הריבית תגיע בקרוב ל-3.5%

הנתונים במשק ממשיכים להפגין התרחבות בפעילות, למעט בסחר החוץ | אנו מעריכים שהריבית של בנק ישראל תגיע בחודשים הקרובים ל-3.5% | בנק ישראל פועל לספוג כספים נזילים מהמערכת הפיננסית | גידול חד בהנפקות המק"מ צפוי לסייע בהיפוך עקום התשואות | הפעילות הכלכלית בעולם מתמתנת במהירות | ה-FED צפוי להעלות ריבית השבוע ב-0.75%. לאחר מכן קצב העליות צפוי לרדת | על פי הממצאים ההיסטוריים, האינפלציה בארה"ב צפויה לחזור ליעדה במחצית הראשונה של 2024 | שוק האג"ח הממשלתיות בארה"ב תמיד הרוויח בתקופות של כניסה למיתון ו/או עצירה בעליית ריבית. באפיק המנייתי התוצאות היו חלוקות

נגיד בנק ישראל עם יו"ר הפד | צילום: דוברות בנק ישראל

מדד אמון הצרכנים נמצא ברמה נמוכה משמעותית מאשר לפני הקורונה. הסיבה לסנטימנט צרכני נמוך קשורה ככל הנראה לעליית המחירים. מצבו של שוק העבודה די טוב וגם ציפיות הצרכנים לשינוי במספר המובטלים לא שונות מאשר לפני הקורונה. לעומת זאת, ציפיות האינפלציה של משקי הבית נותרו גבוהות מאוד ברמה של כ-10%. 

נתוני סחר החוץ בינתיים בין הבודדים שמשקפים האטה בפעילות המשק. גידול ביצוא הסחורות נעצר לאחרונה. יבוא מוצרי הצריכה ירד ב-4.9% בחישוב שנתי בחודשים יולי-ספטמבר. 

שיעור הגידול ברכישות בכרטיסי אשראי במחירים קבועים ברבעון השלישי היה דומה לרבעון השני. אולם, נרשמה עלייה בקצב הגידול בכל הקטגוריה של המוצרים והשירותים, למעט רכישות המזון שלא חל בהן שינוי לעומת גידול בשיעור של כ-5% ברבעון השני. זאת לא התמונה שאופיינית להאטה בביקושים, אלא כנראה  ביטוי של גידול ביציאות לחו"ל שמורגש במיוחד בקניות בסופר.

הנתונים ממשיכים לתמוך בעליית ריבית

בשבוע בעבר אמר נגיד בנק ישראל שבכוונת בנק ישראל להביא ריבית במהירות לכ-3.5%. הנתונים האחרונים תומכים בכך:

שוק העבודה בישראל ממשיך להפגין עוצמה כמעט ללא סימנים של היחלשות. שיעור האבטלה ירד ל-3.9% אומנם תוך ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. מספר המובטלים עלה בחודשים האחרונים, אך בסה"כ הוא עומד ברמות שהיו לפני המגפה, כאשר מספר המועסקים גבוה בהרבה מאשר ב-2019 .

לא ניכרת ירידה במשרות הפנויות, למרות הירידה בביקוש לעובדים בתחום הטכנולוגיה. 

למרות הסיכון המיוחד שרואה בנק ישראל בגידול באשראי המסחרי, במיוחד לנדל"ן, עליית הריבית לא עוצרת אותו בינתיים וקצב הגידול שלו ממשיך להאיץ. נציין, שקצב הגידול של האשראי הצרכני נותר יציב, כאשר לקיחת המשכנתאות נמצאת בירידה חדה. 

על פי התחזית שלנו, קצב האינפלציה בסוף השנה יהיה מעל 5%, לעומת התחזית האחרונה של בנק ישראל ל-4.6%. להערכתנו, קצב האינפלציה יתחיל לרדת רק אחרי פרסום של מדד ינואר.

התשואות בטווחים הקצרים צפויות לעלות

עליית ריבית כבר העבירה קרוב ל-100 מיליארד ₪ לפיקדונות השקליים לטווח עד שנה מאז שהריבית עלתה בפעם הראשונה באפריל (עד סוף ספטמבר) וכ-15 מיליארד ₪ לקרנות הכספיות. במקביל, יתרות העו"ש ירדו בכ-40 מיליארד ₪. ההעברת היתרות מעו"ש לפיקדונות פועלת להקטנת הצריכה. 

בנוסף לעליית ריבית, בנק ישראל פועל להגדיל יתרות המק"מ כאמצעי לספיגת נזילות. ההנפקות גדלו פי-2 מכ-15 מיליארד ₪ בחודש אוגוסט ל-31 מיליארד שמתוכנן בנובמבר, תוך עלייה חדה בביקושים. המעבר לקצב כפול של הנפקות המק"מים צפוי להוביל לעלייה בתשואות בחלק הקצר של עקום התשואות ולתמוך בהיפוכו. בשבוע שעבר עקום התשואות הפך לראשונה לשטוח, כאשר התשואה השקלית לשנתיים ול-10 שנים היו זהות ברמה של כ-3.2%.  

בעולם

הרעה בפעילות באוקטובר

נתונים כלכליים רבים משקפים שהצמיחה בעולם ממשיכה לרדת:

  • עדכון ראשון למדדי מנהלי הרכש לחודש אוקטובר הצביע על מעבר מהתרחבות להתכווצות. מדדי מנהלי הרכש בתעשייה ירדו בארה"ב, אירופה ויפן כאשר המדד האמריקאי ירד מתחת ל-50 היכן שכבר נמצאים המדדים האירופאי והסיני. המדד בתחום השירותים  בארה"ב ואירופה נמוך מ-50.

