האם באמת מצב שוק הנדל"ן קשה או שסתם היזמים בוכים?

בהמשך עלתה השאלה, האם נצליח לבנות מספיק יחידות דיור, בקצב של גידול האוכלוסייה? אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים, היה החלטי מאוד בתשובתו. הוא האשים את הבירוקרטיה שהורגת את הקבלנים. לדבריו, "כל בקשה פשוטה הופכת למורכבת, אם לא נאשר תוכניות תוך פרק זמן של 3 חודשים, לא נגיע ל-100 אלף יחידות דיור".

פתרון אחר שעלה בדיון, הוא החשיבה בגדול ושינוי קנה המידה לתכנון וביצוע. אורן הוד מנכ"ל אפריקה ישראל למגורים אמר, כי "צו השעה לפתרון, מחייב אותנו לחשוב בגדול. אחרת נחיה בקטן" מעבר לכך גם הוא חושב שהבעיה היא הרשויות. "אנו נדרשים לתכנן שכונות, עם מגדלים בני 40 קומות לפחות, כאשר הרשויות צריכות במקביל לתת היתרי בניה, בפרק זמן של חודשים בודדים", אמר הוד.

הפיתוח גם מעכב את הכניסה לדירות. חיים קראדי, מנכ"ל פרשקובסקי השקעות ובניין, סיפר כי יש לו "שש מאות דירות שמוכנות לטופס 4, אבל עבודות הפיתוח לא הסתיימו והדיירים יחכו".

כשעלתה על השולחן תוכנית 'מחיר למשתכן', הרוחות סערו. חיים קראדי טען, כי טוב עשתה מועצת רמ"י, כשהחליטה להאריך את מחיר למשתכן בשנה: "נרשמו לה קרוב ל-100 אלף איש ועדיין לא כולם זכו. מרבית המכרזים שפורסמו לא בשלים באופן סופי". לעומתו, שאול לוטן, מנכ"ל משולם לוינשטיין, תקף חזיתית את התוכנית: "מחיר למשתכן תוכנית גרועה שנותנת הטבות לכל מיני אנשים. לא יעלה על הדעת, שבהרצליה קיבלו הטבה של כמעט מיליון שקלים, בעוד בעפולה 50 אלף שקלים. והלוואי שהתוכנית תמות מחר בבוקר".

ארנון פרידמן השיב, כי למרות הביקורת על מחיר למשתכן, מה שחשוב בה שיודעים מה התוכנית ויש וודאות. גם סמי מצלאוי, יו"ר חברת מצלאוי ובעלי החברה, חושב שמדובר בתכנית חיובית, אבל יש לבצע בה מקצה שיפורים, על מנת שתוכל לחולל את השינוי שהיא נועדה לעשות.

"מדוע אנו לא יכולים לתת לאנשי המקצוע כמו השמאי, האדריכל או המהנדס, לחתום על התכניות בשלב הרישוי, כמו במקומות רבים בעולם? שאל עו"ד צבי שוב, מומחה לתכנון ובניה, נדל"ן והתחדשות עירונית. "במקום לייצר פתרונות "יצירתיים", צריך לחזק את המערכות הקיימות, על ידי עיבוי סמכויות ותוספת כוח אדם מקצועי, שיוכל לקבל החלטות בזמן קצוב ולקדם תכניות", סיכם את הדיון.

כלפי משבר הדיור בכללותו, הכל הסכימו כי יש צורך לפשט הליכים ביורוקרטיים, לתת תמריצים ולגרום שהעיריות לא ידרשו דרישות לא הגיוניות. לגבי שנת 2019, היו את הפסימיים כדוגמת רוני מזרחי, יו"ר קבוצת מזרחי, שטען כי "שנת 2019 מסומנת כשנת הכישלונות. לא היה תחום שלא טעו בו. תמ"א 38 זגזגה וכשלה, גם בפינוי בינוי הסתבכו". ואילו שאול לוטן, היה בנושא זה דווקא מבין האופטימיים: "אני חושב ששנת 2019 הייתה טובה כלכלית ורואים לפי הדוחות של החברות הציבוריות".

תוכנית הנוספת שהסעירה את הדיון, הייתה כמובן תמ"א 38 וביטולה השנוי במחלוקת. אלי רוזנטל טען, כי "זו תהיה טעות קריטית לבטל את תמ"א 38. זו תוכנית שנועדה לחזק את הבניינים הישנים מפני רעידות אדמה ולהוסיף להם ממדים". הדבר נחוץ לדבריו, היות ויש איומי טילים ורעידות אדמה. כמו כן, בכוח תמא 38 להגדיל את היצע יחידות הדיור באזורי הביקוש ובמרכזי הערים.

"חייבים להתחיל להרוס את המבנים הישנים ולהקים במקומם מבנים חדשים. יש לפחות כ-35 עד 40 אלף יחידות דיור, שצריך למחוק באזור המרכז ולהקים יחידות דיור חדשות". כך אמר בדיון סמי מצלאוי. הוא מאמין "שהפתרון היחיד שיכול לעזור למצב ענף הנדל"ן, זה לא עוד תכנית ממשלתית, אלא רפורמה רחבה של התחדשות עירונית. זה העתיד שלנו ואין שום פתרון אחר שיכול לעזור. כל דבר שיקדם הליכי פינוי בינוי הוא חיובי".

באחד הדיונים, כאשר נשאל אבי יעקובוביץ מנכ"ל גב ים, להיכן הולך שוק הנדל"ן המניב? ענה יעקובוביץ, כי "השנים האחרונות בתחום הנדל"ן המניב, היו טובות מאוד. חברות הייטק הם אחד ממנועי הצמיחה הגדולים והמשפיעים על הכלכלה ומשפיעים ישירות על ענף הבנייה". הוא הזכיר בדבריו חברות גדולות כמו אמזון, שנכנסות לארץ וסיכם: "אנחנו מאוד אופטימיים, וצופים שימשיך להיות ככה".