תכנית אסטרטגית לפיתוח מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים במטרופולין תל-אביב – המתע"ן • צפויה השקעה של 200 מיליארדי שקלים במערכת הסעת ההמונים הגדולה מסוגה שתיבנה בישראל • כ־145 ק"מ של קווי רכבת תת־קרקעית, שיחצו לפחות 23 ערים במרכז המדינה
דוד שלומוביץ 16.01.2020
כמו באירופה. המטרו במוסקבה | צילום: ארכיון ביזנעס תכניות הרכבת הקלה בגוש דן, לא יפתרו את כל בעיות התחבורה, בגוש האורבני הגדול במדינת ישראל. הפתרון הכולל נרשם בדוח מסכם של מינהל התכנון, משרד התחבורה ומשרד האוצר, תחת הכותרת: "תכנית אסטרטגית לפיתוח מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים במטרופולין תל-אביב" – המתע"ן.
מדובר במערכת הסעת ההמונים, הגדולה מסוגה שתיבנה בישראל, עם כ־145 ק"מ של קווי רכבת תת־קרקעית, שיחצו לפחות 23 ערים במרכז המדינה. עלות הפרויקט שאמור לעלות על הקרקע, או מתחתיה עוד כעשור, נאמדת בשלב זה, בהיקף של כ־150 מיליארד שקל, אך עשוי להגיע גם עד 200 מיליארד שקלים.
בין מרכיבי התוכנית, ניתן לציין את הרכבת הפרברית ושלושת קווי הרכבת הקלה – ההולכים ומוקמים בימים אלה. זאת בנוסף לאמצעי תחבורה נוספים: אוטובוסים, שירותי באבל – תחבורה שיתופית, מוניות שירות או מוניות ספיישל. כל אלה, לצד מערכת המטרו, שתכלול שלושה קווים וכ-100 תחנות, ירכיבו יחד מערכת תחבורה ציבורית רב זרועית ועתירת נוסעים, שתקיף את כל המטרופולין.
הנה בא המטרו
כשהכל יושלם, אי שם בשנת 2040, יהיו כאמור שלושה קווי מטרו. קו M1 יהיה באורך כולל של 76 ק"מ, יהיו בו 59 תחנות, ויחלוף ב-12 רשויות: הרצליה, רמת השרון, כפר סבא, רעננה, הוד השרון, תל אביב, חולון, ראשון לציון, נס ציונה, רחובות, באר יעקב, רמלה ולוד. הקו יורכב מגזע מרכזי העובר בלב המטרופולין, משתי שלוחות לכיוון כפר סבא ורעננה בצפון ושתי שלוחות לכיוון לוד ורחובות בדרום.
קו M2 יתפתל לאורך של 23 ק"מ, מצומת וולפסון בחולון ועד מסוף פתח תקווה. הקו שיהיו לאורכו 23 תחנות, ישרת 7 רשויות: חולון, ת"א, גבעתיים, רמת גן, בני ברק, גבעת שמואל ופתח תקווה.
ואילו קו M3 מתוכנן לאורך של כ-40 ק"מ, עם 24 תחנות. הוא יחל את מסלולו בהרצליה בצפון, ויסיים בבת ים בדרום. קו זה יעבור, דרך הטבעת השנייה של המטרופולין. הקו ישרת 12 רשויות: הרצליה, רמת השרון, תל אביב, גבעת שמואל, פתח תקווה, קרית אונו, רמת גן, אור יהודה, אזור, חולון, בת ים. בנוסף, תתפצל ממנו שלוחה לנתב"ג, בתחום רשות שדות התעופה.
תמ"א 70
לצורך הקמת קווי המטרו והראייה התחבורתית הרחבה בגוש דן, נערך מינהל התכנון להשקת תכנית מתאר ארצית חדשה. מדובר בתוכנית שתכלול את כל השטחים, שתחתם או לצדם תנוע הרכבת התחתית (המטרו), במטרופולין גוש דן. מעתה אמרו תמ"א 70.
התוכנית רחבת ההיקף, תעסוק בתכנון מתחמי התעסוקה, הפנאי והמסחר, לאורך קווי המטרו העתידיים ותקבע בתכנון חדש ומדוקדק, את שימושי הקרקע מעל ובסמוך לתוואי הנסיעה העתידי. הרעיון הוא להגדיל את אחוזי הבנייה, לאורך קו המטרו, ובמקביל לצמצם או לבטל בנייה, במקומות שבהם הקו לא עובר.