ההאטה בעולם באה לידי ביטוי גם בנתוני היצוא ממדינות אסיה. ברובן ניכרת ירידה בקצב הצמיחה.

  • נתוני הצמיחה באירופה ברבעון השלישי היו לרוב טובים מהתחזית, אך נמוכים מאוד.

צמיחה חיובית בארה"ב אינה מעידה על שיפור בכלכלה

המשק האמריקאי צמח ברבעון השלישי ב-2.6%, לאחר שני רבעונים של צמיחה שלילית. אולם, זה לא מעיד על שיפור בכלכלה. הצמיחה בצריכה הפרטית תרמה פחות מאשר ברבעון הקודם. תרומת ההשקעות, בניכוי השינוי במלאים, התכווצו, בדומה לרבעון הקודם. היצוא צמח כמו ברבעון הקודם. השיפור בקצב הצמיחה הכללי לעומת הרבעון הקודם הושג בזכות הירידה ביבוא, השפעה פחות שלילית של השינוי במלאים והגידול בצריכה הציבורית.

על פי עליית התשואה ל-3 חודשים מעל התשואה ל-10 שנים, אינדיקאטור שאף פעם לא טעה בזיהוי המיתון המתקרב, הסיכון למיתון גבר. 

נוסיף שגם הרעה בדוחות ו/או בתחזיות החברות, במיוחד של חברות הטכנולוגיה הגדולות שתוצאותיהן משקפות ביקושים ברמה מאקרו כלכלית, מעידות על האטה בפעילות הכלכלית.

ה-FED צפוי "לתת" 0.75% בפעם האחרונה 

לפי מדד המחירים PCE Core, העיקרי שאחריו עוקב ה-FED, קצב אינפלציית הליבה בארה"ב עדיין עלה בחודש ספטמבר. ה-FED צפוי להעלות ריבית השבוע ב-0.75%, לרמה של 4% (הגבול העליון). יחד עם זאת, יותר ויותר אינדיקאטורים משקפים שהירידה באינפלציה קרובה. להערכתנו, זאת תהיה עליית הריבית האחרונה בקצב כל כך גבוה: 

  • מחירי הבתים בארה"ב התחילו לרדת ואף בשיעור חד. ב-50 השנים האחרונות ירידה משמעותית במחירי הבתים תמיד הובילה לירידה באינפלציה.
  • השבוע יתפרסמו בארה"ב נתוני התעסוקה לחודש אוקטובר. בינתיים, על פי הסקרים האזוריים של שלוחות ה-FED, בכל האזורים ניכרת ירידה די חדה בציפיות לתעסוקה בתחום התעשייה. מדד Employment Cost Index  עלה רבעון השלישי לעומת אשתקד ב-5% לעומת  העלייה של 5.1% ברבעון השני. זוהי הירידה הראשונה בקצב מאז Q3-20.
  • נתוני האינפלציה באירופה הפתיעו כלפי מעלה (למעט ספרד) וזאת למרות ההאטה בכלכלה. העלייה באינפלציה מגדילה סיכוי שהריבית באירופה תמשיך לעלות בקצב גבוה, למרות שאחרי עליית ריבית בשבוע שעבר ב-0.75% ל-1.5% מספר בכירי ה-ECB הביעו ההערכה שהוא עשוי להאט. אנו מעריכים שהריבית באירופה תמשיך לעלות בקצב גבוה גם בפגישות הקרובות. 
  • ככלל, הריסון המוניטארי הכולל בעולם שמחושב כעליית ריבית חודשית מצטברת ע"י הבנקים המרכזיים, מראה ששיא הריסון במחזור העלאות ריבית כבר מאחורינו.

כמה זמן ייקח לאינפלציה לחזור ליעד?

מה מלמד אותנו ניסיון העבר על הזמן הדרוש כדי שהאינפלציה תחזור ליעד?

בחנו מספר חודשים שעברו מאז שהאינפלציה הגיעה לשיא ועד שהיא ירדה מתחת ל-3%  באפיזודות של עלייה באינפלציה עד לרמות בטווח 6%-12% במדינות המפותחות בין השנים 1948-2020. בסה"כ היו כ-60 אפיזודות כאלה שהתרחשו בכ-20 מדינות. רוב המקרים קרו עד שנת 2000. נציין שבתקופה הנסקרת היו גם לא מעט מקרים בהם האינפלציה הגיעה בשיא מעבר ל-12% ולעיתים אפילו בהרבה, אך הנחנו (מקווים שבצדק) שהם לא רלוונטיים לאפיזודה האינפלציונית הנוכחית. 

ניתן לראות שככל שהאינפלציה בשיא הייתה גבוהה יותר, לקח בדרך כלל יותר זמן לרדת מתחת ל-3%, אך הקשר אינו מובהק מאוד. על פי קו המגמה, בממוצע ירידה מקצב אינפלציה של 8%-10% (כפי שקיים היום במדינות המפותחות) אמור לקחת כשנה וחצי, אך עם פיזור די גדול של התוצאות. צריך לציין שמרבית המקרים בהם ירידה באינפלציה לקחה הרבה מאוד זמן התרחשו בשנות ה-70 שהתאפיינו לא רק באינפלציה גבוהה, אלא שלהבדיל מהמקרה הנוכחי, היו בהם גם ציפיות גבוהות לאינפלציה עתידית.

שורה תחתונה: ממצאי העבר מלמדים שהאינפלציה במדינות המפותחות העיקריות צפויה לרדת מתחת ל-3% במחצית הראשונה של 2024. 

כתיבת תגובה