה, כדי לאפשר בכל זאת את מיצוי המו"מ
דוד שלומוביץ 19.06.2019
בית הראל (במרכז) במתחם הבורסה ברמת גן | ארכיון הסיפור של קרן סרצ'לייט ורכישת השליטה בבזק מידי מחזיקי האג"ח של בי-קום ואינטרנט זהב, כותב לכאורה את פרקי הסיום. אולם נראה כי אנו רחוקים עדיין מהאפילוג.
הסדר הכרונולוגי של העלילה ברכישת בזק מתועד ב'ביזנעס', כשלאחרונה דווחנו על כך שקרן סרצ'לייט המחויבת כגוף זר לצרף שותף מקומי, צירפה את דוד פורר כשותף הישראלי, אם וכאשר היא תשלוט בבזק. בפרק הנוכחי, נתחיל ברשותכם מהסוף.
המגעים לרכישת השליטה בבזק הופסקו. סרצ'לייט ניתקה מגע, כשכל הניסיונות של הרגע האחרון לדחות את פרסום תוצאות ההצבעה על הצעת סרצ'לייט נכשלו. הסיבה: הקרן סירבה להיענות לדרישת חברת הראל לגבות את שעבוד מניות בזק בבטוחה לטובת המחזיקים בסדרה ג', כך פורסם ב'כלכליסט'. הקרן הודיעה כי היא אינה מוכנה להאריך את תוקף ההצעה, והפסיקה את המו"מ.
המחלוקת מול הראל, נסובה סביב דרישתה של הראל לגבות את השעבוד של מניות בזק בבטוחה, או פיצוי אחר למחזיקים של סידרה ג', כשהקרן סירבה להיענות לדרישה זו. חשוב לציין, שמוקדם יותר הצטרפה חברת אלטשולר-שחם לדרישת הראל. שתי החברות מחזיקות מעל 25% מסדרת האג"ח י"ג של בי-קום, וההתנגדות שלהם לא איפשרה להגיע לתמיכה של 75% ממחזיקי האג"ח באינטרנט זהב ובי-קום, כפי שדרשה הקרן. "סרצ'לייט סיימו את הדיונים, לאחר שבאו בצורה משמעותית לקראת מחזיקי האג"ח", כך אמר מקורב לסרצ'לייט.
קודם לכן פורסם ב'כלכליסט', כי סרצ'לייט הודיעה למחזיקי האג"ח שאינה מסכימה להאריך את תוקף ההצעה שלה לרכוש את השליטה בבזק יחד עם דוד פורר תמורת 485 מיליון שקל. במקביל, המשיכו המגעים בניסיון להגיע להסכמות, אם כי כל צד התבצר בעמדתו. עם זאת, פרסום תוצאות ההצבעה יידחה כנראה, וזה כדי לאפשר מיצוי של המשא ומתן.
בין שני הסעיפים השנויים במחלוקת (הסעיף השלישי שעסק בפיקדון ירד מהפרק), הגיעו הראל וסרצ'לייט להסכמות על הסעיף הראשון, שלפיו הסכום המינימלי בקופת החברה יעמוד ביום השלמת העיסקה על 680 מיליון שקל במקום 685 מיליון שקל, כשגם מסכום זה ייחרגו הוצאות משפטיות מיוחדות.
הסעיף שלגביו לא הושגו הסכמות, הוא התחייבות לשעבוד במקרה שמשרד התקשורת לא יאפשר לשעבד את מניות בזק שבידי בי-קום (26%) – כשסרצ'לייט לא הסכימה להעניק פיצוי בריבית במקרה כזה.
ראוי לציין, כך הודגש ב'כלכליסט', כי בעוד שאלטשולר מתנגדת לעצם קיום העסקה וסבורה שיש לבצע הסדר חוב שישאיר את השליטה בבזק בידי המוסדיים (שימתינו להתאוששות החברה), הרי שהראל דורשת שיעבוד על מניות בזק – סעיף בסיסי שקיים כמעט בכל הסדר חוב, ושסרצ'לייט משום מה מתחמקת מלאפשר אותו.
