לא אוהבים את מקום המגורים, וממש לא רוצים פריפריה

הישראלים אוהבים את המגורים בתל אביב ובירושלים, אבל היו רוצים בכלל לגור בכפר או במושב • בבירה, למרות המחירים ואי היכולת הכלכלית – עזיבה לא באה בחשבון • גם חיפה אהובה, והערים שאותן התושבים רוצים לעזוב הן פתח תקווה – ששני שלישים מתושביה קצים במקום מגוריהם, ובאר שבע • עוד עולה מסקר העדפות המגורים של הלמ"ס, כי המדרגות של דירות דו מפלסיות לא אהובות על הדיירים • והיכן מעדיפים הישראליים להזדקן?

מגדלי מגורים בפתח תקווה על רקע האגם העירוני | צילום: 'ביזנעס'

משפט אחד שנכתב במכתב לישראל כ"ץ, שר האוצר, ע"י שר השיכון ליצמן ופורסם לאחרונה, מעלה תמיהה רבה. ליצמן מציין במכתבו כי "עלייה במספר הדירות להשכרה בפריפריה עשוי לספק מענה למשקי בית המעדיפים מגורים בשכירות". אך לנוכח נתוני הלמ"ס החדשים והעדכניים, נראה כי הציבור ממש לא חושב כך.

בסקר החברתי בנושא דיור ואזור מגורים בקרב בני 20 ומעלה הוצגה שאלה: אילו הייתה לך אפשרות לגור בשכירות ארוכת טווח, האם היית מוותר על רכישת דירה? במפתיע או שלא, בניגוד לדברי ליצמן, מרבית האוכלוסייה, 80%, השיבו בשלילה. רק 16% השיבו בחיוב. היתר, לא ידעו להשיב.

בלמ"ס טוענים כי כמחצית מהאוכלוסיה הבוגרת, כ-48% מבני 20 ומעלה רכשו דירה אי פעם בארץ. מדובר על כ-2.7 מיליון איש המתגוררים בדירות משלהם. לשלושה רבעים (74%) יש דירה בבעלותם, כולל אלה שגרים בשכירות. המעניין הוא שמרבית הרוכשים (58%) מתגוררים בדירות יד שנייה, רק 32% קנו דירה יד ראשונה מקבלן, מחברת בנייה או מחברת שיכון ופיתוח.

ידוע שבמגזר החרדי נרכשות הדירות מוקדם מאוד בחיים לעומת המגזר הכללי בו נבנית תחילה הקריירה והמשפחה ורק לאחר מכן נרכשת דירה. אך במפתיע, הסקר מצא כי כמחצית (50%) מאלה שרכשו דירה אי פעם בארץ, רכשו אותה עד גיל 28.

ואם חשבתם שמרבית האנשים מעוניינים לגור בעיר, בא הסקר וטוען להיפך: העדפה השכיחה ביותר למגורים (38%) מעדיפים יישוב כפרי או קהילתי. 34% היו רוצים להתגורר ביישוב עירוני גדול ו-26% מעדיפים להתגורר ביישוב עירוני קטן. הנסקרים בחרו בתשובה כי אלמלא הייתה להם מגבלה כספית כלשהי, 44% מבני 20 ומעלה היו רוצים לגור ביישוב שבו הם למעשה גרים, יהודים וערבים בשיעור דומה.

מרבית האוכלוסייה מרוצה מהתנאים באזור המגורים. 86% מרוצים באופן כללי מאזור מגוריהם, אך מרוצים פחות משירותי איסוף האשפה – 71%, מהניקיון – 57%  וממצב הכבישים והמדרכות – 52%. יחד עם זאת, רבים מרוצים מהיחסים עם השכנים – 86%, ומהדירה שבה הם גרים – 87%. 

בתחום התחבורה ל-51% אין מספיק מקומות חניה באזור המגורים לעומת 41% המדווחים כי יש מספיק מקומות חניה באזור מגוריהם. הסקר מעלה כי רק ל-6% יש חניה פרטית. 41% מרוצים מהתחבורה הציבורית באזור המגורים, 32% אינם מרוצים ו-26% נוספים אינם משתמשים כלל בתחבורה הציבורית. 78% מרגישים בטוחים ללכת לבד בחשיכה באזור מגוריהם, 41% 'בטוחים מאוד' ו-37% 'בטוחים'.

הסקר החברתי נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדי שנה ובמסגרתו מרואיינים בביתם 7,575 איש בני 20 ומעלה, המייצגים כ-7.5 מיליון איש בגיל זה. 

