ועדת הקורונה: גם במקרה של גל שני נמנע סגר גורף

שלטי ההנחיות בעסקים בנמל תל אביב | צילום: מערכת 'ביזנעס'

הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון, קיימה היום דיון מהיר  ביוזמת חברי הכנסת מיקי לוי ואוסאמה סעדי בצורך הדחוף בהיערכות רשויות המדינה לאפשרות של גל קורונה שני.

 המשתתפים העלו את מסקנותיהם וטענותיהם בזה אחר זה, יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון הדגישה שגם במקרה של גל שני נרחב, לא יהיה סגר כזה שמשתק את המשק. ח"כ מיקי לוי הסיק מכך שבירדן וברש"פ  יש פחות נפגעים מהנגיף כהוכחה לכך שישראל לא פעלה כנדרש. אילן ברוש, מנהל אגף חירום במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים טען כי ברגע האמת הסנכרון המינימלי המתבקש בין חמשת המשרדים שמטפלים בקשישים והנזקקים לא תפקדו כלל, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי קבל על כמות האדירה של המובטלים ועל כך שאין תוכנית סדורה וברורה לעסקים לגל השני.

 יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון: "התחזיות בעולם מדברות ע"כ שהגל השני יבוא בנובמבר הקרוב, וזה יגיע יחד עם תופעות לוואי של עוד מחלות חורף. זהו אחד האתגרים הגדולים של מערכת הבריאות: הטיפול בקורונה לצד שאר המחלות. לקראת הגל שני, אנחנו צריכים ללמוד ממה שהיה בגל הקודם ומשם להתקדם בצורה שלא תשבש את כל שגרת החיים של מדינת ישראל ע"י סגר כללי ומהלכים גורפים אלא טיפול ממוקדי ונקודתי במוקדי ההתפרצות. עלינו לדעת לייצר כבר מעכשיו מנגנונים ותכניות לקטיעת שרשרת ההדבקה באופן אחיד ובמהירות האפשרית. הדיון הזה הוא יריית פתיחה לדיונים רבים וייעודים שנידרש אליהם בהתייחסות רחבה בוועדה, ללמוד כיצד כל הגופים מוכנים לקראת הגל השני בכל אחד מתחומי החיים".

ח"כ מיקי לוי: "670 אלף איש לא חזרו עוד לעבודה, יש ירידה בביקוש להשקעות ויש ירידה במקור המיסים – כרגע יש משבר קורונה כלכלי ופחות בריאותי. אינני מקל ראש במחלה אבל אם המחלה הזו תבוא שוב לפתחנו ונישאר עם כל ההרחקות ונסגור את הכל, מדינת ישראל תחטוף קורונה כלכלית שלא תצליח להתאושש ממנה. בירדן וברש"פ יש פחות מתים, וזה אומר שאפשר גם אחרת".

 ח"כ אוסאמה סעדי: "מדברים על היערכות לגל שני אבל אנחנו עדיין בעיצומו של גל ראשון. כל ההחלטות שמתקבלות במשרד הבריאות השליכו על תחומים רבים ונגעו לכל האזרחים. הוועדה חייבת לפקח ולבדוק כל החלטה של משרד הבריאות".

 אילן ברוש, מנהל אגף חירום במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: "בכל משבר הקורונה, המשרד עובד רק עפ"י תקנות שעת חירום וזה לא יוצר מציאות נכונה ביחס לאוכלוסיות הרווחה, משום שזה לא מותאם להן. בכל תקש"ח היינו צריכים לבוא ולבקש החרגות לעובדים סוציאליים נוספים.

