38.5 מיליון עיצומים הושתו על בזק ועל בכיר בה בעקבות הפרות חוק

בשתי הפרות חוק שביצעה, הציבה בזק חסמים בפני מתחרות המבקשות לפרוס רשת תקשורת קווית בתשתית הפסיבית של בזק • בזמן שחסמה את מתחרותיה, עשתה בזק עצמה שימוש בגישה לבניינים, והעניק זכות שימוש לחברות שלא התחרו בה לעשות בתשתיתה שימוש • עכשיו הגיע מועד הפירעון

משרדי בזק | צילום: תקשורת תאגידית בזק

כאילו לא די במכות האחרונות שנופלות על בזק בזה אחר זה במחיקת 1.5 מיליארד שקלים בדוח הרבעוני, בירידה ברווחים, בתובענות ייצוגיות התלויות נגדה ושלא לדבר על תיק בזק-יס. הטילה הממונה על התחרות עיצום כספי בסך 30 מיליון ₪ על בזק בגין ניצול לרעה של מעמדה המונופוליסטי בתשתיות תקשורת ופגיעה בתחרות באספקת שירותי תקשורת.

לצד עיצומים כספיים אלה, הממונה הודיעה לבזק גם על כוונתה להטיל עליה עיצומים כספיים בסך של כ-8 מיליון ₪ בגין מסירת מידע מוטעה במסגרת הבדיקה שערכה הרשות לבחינת הפרותיה. כמו כן הטילה הממונה עיצומים כספיים על נושא משרה בכיר בבזק בסך של 500 אלף ₪.

מדובר בניצול לרעה של בזק כבעלת מונופול על תשתיות התקשורת הפסיביות בישראל. התשתיות הפסיביות בהן עוסקת החלטת הממונה הן הצנרת התת קרקעית (קנים) ובורות התקשורת (גובים) בהם נעשה שימוש לצורך העברת כבלי תקשורת. 

בזק, כחברה יחידה בארץ במשך שנים ארוכות, חפרה והקימה צנרת תת קרקעית ובורות תקשורת ברחבי הארץ וברבות השנים וכניסת חברות תקשורת נוספות הוחלט כי התשתיות ישמשו גם לצורך החברות המתחרות.

למעשה, בשתי הפרות חוק שביצעה, הציבה בזק חסמים בפני מתחרות המבקשות לפרוס רשת תקשורת קווית בתשתית הפסיבית של בזק. הפרקטיקות בהן נקטה בזק היו עלולות לפגוע בהתפתחות התחרות באספקת שירותי תקשורת מסוג של אינטרנט, טלוויזיה וטלפוניה קווית. 

תהליך הבדיקה המקיפה שערכה רשות התחרות התנהלה בשנתיים האחרונות. ובמסגרתה בחנה הרשות את התנהלותה של בזק ביחס למתן שימוש בתשתיות הפסיביות שלה ואספה נתונים מגורמים רבים ובהם בזק, מתחרותיה ומתחרות פוטנציאליות של בזק וכן ממשרד התקשורת. כמו כן התייעצה רשות התחרות עם מומחה הנדסי. 

חסימת עורקים חיוניים

ראשיתה של הפרשה טמונה ברצונן של סלקום ופרטנר לפרוס רשת תקשורת קווית עצמאית מבוססת סיבים אופטיים בישראל, לספק באמצעותה שירותי תקשורת לצרכנים פרטיים, ובכך להתחרות בשירותי התקשורת שמספקת בזק על גבי הרשת הקווית שבבעלותה. 

בזק מחזיקה בתשתית פסיבית, המורכבת ממערכת צינורות, עמודים ומתקנים נוספים, הפרוסה ברחבי המדינה ומאפשרת העברת כבלי תקשורת אל הבתים בישראל. במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי שיזם משרד התקשורת עוד בשנת 2012, נקבע כי מתחרים יוכלו להשתמש בתשתית הפסיבית של בזק לצורך פריסת רשתות תקשורת קוויות עצמאיות. 

כאמור, התשתית הפסיבית של בזק היא תשתית התקשורת היחידה המגיעה כמעט לכל בית בישראל ובמקומות רבים בארץ זוהי התשתית היחידה המתאימה לפריסת כבלי תקשורת. הקמת תשתית פסיבית עצמאית נוספת ביישובים מאוכלסים היא בעייתית, נוכח העלויות הגבוהות הכרוכות בכך.

מדובר בעבודות חפירה נרחבות ומיותרות, שיגררו שיבושים ברקמת החיים בזמן הקמת התשתית המיותרת לצד ריבוי ההיתרים הנדרשים להנחתה. משום כך תשתית התקשורת הפסיבית של בזק הכרחית, על מנת לפרוס ביישובים מאוכלסים רשת תקשורת קווית מתחרה אל בתי הלקוחות.

סלקום ופרטנר פנו לבזק וביקשו כהוראת החוק להשתמש בתשתית הפסיבית של בזק על מנת לפרוס רשתות תקשורת קוויות עצמאיות אולם הן נתקלו בשני קשיים מרכזיים אותם הציבה בזק, כעניין שבמדיניות, בפני המתחרות ובהם בדיקת הרשות התמקדה.

ראשית, בזק חסמה בפני מתחרותיה את המעבר אל המקטעים הסופיים המחברים בין התשתית ברחוב לבנייני לקוחות הקצה (מקטע הגישה לבניין), אשר נחוצים על מנת להגיע לבתי הצרכנים. זאת למרות שמדובר במקטעים שאינם של בזק לטענתה. 

