הכל על אפליית הערים החרדיות, מספרים, לא סיפורים!

בני ברק | צילום: פלאש 90

הציבור החרדי שודד את הקופה הציבורית? הלוואי!

עיתון 'גלובס' יצא לבדוק את הנתונים וחזר מופתע. התבוננות בהוצאות המדינה על תושבי הערים החרדיות מגלה מציאות הפוכה: מועצות אזוריות שמורכבות מיישובים קהילתיים, כפרים ערביים, קיבוצים ומושבים, בזבזניות בהרבה מערים חרדיות.

ולנתונים בהרחבה: "בני ברק, בית שמש, אלעד, וביתר עילית – ערים חרדיות מובהקות, הן מופת ליעילות מימון מוניציפאלית", מציינים ב'גלובס' ומפרטים: 193 אלף תושבי בית שמש מקבלים מהמדינה בממוצע רק 1,973 שקלים לשנה – פחות מכל תושבי היישובים הכפריים במועצת מטה יהודה שסביבה שמקבלים 3,400 שקלים.

הלאה: העיר ביתר עילית, עם קרוב ל-50 אלף תושבים מקבלת מהמדינה עבור כל תושב 3,315 שקלים, וזאת לעומת יישובי מטה בנימין (כמעט 60 אלף תושבים) שמקבלים 6,175 שקלים לכל תושב בשנה, ויישובי מועצה אזורית שומרון, שכל אחד מ-34 אלף תושביהם מקבל 7,320 שקל בשנה.

נמשיך להתקדם: תושב בני ברק מקבל 2,711 שקל לשנה ואילו תושב מודיעין מקבל 3,245. בני ברק חרדית כולה, ולמרות זאת הרבה יותר קרובה לאיזון תקציבי מירושלים.

בבני ברק חיים 180 אלף תושבים, שעולים למדינה הרבה פחות מ–30 אלף תושבי המושבים, הקיבוצים והישובים הקהילתיים במועצה אזורית דרום השרון שאינה רחוקה מהם, וביניהם: חורשים, גבעת השלושה, מתן, צופית, עינת, שמקבלים 3,200 שקלים כל אחד.

את השוויון בנטל, לפחות בהיבט של מימון שירותים אזרחיים, צריך כנראה לחפש במקום אחר, מסכמת הכתבה ב'גלובס'.