מצאנו את עצמנו במשבר כשחמישה משרדים מחזיקים בנתונים של אזרחים ותיקים, תשושי נפש וכדו', ולא ידענו כיצד לפעול. ראשי הרשויות ומחלקות הרווחה לא ידעו מי הכתובת שאליה הם פונים. השלטון המקומי לקח את האחריות בידיים והקים חמ"ל למרות שהוא לא הוגדר ככתובת מתכללת של האירוע.  מסגרת רח"ל – רשות חירום לאומית היא מתאימה למציאות, ותוכננה לכך. צריך לראות איך משתמשים בה בנוגע אלינו לקראת גל שני – להפעיל חמ"ל לאומי אחוד, להפעיל את ועדות המלח. כרגע שהאירוע תחת צו בריאות העם, זה לא יכול לקרות".

 יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי: "הנחת העבודה שלנו במגזר העסקי שאנחנו הולכים לקראת גל שני שהולך להיות הרבה יותר מורכב והלקח הראשון הוא שאסור לעשות סגר באופן גורף, עליו להיות ממוקד גיאוגרפית, חייב להתכתב עם הצרכים של המשק בהיבט הכלכלי- דינו של מפעל מזון אינו כדינה של חנות פלאפל, יש לבדוק הגדרות מדויקות של גופים חיוניים, החלטות של מערכת החינוך לא יכולות להתקבל במנותק ממצב ההורים, אחרת זה עונש מוות לכלכלה הישראלית ויצירת מדינת מובטלים. בנוסף, חייבת להיות מערכת ההסברה אחידה וברורה. לקבל סקירה מסודרת מגורם מוסמך למגזר העסקי מה קרה ב-24 שעות שחלפו. המגזר העסקי זה לא להרים או להוריד את  השאלטר, חייבים גורם מתכלל אחד לאחר שיושבים מומחים מכל התחומים ובוודאי גורמים מהמגזר העסקי שמכירים טוב ביותר את העסקים שלהם. דבר נוסף שלמדנו שמודל החל"ת הוא לא מודל טוב. היום בדיעבד נצטרך כולנו לאמץ את המודל הגרמני. העובדים נשארים, המעסיק מקבל תגמול, אחרת נמצא את עצמנו שוב עם כמות אדירה של חל"תניקים ומובטלים כפי שאנחנו רואים היום: 500 אלף לא עובדים שלא יחזרו למעגל התעסוקה ו-100 אלף עסקים ישארו סגורים. חייבת להיות תכנית סדורה, אסור שדברים יפלו בין הכיסאות".

 פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, ההסתדרות הרפואית: בריאות הציבור זה לא רק קורונה. הגל השני הוא לא רק גל שני של תחלואה בקורונה אלא מכלול הנזקים הבריאותיים של משבר הקורונה: תחלואה ותמותה מפגיעה בטיפול רפואי וברפואה מונעת,  תחלואה נפשית, נזקי העוני והאבטלה, שחיקת הצוותים ועוד. חייבים לתכנן עכשיו איך דואגים לאנשים ולא רק לנתונים. צריך גם נתונים – לשפר את תיאום והעברת הנתונים בין המסגרות השונות. היינו טובים באלתור אבל עכשיו הזמן להשקיע בתכנון ובתשתיות שיסייעו לנו להתמודד טוב יותר עם משבר הקורונה, שעוד ילווה אותנו זמן רב".

 תמי בר ששת, יו"ר איגוד מנהלי מחלקות הרווחה: "חוסר הסנכרון שהיה בין משרדי הממשלה השונים בלט כל העת והקשה על העבודה שלנו. צריך לגבש את הנתונים שנמצאים בכל משרד לכדי מאגר אחד גדול שהוא זה שישמש אותנו. בשנת 2020 ישבו עובדים סוציאליים בעלי תואר שני ופשוט בדקו ניירות ורשימות. הכספת הנצורה של הביטוח לאומי, שהובטחה לנו תמיד לשימוש, נותרה נצורה ברגע האמת. היה בלאגן מאוד גדול עם הנתונים. ברגע האמת שאנחנו צריכים את הנתונים האלו, הטכנולוגיה המתקדמת לא עבדה".