בזק אפשרה פריסה בתשתית הפסיבית שלה עד לגוב (בור התקשורת) האחרון שלפני הכניסה למקטע הגישה לבניין, וחסמה את האפשרות לצאת מן הגוב ולהעביר את הכבל למקטע הגישה לבניין. 

 

משמעות סירובה המונופוליסטי של בזק בניגוד לחוק הוא, שעל המתחרות בבזק לחפור ולהקים תשתית פסיבית עצמאית במקטע הגישה לבניין מהגוב שאותו הקימו בסמוך לגוב האחרון של בזק. הקמה עצמאית של התשתית במקטע הסופי כרוכה בין השאר בעבודות חפירה, במטרד ציבורי, בהשגת היתרים מרשויות שונות ובקבלת הסכמה מוועדי בתים לביצוע עבודות מורכבות אלה ולשיקום פני השטח. כל אלה מתרגמים לעלויות ניכרות המתווספות לפרויקט יקר ועתיר סיכונים וליצירת עיכוב משמעותי בהקמת רשת תקשורת קווית עצמאית. 

בזמן שבזק חסמה את מתחרותיה, עשתה בזק שימוש בעצמה בתשתית זאת, ובמקרים אחרים אף אפשרה בזק לחברות שלא התחרו בה באופן מוצהר להשתמש בתשתית שמובילה מהרחוב אל הבניין. הדבר קרה הן עם הוט, בתקופה בה בזק והוט לא היו מתחרות, והן עם יס, חברת בת של בזק עצמה. 

פגיעה ישירה באיכות התקשורת

שנית, בזק סירבה לשיטת השחלת הסיבים שהתבקשה על ידי המתחרות המעוניינות לפרוס רשת תקשורת ודרשה כי כבל הסיבים שכולל עשרות ואף מאות סיבים אופטיים יחתך במלואו ויחובר מחדש בכל נקודת פיצול בדרכו אל נקודת היעד, היא בית הלקוח.

דרישה זו של חיתוך הסיבים משמעותה: השתת עלויות ניכרות ובלתי נחוצות על החברות, יצירת נקודות כשל הנדסיות ברשת הפוגעות באמינותה וכן הארכה מלאכותית של עבודת פריסת הרשת הגורמת לעיכוב במשך זמן הקמתה. בעקבות דרישתה של בזק נמנעו מתחרותיה מפריסה של סיבים ברשת התקשורת הפסיבית שלה והציבור כולו הפסיד בגין כך. 

בהמשך, חזרה בה בזק מדרישה זו לחיתוך כבל הסיבים במספר רב של נקודות רק לאחר שמשרד התקשורת הכריע כי הדרישה אינה מוצדקת ותבוטל, מסיבות דומות לאלה שאוזכרו לעיל. 

המרגיז בסיפור הוא שבדיקה שערכה הרשות לימדה כי כאשר בזק פרסה לעצמה רשת של סיבים אופטיים היא נמנעה מחיתוך של כבל הסיבים במלואו במקרים רבים, אפשרות שלא נתנה בידי מתחרותיה. 

בשל פעולות בזק – הנושאים חומרה מיוחדת בשל ביצועם בסמוך לכניסת מתחרים חדשים, נדחתה האפשרות של הציבור ליהנות מהתפתחות של תחרות באספקת שירותי תקשורת. תחרות זאת יש ביכולתה לשפר את איכות הרשת המסופקת ללקוחות ולהוריד את המחירים של שירותי תקשורת שונים כמו טלוויזיה ואינטרנט.

ניצול מונופוליסטי ומידע שגוי

פעולות בזק, כמפורט לעיל, עולות לכדי ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי וסירוב בלתי סביר לספק מוצר שבמונופולין. בהתאם לכך החליטה הממונה להטיל על בזק עיצומים כספיים מצטברים של 30 מיליון ש"ח.

כמו כן, החליטה הממונה להטיל עיצומים של 500 אלף ש"ח על נושא משרה בכיר בבזק, לגביו נמצא כי היה מודע למדיניות החברה ולמעשי בזק המפרים את החוק ולא מנע את ההפרות למרות שהיה בסמכותו ובאפשרותו לעשות זאת.

בנוסף הודיעה הממונה כי בכוונתה להטיל על בזק עיצום כספי נוסף בסך של כ-8 מיליון ₪, בכפוף לשימוע, לאחר שבזק העבירה לרשות מידע מוטעה לכאורה ביחס לשיטות השחלת הסיבים בהן היא משתמשת. 

בתשובותיה השונות לרשות, מסרה בזק לכאורה מידע מוטעה לדרישות נתונים שנשלחו לה ובכך עיכבה והקשתה בצורה משמעותית על הליך הבדיקה. על פי הנטען בהודעת הממונה לבזק, בזק לא פנתה אל הגורמים הרלוונטיים בחברה טרם המענה לדרישות הנתונים ולא בחנה את בסיסי הנתונים הקיימים אצלה. כל זאת, על אף שנדרשה לבדוק ולספק את המידע בשלוש הזדמנויות שונות, לכל הפחות. 

רק לאחר שעובדי הרשות ערכו סיור בגובי התקשורת של בזק ובחנו בעצמם את שיטות השחלת הסיבים שנהוגות על ידי בזק, הבהירה בזק לרשות כי המידע שנמסר לה היה שגוי.

עד כה לא נמסר מבזק כל תגובה לעיצומים.

כתיבת תגובה