בלמ"ס התעניינו מהיכן רוכשי הדירות הביאו את המימון לרכישה. המקורות העיקריים הם משכנתה (77%) וחסכונות (61%). בנוסף, עזרה מקרובים (כולל בני משפחה) (38%), מכירת נכס (30%), הלוואות (17%) וירושה (3.9%). מרבית ההלוואות (84%) הן מהבנק. (סך כל האחוזים מסתכם ליותר ממאה מכיוון שיכולים להיות יותר ממקור מימון אחד).

ובעוד התקשורת מפמפמת כל הזמן על משבר דיור, כאילו כל עם ישראל רוצה לקנות דירה ואין לו. מהסקר עולה כי רק 5.5% מבני 20 ומעלה מתכוונים לרכוש דירה בשנה הקרובה – 6.8% מאלה שאין בעלותם דירה ו-4.0% מאלה שבבעלותם דירה. מטרת הרכישה היא בעיקר למגורים (80%), היתר מתכוונים לרכוש לצורכי השקעה.

דופלקס או קוטג'?

באיזה סוג דירה היו הישראלים רוצים להתגורר?

ההעדפה השכיחה ביותר היא בית בודד, 44%. דירת גן ודירה בבניין דירות בשיעור דומה – 19% ו-17%, בהתאמה. דירת גג (פנטהאוז) וקוטג' בעדיפות נמוכה יותר – 9.1%, 7.6%, בהתאמה, בגלל המדרגות הפנימיות המפרידות בין המפלסים.

מהסקר מתברר שברוב המדינה לא מתקיים 'חן המקום על יושביו'. אחוז גבוה של אוכלוסיה אינו מרוצה מהיישוב שבו הוא מתגורר כיום, רק 44% מבני ה-20 ומעלה שהשתתפו בסקר ענו, כי היו רוצים להמשיך לגור ביישוב שהן הם מתגוררים כיום. 

העיר תל אביב מובילה בראש שביעות הרצון ממקום המגורים. 76% מתושבי עיר הבירה האלטרנטיבית היו מעדיפים להמשיך לגור בה. עיר הבירה האמיתית גם היא מועדפת על תושביה: כ-68% מתושבי העיר היהודים של ירושלים היו רוצים לגור בה, גם במצב של היעדר מגבלה כספית. בעיר חיפה מתגוררים 62% תושבים שהיו מעדיפים לגור בה גם בהמשך, ובאשדוד הקהל המרוצה מונה כ-55%. בראשון לציון, ונתניה 48% ו-49% בהתאמה ובבירת הנגב המצב קשה הרבה יותר, רק 40% מהמתגוררים בבאר שבע מעוניינים להמשיך לגור בה.

אולי הישראלי המצוי חושב תמיד על הדשא של השכן שלו ולכן לא מרוצה, אבל יש נתונים שקשה להסביר אותם: כך למשל, העיר עם הנתון החסר ביותר היא פתח תקווה. לו היה הדבר אפשרי בידי התושבים, העיר הייתה מתרוקנת מכשני שליש מיושביה ב'בום' אחד. רק 35% מהתושבים מעדיפים להמשיך לגור בעיר. חזור שנית: כשני שלישים היו מעדיפים להתגורר במקום מגורים אחר. ולהזכירכם מדובר בעיר במרכז הארץ, עם שכונות חדשות ומגדלים מרשימים ביותר (ראו בתמונה). מה שאומר כי השיפור הנדרש הוא מצדה של הרשות המקומית ויחסה לאוצרותיה הטבעיים ומשאביה האנושיים, התושבים. לתשומת לב פרנסי העיר.

בנוסף, 57% מהתושבים המתגוררים ביישובים הכפריים היהודים ענו, כי הם מעדיפים להמשיך לגור במקומם. 

מגורים לעת זקנה

בלמ"ס אף העזו ושאלו את הנסקרים על העדפותיהם לגבי מגורים לעת זקנה, במקרה שלא יוכלו לחיות לבד. מרבית מהאוכלוסייה – 77%, מעדיפים להמשיך לגור בביתם: 55% השיבו "בבית", 22% נוספים מעדיפים "בבית עם מטפל"; ורק 16% מעדיפים לגור מחוץ לבית.

יותר ממחצית מהאנשים לא מוכנים לשמוע על דיור מוגן כשיתבגרו. רק 46% מאלה שהצהירו כי הם מעדיפים לגור בבית עם מטפל או מחוץ לבית, היו רוצים להתגורר לעת זקנה בדיור מוגן.

כתיבת תגובה