הארנונה: מייקרת את המחיה ומתייקרת בעקבותיה

דרעי חותם על תקנות בנושא ארנונה | צילום אילוסטרציה: ארכיון

תושבי בני ברק היכונו להפחתה כלשהי במס הארנונה. עיריית בני ברק הגישה בקשה למשרדי הפנים והאוצר להפחתה של  כ- 7.3 מיליון שקל למגורים ועסקים באחוזים שונים. קשה להעריך את הסיכוי שהבקשה תתקבל. מנתוני השנים הקודמות עולה כי על פי רוב משרד הפנים לא אישר באופן גורף הפחתות בארנונה אלא בצמוד לפרמטרים מצומצמים.

מה קודם למה, הביצה או התרנגולת? כידוע, על פי החוק, מס הארנונה מתעדכן מדי שנה אוטומטית, לפי נוסחה המורכבת משינוי במדד המחירים לצרכן (0.65%) ושינוי במדד השכר במגזר הציבורי (1.93%). כתוצאה מהתחשיב, העלייה במס הארנונה תהיה בשיעור גבוה של 2.58%. מדובר בזינוק משמעותי לעומת השנים האחרונות.

כלומר, התייקרות הארנונה, גורמת לבעלי העסקים להעלות את מחיריהם כדי לעמוד בנטל, והיא בתגובה תמשיך לטפס עוד למעלה ולייקר את עלויות המחיה וחוזר חלילה (וחס).

בשנת 2020, ישלמו אזרחי מדינת ישראל מס ארנונה, בסך של כ-29.8 מיליארד שקל וההכבדה בתשלום של 2.58%, תתורגם לכ-750 מיליון שקל (לא כולל אישורים חריגים) שהאזרחים יצטרכו לשלם מכיסם. כך עולה מניתוח אגף כלכלה ומסים באיגוד לשכות המסחר, עם פרסום נתוני משרד הפנים.

נוסף על העלייה האוטומטית, המכניסה מאות מיליוני שקלים לקופות העיריות בארץ, יכולות העיריות להגיש בקשה לאישורים חריגים בארנונה – של העלאות, הפחתות ושינויי סיווג לעסקים ולמגורים. מהניתוח שערכו באיגוד לשכות המסחר עולה מהניתוח, כי הוגשו 94 בקשות לאישורים חריגים לשנת 2020. שרי האוצר והפנים צריכים לקבל החלטה בגין הבקשות, עד לתאריך 15.12.2019.

מתוך כלל הבקשות לא פחות מ-62 רשויות מקומיות הגישו בקשה להעלאה חריגה של מס הארנונה. שווי ההעלאות עומד על כ- 199 מיליון שקל (נוסף על 750 מיליון שקל העלאה אוטומטית). בין הערים ניתן למצוא את תל אביב (עסקים ותושבים 63.7 מיליון שקל), ראש העין (מגורים, עסקים וציבורי 12.5 מיליון שקל) ורחובות (16 מיליון שקל בסיווגים שונים).

מצד שני, 22 רשויות הגישו בקשות להפחתות חריגות במס, ששווין עומד על כ-34 מיליון שקל. בין רשויות מקומיות שביקשו אישור חריג להפחתה: בני ברק (כ- 7.3 מיליון שקל מגורים ועסקים); בית שאן (עסקים ותושבים, כ-1.3 מיליון שקל); הוד השרון (כ-7 מיליון שקל) וגני תקווה עם בקשה להפחתה של כ- 1.7 מיליון ₪ למגורים, בשיעורים שונים.

בכתבה מנומקת היטב ב-TheMarker, הוסבר כי בקשות העיריות להעלאות במס הארנונה, נובעות בין היתר מריבוי הבנייה בתחומן. "בערים אלה עלו היקפי הבנייה למגורים בשנים האחרונות, ותוספת התושבים צפויה להכביד על קופותיהן. על פי הערכות, כל תוספת של משק בית לעירייה, מייצרת פער של 5,000–7,000 שקל בשנה, בין הכנסות הארנונה ממגורים, לבין הוצאות העירייה בשירותים המוניציפליים עבורו".

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר לא מקבל את העלאת הארנונה כפשוטה. לדבריו "התייקרויות המוצרים והעלאת יוקר המחייה, אינם פרי עשייתו של המגזר העסקי הפרטי בישראל, אלא מקורם במונופולים המוחלטים בבעלות המדינה. בעוד שאנו נאבקים במחירה של משחת השיניים, כל עלויות התשתית בישראל כמו חשמל, מים, נמלים ומס הארנונה, ממשיכים לעלות ולהניע את גל ההתייקרויות במשק".