לתעשיית ההייטק הישראלי אשר מעסיקה כיום 334 אלף ישראלים, היתה שנה מעולה: ראינו יותר הנפקות, אקזיטים ויוניקורנים, השכר הממוצע כפול מהשכר הממוצע בכלל המשק, הכנסה גבוהה למדינה תוצר של הכנסות המיסים ומלחמה על הטאלנטים בענף | סיכום שנת 2021 בהייטק הישראלי
רן קרן 14.12.2021
חברות הייטק | צילום: hxdyl, שאטרסטוק שוק ההייטק הישראלי, רותח גם ב2021: הוא הראה גידול חד במספר ההנפקות של חברות היי-טק ישראליות ופחות מיזוגים ורכישות, מהסיבה שיותר חברות ישראליות עברו להיות בינלאומיות והן כבר גדולות ועצמאיות.
מדו"ח של מכון המחקר IVC עולה כי סבבי הגיוס המוקדמים (עד סבב A) היו במגמת עלייה במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2021 כש-2.5 מיליארד דולר גויסו ב-293 עסקאות. מדובר בגידול של 35% מסך ההון שגויס בכל 2020. גם הסכומים בסבבי הגיוס המאוחרים יותר המשיכו לטפס השנה כאשר 15.3 מיליארד דולר (85% מסכום העסקאות הכולל בתקופה זו) גויסו ב-282 עסקאות. גידול זה נבע בעיקר מסכומי השיא שהשקיעו משקיעים זרים: 4.3 מיליארד דולר שהושקעו ברבעון השלישי של 2021 בלבד, לעומת ממוצע רבעוני של 1.86 מיליארד דולר בשנת 2020. גם משקיעים ישראליים הגדילו את מעורבותם בעסקאות, אך מדובר בעלייה צנועה בהרבה.
כמות האקזיטים של חברות היי-טק ישראליות זינקה לשיא של 180 עסקאות השנה, שהסתכמו ב-18.92 מיליארד דולר, בעיקר מספר ההנפקות הראשוניות שזינק ל-65 , כאשר סך הגיוסים בהן היווה 52% מהיקף ההון הכולל של האקזיטים בתקופה זו.
ההיקף הדולרי של המיזוגים והרכישות בהיי-טק הישראלי מתחילת השנה הגיע ל-9.14 מיליארד דולר וחצה את היקף העסקאות בשנת 2020 כולה. חמישה מיזוגים ורכישות התבצעו בשווי שמעל ל-500 מיליון דולר כל אחד, והסתכמו ב-2.76 מיליארד דולר.
בעוד העולם קורס סביבה, הפכה תעשיית ההייטק הישראלית לבית גידול לוהט של יוניקורנים: בתוך פחות משנה וחצי זינק מספרם ביותר מ־50%, כשהשוק המקומי תרם אחד מכל עשרה יוניקורנים בעולם.
מחסור בעובדי ליבה טכנולוגיים והעסקת טאלנטים
תעשיית ההייטק מתאפיינת במחסור קבוע בעובדים ולפי דוח קודם של רשות החדשנות, אלא שלצד המחסור בעובדים, יש גם מי שלא מוצא עבודה בהייטק. נכון לאפריל 2020, שיעור המובטלים בהייטק עמד על 8.2% – גבוה פי ארבעה מלפני משבר הקורונה. רוב מובטלי ההייטק השתכרו בעבר משכורות נמוכות יחסית לענף של פחות מ-15 אלף שקל לחודש, לעומת שכר חודשי ממוצע של 25.3 אלף שקל לחודש בהייטק נכון ל-2020.
איך האבטלה מתיישבת עם המחסור? ברשות החדשנות מעריכים כי בעוד המחסור הוא בעיקר עובדי ליבה טכנולוגיים, המובטלים מגיעים יותר מתפקידי מעטפת שאינם עוסקים במחקר ופיתוח (לדוגמה שיווק או כספים). ברשות מצביעים גם על כך שמעסיקים רבים בענף דבקים ברצונם להעסיק עובדים מנוסים בלבד, "טאלנטים", וכך עובדים חסרי ניסיון מתקשים להשתלב בתעשייה.
שכר כפול מהשכר הממוצע, עשירית מהעובדים, רבע ממס ההכנסה
מנתונים של הרשות לחדשנות עולה כי נכון ל-2018, שיעור העובדים בהייטק מכלל המועסקים במשק עמד על 8.65%, אך עובדי הייטק שילמו באותה שנה 24% מכלל תשלומי מס ההכנסה. פער גדול זה נובע כמובן מהעובדה שהשכר הממוצע בענף ההייטק כפול מהשכר הממוצע בכלל המשק.
עובדים במרכזים זרים נהנים משכר חודשי גבוה במיוחד שעמד על כ-32.5 אלף שקל בממוצע.
המצב עוד יותר קיצוני יותר כאשר מסתכלים על עובדי ההייטק המועסקים בחברות הרב-לאומיות הפועלות בישראל. עובדים במרכזים זרים נהנים משכר חודשי גבוה במיוחד שעמד על כ-32.5 אלף שקל בממוצע ב-2018, בהשוואה ל-21.7 אלף שקל לעובד הייטק בחברה מקומית. כתוצאה מכך, אף שעובדי החברות הרב-לאומיות היוו נכון ל-2018 רק 1.47% מכלל המועסקים בישראל, הם שילמו 8.3% מתשלומי מס ההכנסה – כמעט פי שישה.
המספרים ממחישים את החשיבות של תעשיית ההייטק לכלכלה הישראלית, שמכוונת להעלות את מספר עובדי ההייטק מ-9.8% כיום ל-15% מכלל המועסקים במשק עד ל-2026 וכנגזרת לכך, הגדלה משמעותית בהכנסות ממיסים.
לסיכום ניתן לומר שגם בשנה האחרונה ומתחילת הקורונה, תחום ההיי-טק הוכח כמשאב חיוני ביותר, שנשאר יציב ואיתן גם בתקופות של אי וודאות למשק הישראלי.
הכותב הוא מנכ"ל חברת Augmind העוסקת ביצירת תוכן תלת מימד לניידים
