הממשלה אישרה את מינויו של רו"ח יהלי רוטנברג לחשב הכללי • לרוטנברג היכרות מעמיקה עם משרד האוצר, אך בשלוש השנים האחרונות כיהן כסמנכ"ל הכספים ומנהל הכספים הראשי של קבוצת בזק • משרד האוצר פרסם להערות הציבור תזכיר חוק המורה על הקפאת השכר הממוצע במשק לאור עלייתו הדרמטית עקב משבר הקורונה • העלייה הלא טבעית, נובעת עקב הירידה במספר העובדים הפעילים ומהעובדה כי מרבית העובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בתקופת הקורונה בעלי שכר נמוך
שי קליין 22.11.2020
יהלי רוטנברג | צילום: יח''צ הממשלה אישרה היום (א') את מינויו של רו"ח יהלי רוטנברג לחשב הכללי במשרד האוצר.
רוטנברג, אשר לו הכרות מעמיקה עם משרד האוצר והחשב הכללי, כיהן בשורה של תפקידים בכירים באגף במשך כ-13 שנה לרבות ראש חטיבת המימון והאשראי, החשבונאי הראשי, חשב בכיר מטה חשכ"ל, סגן חשב משרד החינוך ועוד.
במסגרת תפקידיו לאורך השנים היה אחראי על תחומים מקצועיים רחבים וביניהם תחומי המקרו ומימון החוב הממשלתי, כלי ערבויות המדינה, אשראי לעסקים, הלוואות המדינה, ניהול הנזילות הממשלתית, הכנסות וגביה, ועוד.
בשלוש השנים האחרונות כיהן כסמנכ"ל הכספים ומנהל הכספים הראשי של קבוצת בזק.
רוטנברג צפוי להיכנס לתפקידו בימים הקרובים, עם סיום תקופת העסקתו בבזק.
רוטנברג (46), רואה חשבון מוסמך, בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים מאונ' בר אילן
שר האוצר, ישראל כ"ץ: "אני מברך על החלטת הממשלה לאשר את מינוי רו"ח יהלי רוטנברג לתפקיד החשב הכללי במשרד האוצר. בשבועות האחרונים ניהלתי מאבק להביא לאישור המינוי בממשלה בשל חשיבותו לניהול תקין של תקציב המדינה וייצוג מדינת ישראל בפני גורמי כלכלה חשובים בעולם ואני שמח שהיום המאמץ נשא פרי. רו"ח יהלי רוטנברג הוא איש מקצוע מהמעלה הראשונה, בעל חשיבה יצירתית והכרה עמוקה עם משרד האוצר והמשק הישראלי.
"לאחר שמילא בהצטיינות שורה של תפקידים במשרד, אני משוכנע שיחד נוכל לקדם את המדיניות אותה אני מוביל במשרד, כדי להבטיח את חוסנו ויציבותו של המשק הישראלי, תוך הפגנת סולידריות ורגישות חברתית כלפי בעלי העסקים, העצמאיים והשכירים במהלך המשבר הכלכלי. אני מאחל ליהלי בהצלחה במילוי תפקידו ומשוכנע שהוא יתמודד בצורה מיטבית למול האתגרים הרבים העומדים בשעה זאת, בפני משרד האוצר בכלל ובתפקיד החשב הכללי בפרט".
מקפיאים את השכר
ביום ה', פרסם משרד האוצר את תזכיר חוק השכר הממוצע (הוראת שעה), התשפ"א – 2020 במטרה למנוע עלויות תקציביות קשות בעקבות עדכונו של השכר הממוצע במשק.
העלייה הצפויה בשכר הממוצע במשק נובעת מהירידה במספר העובדים הפעילים ומכיוון שהעובדים שיצאו לחל"ת או פוטרו – השתכרו לרוב משכורות נמוכות יותר מהשכר הממוצע במשק.
עדכון השכר הממוצע במשק בתקופה זו עלול ליצור עיוותים ועלויות תקציביות בעלות השלכות שיקשו על המשק להשתקם ממשבר הקורונה. החוק מציע להקפיא את העדכונים המהותיים האמורים להתרחש עם פרסום השכר הממוצע במשק על ידי המוסד לביטוח לאומי בחודש ינואר 2021, ביניהם עדכון שכר המינימום, הפרשות לביטוח הלאומי, פגיעה בעסקים הקטנים ועליה ביוקר המחיה בעקבות מספר תעריפים המוצמדים לשכר הממוצע (תעריף ארנונה, תעריף חשמל).
בנוסף, תזכיר החוק בא למנוע מצב בו האוכלוסייה שאינה מושפעת מעליית השכר הממוצע לא רק שלא תהנה מעלייתו אלא תפגע מירידת כוח הקנייה.
כמו כן מציין תזכיר החוק כי עם חזרת העובדים שיצאו לחל"ת או פוטרו לעבודה קיים צפי ששכר הממוצע ירד באופן חד, אם לא יוקפא בשנת 2021.