השאיפה במינהל התכנון היא, שהתוכנית תגדיר אזורים, שבהם יאסר כמעט לחלוטין, השימוש ברכב הפרטי, כדי למנוע עומסים או פקקי תנועה פוטנציאליים, במקומות בהן עוברת תחבורה ציבורית. אפילו חניות לרכב פרטי לא יאושרו, בתאי השטח סביב לקווי המטרו ועשרות נקודות הממשק בין אמצעי התחבורה השונים. במקביל, באזורים בהם לא תעבור מערכת הסעת ההמונים, המדינה לא תאשר אכלוס בצפיפות גבוהה והשימוש ברכב הפרטי יהיה סביר.
חוק עוקף עיריות
במינהל התכנון מקווים להביא את אישור תוכנית תמ"א 70 לממשלה הבאה, מיד עם הקמתה (אם וכאשר כמובן…). אחת המטרות החשובות של התוכנית, היא לכבול את כל החברות הפרטיות העוסקות בתחום, יחד עם ראשי ערים וחברות ממשלתיות, כך שכולם יתיישרו למתווה אחיד, מבלי לשים רגליים לפרויקט.
עלות תוכנית המטרו, תעמוד כנראה, כאמור, על כ-200 מיליארד שקל, קרוב למחצית תקציב המדינה כולו. ב"כלכליסט" נחשף כי באוצר יזמו את "חוק המטרו", בין היתר כדי שחלקים מהקווים ימומנו באמצעות שורה של כלים, היטלים ומסים שיגיעו מהקבלנים שיזכו במכרזי הבנייה, לאורך קווי המטרו, זאת לאחר התגייסות של כלל משרדי הממשלה.
המסמך שאותו הזכרנו לעיל, בחן את מערכות התחבורה בעולם וברוב המקרים, בתכנון נכון, סביב למרכזי התחבורה, התפתחו מרכזי עסקים משמעותיים. במשרד האוצר מבינים, שאם יקבעו בחוק, קווי המתאר של מערכת המטרו, בדומה לעולם, השטחים לאורך הקווים ובייחוד בהצטלבות אמצעי התחבורה, יהפכו למשאב נדל"ני יקר, בעלות פוטנציאל להכנסה ולמימון הפרויקט כולו.
ב'דה מרקר' הוסיפו, כי מכוח התוכנית המתארית, שלפי ההערכות תאושר במקרה הטוב – לאחר הליכי שיתוף ציבור – רק בעוד שנה וחצי, יוכלו הוועדות המקומיות, להוציא תוכניות מפורטות והתייחסויות למאפיינים הייחודיים בכל אזור.
חלום המטרו ושברו
עו"ד צבי שוב, מסביר בנושא ל'דה מרקר' כי "היתרון והחיסרון של צוות המתכננים מהוות"ל, הוא שמדובר בערכאה אחת, שבה הכל נולד וגם מאושר, אין היררכיה של ועדות. הדבר דומה לדיון בבית המשפט העליון, ללא שנבחן קודם בערכאות הנמוכות יותר. מכאן, שניהול הליך מעין זה במועצה הארצית, לא מאפשר התנגדויות ובחינת התכנית, יחסית להיקף כזה גדול, אינו מאפשר בירור נקודתי ברמת החלקה.
"בעיה נוספת שנוגעת גם לרכבת הקלה בשנים האחרונות, היא שאין חובה לתת הודעות אישיות לבעלי הזכויות, כך שיש בעלי זכויות רבים שאינם מודעים לכך, שהמטרו צפוי לעבור על או מתחת לחלקותיהם, ועלולים לאחר את המועדים להגשת בקשה לתביעת פיצויים".
לפי התכניות, אולי בעוד עשרים שנה, תיראה התחבורה בישראל, כפי שנראתה באירופה לפני עשרים שנה. כך שרגע לפני שאתם רצים לתפוס את המטרו הקרוב, אולי מן הראוי היה לצטט כאן את שירו של נתן אלתרמן בנושא הרכבת התחתית, אי שם באמצע שנות ה-30, כאשר אוכלוסייתה של תל אביב עמדה על כ-150,000 נפש בלבד.
"שוב הושיט לנו אצבע קטנה העתיד. ושוב התחמק, הנבל! כבר זכינו כמעט לרכבת תחתית. והנה אכזבה… חבל…" (נתן אלתרמן, "הרכבת התחתית", הארץ, 21 בינואר 1936).
