יהיה חורף קר באירופה והבנק המרכזי והממשלות יצטרכו לחמם את הארנקים • שובה של ג'נט ילן – מי שלא רצה אותה כנגידה יקבל אותה כשרת האוצר • הלירה כופפה (זמנית) את ארדואן • ובארץ, הצפי לחיסון מחזק את ביטחון משקי הבית
עפר קליין 24.11.2020
חיסון (אילוסטרציה). צילום: מרים אלסטר | פלאש 90 אירופה תהיה בין המרוויחות הגדולות מהחיסונים (בגלל שהיא נפגעה הכי הרבה – בעיקר בשל השיעור הגבוה של התיירות והאירוח מהתוצר). אך בינתיים התוצר באירופה חזר להתכווץ במהירות ברבעון האחרון בשל ההגבלות שהכריזו הכלכלות הגדולות ביבשת, כך על פי מדד מנהלי הרכש הראשוני לנובמבר שירד יותר מהצפי ל-45.1 נקודות, בעיקר בשל ירידה צפוייה במדד ענפי השירותים ל‑41.3 נקודות.
נקודת אור קיימת בענפי התעשייה שממשיכים להציג חוזקה בשל המשך השיפור בסחר העולמי והעלייה בביקושים, במיוחד בסין שמטיב עם גרמניה.
אנו צופים שבעקבות ההידרדרות בכיוון הצמיחה הבנק המרכזי בגוש האירו ירחיב את תוכנית הרכישות בהחלטתו בעוד כשבועיים, זאת למרות הדיווחים החיוביים על החיסונים.
שרת האוצר החדשה
בהנחה שמינוייה יאושר ע"י הסנאט, ג'נט ילן צפויה להיות שרת האוצר בממשל החדש. בפן הכלכלי היא ידועה בגישה המוניטרית ה"יונית" שלה ובתמיכתה בתוכנית הרכישות (שעזרה ליזום עם ברננקי). בנוסף, היא הדגישה בעבר גם בנאומים וגם במחקרים את חשיבותו של שוק העבודה והפערים בו כסיבה מרכזית לקבלת החלטות. לכן סביר שתלחץ שהתוכנית הפיסקאלית החדשה תתמקד בסיוע לעובדים, ושההרחבה לא תסתיים עד ששוק העבודה לא יחזור לרמתו טרום המשבר.
לאחרונה, שר האוצר האמריקאי הודיע במפתיע שמשרדו ייתן למימון של מספר תוכניות מרכזיות שהוקצו לבנק המרכזי לפקוע בסוף השנה זאת בנימוק שהתוכניות מילאו את תפקידן (נוכח הירידה במרווחי התשואות), הבנק המרכזי השתמש רק בקמצוץ מתוך כ-454 מיליארד דולר שהוצאו לו ולדעת שר האוצר הכספים צריכים לחזור לאוצר כדי שישתמשו בהם. הנימוק אמנם נשמע הגיוני, אך יש לזכור שעצם ה"גיבוי" שמהווה הבנק המרכזי לחלקים במערכת הפיננסית שומר על המרווחים ועלויות הגיוס הנמוכות, לכן הסרתו יכולה לצמצם את כוחו לסייע במקרה שנראה הידרדרות מהירה בכלכלה. יחד עם זאת, רק כ-3 שבועות בלבד לאחר שתפוג התוכנית תיכנס לתפקידה שרת האוצר החדשה, ג'נט ילן, שסביר שתחזיר חזרה לבנק לפחות חלק מהמימון.
כשארדואן מתכופף
הבנק המרכזי בטורקיה הודיע על העלאת ריבית חדה ל‑15 אחוזים (מ-11.25), הגדולה ביותר מזה כשנתיים. ההחלטה הגיעה לאחר שבשבועיים האחרונים ראש הממשלה פיטר את נגיד הבנק ושר האוצר התפטר. אמנם ארדואן ידוע כמתנגד אדוק להעלאות ריבית ואף סילק נגיד בנק מרכזי בעבר על כך שהעלה ריבית, אך השפל במטבע והאינפלציה הדו‑ספרתית כנראה ריככה (לפחות זמנית) את עמדתו. הצפי להעלאת הריבית וההודעה עצמה תרמו לייסוף במטבע המקומי, אך ייקח עוד זמן רב עד שאמון המשקיעים במדיניות הבנק המרכזי לשמירה על יעד האינפלציה תחזור. ללא חזרת האמון במטבע לא ייעצר הפיחות החד של ה-3 השנים האחרונות.
מחכים לחיסון
מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס ממשיך לעלות במתינות ובעקביות בעיקר בשל אופטימיות קלה של משקי הבית לגבי מצבן הכלכלי בשנה הקרובה, כאשר ההודעה על חיסון קרוב לצד המשך החזרה לשגרה תרמו לכך. גם מצבן של החברות שאינן תלויות בהתקהלויות לצורך פעילותן ממשיך להשתפר.
אנו מאמינים שהצמיחה תעמוד השנה על מינוס 3.5 אחוזים ו‑4.4 אחוזים ב-2021 (בהנחה שהחיסון יופץ במחצית השנייה של השנה). בנוסף, אנו סבורים שבנק ישראל ייקח הפוגה ארוכה לפני שישקול הרחבה נוספת, במיוחד לאחר ההרחבה בהודעה הקודמת והדיווחים על ההתקדמות בפיתוח החיסון.
הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים
