האם ג'ונסון יממש את הבטחת הבחירות שלו – הרחבה פיסקאלית ביום שאחרי? • אזאד זאנגנה, כלכלן אירופה הראשי של שרודרס, מנתח את היום שאחרי הבחירות באירופה
אזאד זאנגנה 24.07.2019
הבנק האירופי המרכזי. צילום: fstockfoto, שאטרסטוק בעוד נושא הברקזיט הינו נושא מפלג, הרחבה פיסקלית דווקא תזכה לאהדת הקהל ככל הנראה. לאחר שנים של צנע, נראה כי ג'ונסון נחוש לעמוד בהבטחת הבחירות שלו ולהקל בנושא המדיניות הפיסקלית. ההוצאה הציבורית כאחוז מהתוצר, נמצאת ברמה הנמוכה ביותר מאז 2003/04.
במקביל, ההכנסות ממסים נמצאות ברמתן הגבוהה ביותר מאז 1985/86. הפחתות מסים ועליה בהוצאה הממשלתית הינן אפשרות סבירה, אך לכל פעולה כזו ייקח זמן עד שאפשר יהיה לראות את ההשפעה על הכלכלה. כאשר היו"ר החדש של המפלגה ימונה, נוכל לדעת טוב יותר מה עומד בפנינו.
בוריס ג'ונסון הוא הזוכה בבחירות לראשות המפלגה השמרנית, אשר יחליף בתפקידה את תרזה מיי כראש הממשלה של בריטניה. שר החוץ לשעבר, וראש העיר של לונדון ניצח בפער משמעותי של 66% לעומת 34%, את יריבו בבחירות ג'רמי האנט, אשר מכהן כיום כשר החוץ של הממלכה.
ג'ונסון מקבל לידיו מפלגה משוסעת ורוב מדלדל בפרלמנט. כחלק מקמפיין הבחירות שלו הודיע ג'ונסון כי לא יהסס לאיים בניתוק ללא עסקה מהאיחוד האירופי (no-deal Brexit) כחלק מהמשא ומתן המתנהל. הבעיה היא שכעת, אנשים שנחשבים כפרו-אירופאים במפלגתו יאלצו להתפטר או יוחלפו. אחד השמות המוכרים יותר הוא של יו"ר המפלגה, פיליפ האמונד, אשר עלול לעורר מרד תוך מפלגתי כנגד היפרדות חד-צדדית. בראיון ל- BBC האמונד טען שיתפטר במקרה וג'ונסון יזכה להנהיג את המפלגה, ובנוסף, הוא לא שולל אפשרות שיגבה מהלך של הצבעת אי אמון בממשלה, אשר סביר מאוד להניח כי תגיע בימים הקרובים, לאור העובדה שרבים באופוזיציה היו שמחים לנצל את הפילוג שחווה כעת המפלגה השמרנית.
אנו מניחים שהממשלה תשרוד הפעם, אך אם נראה כי התנתקות ללא עסקה הופכת ממשית יותר, המורדים עשויים להצליח במהלכם להפיל את הממשלה.
ג'ונסון אמר שינסה להביא לתוצאה טוב יותר בהסכם ההיפרדות, בעיקר בנושא הגבול של אירלנד. בכל מקרה, קשה לנו להאמין כי ג'ונסון יצליח להביא לשינויים משמעותיים בהסכם, בזמן שנותר עד למימושו. פגרת הקיץ שנכנסת ואירועים נוספים יגרמו לכך שבפועל יוותרו לג'ונסון ולממשלתו מספר שבועות בודדים להשלים את המשא ומתן לפני הדד-ליין של ה-31 לאוקטובר.
למרות ההיגיון העומד מאחורי האסטרטגיה של ג'ונסון, להשתמש באיום של היפרדות חד-צדדית מהאיחוד, על מנת להביא לתוצאה טובה יותר, צריך לזכור כי הרכב הפרלמנט הבריטי לא השתנה, והוא אינו תומך באסטרטגיה. לממשלה הנוכחית יש רוב אשר נתמך על ידי המפלגה הדמוקרטית של צפון אירלנד (DUP), עם זאת, ה-DUP לא יתמכו בעסקה אשר תביא להבדלים בתקנות בין צפון אירלנד לבריטניה.
לאור הסבירות הנמוכה להגיע להסכמות, נראה כי הפתרון היחידי לקראת הדד-ליין היא דחייה נוספת. הבטחת הבחירות של ג'ונסון, "do or die", נותרת ללא תוכן במקרה כזה.
יתכן וכדי לשבור את הקיפאון שנוצר, יהיה צורך בבחירות כלליות, אך הסקרים האחרונים מעידים על אובדן התמיכה עבור שתי המפלגות המרכזיות, אשר ירדו מאחוז הצבעה של מעל ל-40% לכל אחת לאזור ה-24% לכל אחת. לאור ריבוי הדעות שהביא עמו הברקזיט, המצביעים החלו לחפש אלטרנטיבות לשתי הדיסציפלינות הוותיקות.
אחת מהמפלגות החדשות שמושכת את אהדת הקהל היא מפלגת הברקזיט של נייג'ל פארג', חבר הפרלמנט האירופי והמנהיג לשעבר של מפלגת העצמאות באנגליה, שעומדת בסקרים על 20% הצבעה. מתנגדי הברקזיט עברו לתמוך במפלגה הליברל דמוקרטית, המפלגה היחידה שמבקשת להישאר חלק מהאיחוד האירופי , והתמיכה בה עומדת על 18% מהקולות. לאור כך, סביר להניח כי במקרה של בחירות, יהיה צורך להוסיף לפחות עוד מפלגה גדולה אחת לקואליציה, וגם זה לא בטוח יספיק על מנת להבטיח רוב לברקזיט.
