הקהל נע אל הקניונים, השקל מתחזק

למרות ההשלכות השליליות של משבר הקורונה על כלכלת ישראל, נמשכת מגמת ההתחזקות של השקל • כלכלני לאומי: "עוצמתו של השקל צפויה להישמר בחודשים הקרובים. הגורמים הבסיסיים שעומדים ברקע להתחזקותו של השקל צפויים להמשיך במגמתם הנוכחית"

אילוסטרציה, קניון עופר הקיריון | צילום: עומרי אמסלם

מגמת ההתחזקות של השקל נמשכת ביתר שאת, זאת למרות ההשלכות השליליות של משבר הקורונה על כלכלת ישראל. בנובמבר, נרשם ייסוף של כ-1.4% בשקל מול סל המטבעות, ומתחילת השנה (ינואר-נובמבר) התחזק השקל בכ-3.7%, אל עבר רמת שיא בראייה היסטורית, זאת בהמשך לייסוף של כ-8.1% בשנת 2019.

מבט לעתיד

עוצמתו של השקל צפויה להישמר בחודשים הקרובים. הגורמים הבסיסיים שעומדים ברקע להתחזקותו של השקל צפויים להמשיך במגמתם הנוכחית. כך העודף המתמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, על רקע עודף ניכר בחשבון השירותים, צפוי לגדול בשנים הקרובות; זאת, במקביל להמשך תנועות הון נכנסות למשק, בדגש על היקף נרחב של השקעות ישירות על-ידי זרים.

בנוסף, כניסת ישראל למדד WGBI, תומכת גם כן בביקוש לשקל עקב רכישת איגרות חוב ממשלתיות בשוק המקומי על ידי גורמים זרים, אשר הגדילו אחזקתם מ-5.5% בסוף 2019 ל-7.6% באוקטובר השנה.

יש לציין כי ייתכן שההתפתחויות החיוביות בזירה הגאו-פוליטית, שתרמו לחיזוק מעמדה הדיפלומטי של ישראל באזור, עם אפשרויות כלכליות חיוביות, תומכים גם כן בחוסנו של השקל.

רכישות באשראי

נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי מלמדים כי מתחילת המשבר, הפעילות נוטה להגיב במהירות ולעלות באופן משמעותי במקביל להסרה של ההגבלות, ולהיפך; מה שמעיד על כך שהמגבלה המשמעותית על הפעילות בעת הנוכחית הינה מגבלת היצע ולא מגבלת ביקוש, זאת בין היתר, הודות לתמיכות הממשלתיות במשקי הבית שנפגעו מהמשבר.

על-פי אומדננו להיקף הרכישות מנוכה העונתיות לחודש נובמבר, שמתבסס על נתוני בנק ישראל, נראה כי צפוי גידול בשיעור "דו-ספרתי" בסך הרכישות בכרטיסי אשראי. ככל שתהליך היציאה מהסגר יימשך כך פעילות הרכישות במרבית הענפים (למעט ענפי השירותים) צפויה לעלות.

ירידה בתוצר

שיעור הירידה שצופה בנק ישראל בתוצר של שנת 2020 נראה גבוה, ולא עולה בקנה אחד עם הנתונים הידועים לכ-10-11 החודשים הראשונים של שנת 2020. בפרט, בנק ישראל ציין שההקלות בסגר השני והשפעות העונתיות השונות הביאו לאחרונה לגידול בהיקף הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי אל מעל הרמה שהייתה ערב המשבר. נתונים אלו לצד נתונים נוספים, כמו נתוני הפדיון בענפי הכלכלה, נתוני התוצר לשלושת רבעי השנה ונתוני הניידות שמפרסם בנק ישראל, עקביים עם שיעור ירידה בתוצר ב-2020, בשיעור מתון מאשר בתחזית בנק ישראל.

בתרחיש מרכזי, אנו צופים ירידה בשיעור של 3.9% בתוצר ב-2020, שהוא די דומה להערכות האוצר וה-OECD, ולאחר מכן צמיחה בשיעור של 4.9% ב-2021 (כפי תחזית קרן המטבע הבינלאומית). מדובר בביצועי צמיחה טובים של ישראל בהשוואה לממוצע ה-OECD, הודות לתרומה גדולה יותר של פעילות סחר החוץ נטו (יצוא פחות יבוא) לצמיחה, בדגש על עליית יצוא ההיי-טק של ישראל במקביל לצמצום הצפוי של היבוא. כמו כן, צמיחת התוצר הישראלי בשנת 2021 צפויה להיות מושפעת לטובה מהמשך פיתוח תחום הגז הטבעי.

 

הכותב הוא הכלכלן הראשי של לאומי, והסקירה נכתבה יחד עם הכלכלן יניב בר

כתיבת תגובה