הכסף הגדול של המדינה מועבר לספקי המדינה דרך מכרזים של הגופים הציבוריים • רשות התחרות מפרסת רשימת המלצות ליישום בעת מכרזים בגופים הציבוריים • האם זו הדרך הטובה ביותר למנוע שחיתות והטיית מכרזים? או שרשות התחרות מפיקה לקחים מהמכרזים המבוצעים דבר יום ביומו בכל הגופים הציבוריים?
דוד שלומוביץ 29.06.2020
מכרזים | pixabay בשוק פעילים כרגע שני שחקנים בתחום המחצבות. כעת עומדת מחצבה חדשה למכרז. אם במחצבה החדשה יזכה שחקן שלישי אזי, בממוצע, הרווחים של השחקנים הפעילים עתה בשוק צפויים לקטון. לעומת זה, מצב בו אחד משני השחקנים הללו יזכה בהפעלת המחצבה, השוני ברווח הצפוי יינטה לטובת שני השחקנים הגדולים. במצב זה, לשחקנים הקיימים משתלם להציע הצעות גבוהות על מנת למנוע מצב בו יהיו שלושה מתחרים בשוק, בניגוד למצב הנוכחי בו יש רק שניים, מאחר שאם ייכנס שחקן נוסף רווחיהם הצפויים עלולים להיפגע.
בדוגמה זו מנסה ה'רשות לתחרות' להסביר מדוע על מתכנני המכרזים לקחת בחשבון פרמטרים נוספים בעת עריכת המכרז ולא להתמקד במחיר או בשירות נטו. במקרים מסוימים, במכרזי רכש גדולים שבהם המדינה היא קונה משמעותי בשוק, הזוכה במכרז צפוי לזכות במומחיות בתחום בו מתבצע המכרז או ביתרונות משמעותיים לגודל כתוצאה מעיצוב המכרז, בפרט במקרים בהם מוגדר זוכה יחיד.
חסמים ודרישות סף במכרזי המדינה
חוקר בשם קלמפרר מציין דוגמה בה חשש זה התממש. אל מכרז ראשון שהתבצע על זיכיון להפעלת 'מפעל הפיס' הבריטי (Lottery National UK), נגשו שמונה מתמודדים. המכרז נקצב לתקופה של שבע שנים. בסיום התקופה, נגשו למכרז השני רק שני מתמודדים בלבד. לדבריו, הדבר היה צפוי לאור העובדה שהחברה הזוכה פיתחה מוניטין והתמחות במהלך תקופת ההפעלה הראשונה. החברות האחרות הבינו שהן צפויות להתקשות בהתמודדות.
הנושא נבחן גם במכרזי רכש בתחום הציוד המשרדי והתופעה דומה. במרבית ממכרזי רכש הציוד המשרדי בהיקף נרחב זכו שתי חברות בלבד, ומספר המציעים בהם לא עלה על שניים. לו היו ניגשים למכרזים אלו שחקנים רבים יותר התחרות ביניהם צפויה היתה להיות עזה יותר ביחס למצב עניינים זה.
במסמך שמפרסמת הרשות לתחרות היא מונה דוגמאות נוספות בהן המכרז עלול לנטות לטובת שחקן אחד או שניים בעוד כל השאר נותרים מאחור. כל מי שהתמודד אי פעם במכרז מטעם המדינה, מכיר את הבעייתיות שבמכרזים הללו. מדובר על עשרות סעיפים חלקם נראים דרקוניים או מותאמים לשחקנים בודדים במשק. אם המדינה חפצה בעידוד המשק, עליה להסיר שורה ארוכה של חסמים ודרישות סף קשות המונעים כניסת מתחרים נוספים למכרזים.
אין לשנות מכרז לאחר הזכייה
המסמך שמפרסמת רשות התחרות, מנחה עורכי מכרזים במגזר הציבורי כיצד לשקול שיקולי תחרות כאשר הם מתכננים ומפרסמים מכרזים, ומדגיש את הצורך להתייחס גם לטובת הצרכנים ולרווחתם בשוק בו המכרז מתבצע.
חשיבות יתרה צריכה להינתן לאכיפה של תנאי המכרז על מנת להבטיח את יעילותו. המסמך מדגיש כי המטרה היא שמי שזוכה במכרזים יהיה השחקן המתאים ביותר, ולא זה שביכולתו להתמקח עם עורך במכרז בדיעבד כדי לשנות את תנאי המכרז לטובתו. אכיפה של התנאים, והימנעות משינוי בדיעבד, תורמות להגשמת המטרה.
ההצעות המעשיות לעורכי מכרזים הן ביחס לנקודות הבאות: פיצול של הנכס (או השירות) העומד למכרז למספר חלקים עליהם יבוצעו מכרזים נפרדים; מתן אפשרות למספר זוכים לזכות במכרז נתון; מניעת גישה למכרז לשחקנים שזכייתם במכרז עלולה להקים חשש תחרותי בשווקי ההמשך; הקצאת מכרזים מסוימים לשחקנים פוטנציאליים או חדשים בשוק והקטנת חסמי הכניסה הניצבים בפני מתמודדים פוטנציאליים.
אלפי אוזניים בהרצאות
במסגרת פרויקט 'אורות אדומים', של הרשות לתחרות, מוצע לגופי רכש ציבוריים להשתתף בהרצאה על הסכנות שבתיאומי מכרזים, דרכים לאיתור מקרים כאלה, שיטות להקטנת הסיכון לתיאומי מכרזים ודרכי התמודדות עמם. במהלך השנים נציגי הרשות הרצו בפני אלפי אנשי רכש בעשרות רבות של גופי רכש ציבוריים – משרדי ממשלה, כוחות הביטחון ואכיפת החוק, אוניברסיטאות ציבוריות, רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות. לאחר ההרצאה נציגי הרשות ממשיכים להיות אנשי קשר עבור אותם אנשי רכש להתלבטויות ובעיות הקשורות בתיאומי מכרזים.
