דוח ה-OECD שבחן את יוקר המחיה במדינות החברות בארגון בשנת 2022, קובע: מדינת ישראל היא היקרה ביותר מבין המדינות החברות בארגון | המחייה בישראל יקרה יותר ב-38% מהממוצע במדינות ה-OECD | תגובות שונות בקרב עולם התעשייה והמסחר בישראל: הנתונים מסתמכים על ימי היחלשות השקל ב-2022 | מבדיקה של מחלקת המחקר בהתאחדות התעשיינים גם עולה כי בעוד מדד מחירי המזון בישראל עלה ב-4 השנים האחרונות רק ב- 11.4%, במדינות ה- OECD הוא קפץ ב- 31.5%, וב- 25.8% בארה"ב | באיגוד לשכות המסחר טוענים לעומת זאת כי המדינה "נלחמת ביבואנים"
שי קליין 27.08.2023
קניות | צילום אילוסטרציה: יונתן סינדל, פלאש 90 דו"ח יוקר המחייה של ארגון ה-OECD לשנת 2022 קובע כי ישראל היא המדינה היקרה ביותר מבין המדינות החברות בארגון. לפי נתוני הדו"ח, המחייה בישראל יקרה יותר ב-38% מיתר המדינות החברות בארגון. למעשה, אף יותר משוויץ (המדורגת במקום השני) ויותר מאיסלנד וארה"ב (במקומות השלישי והרביעי).
אולם, מחלקת המחקר של התאחדות התעשיינים בחנה את דו"ח ה- OECD ומצאה כי מכיוון שהדו"ח מתייחס לשנת 2022, הנתונים שהתפרסמו בו נובעים בעיקר מהתחזקות השקל, שהגיעה לשיא בשנה זו, ואינם משקפים את נתוני 2023, בה השקל נחלש משמעותית.
בשנת 2022 הגיע השקל לרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מזה 25 שנה מול סל המטבעות ומול האירו. בשנת 2023 השתנתה המגמה, אך נתונים אלו כאמור לא באים לידי ביטוי בדו"ח. על פי ניתוח מחלקת המחקר של התאחדות התעשיינים, נתוני ה-OECD המוצגים בדוח אינם מנטרלים באופן מספק את השינויים בשערי המטבע, ובשל כך מספקים תמונה לא מדויקת של השוואת המחירים. ביצוע השוואה על בסיס נתוני אמת עדכניים, תראה באופן חד משמעי שהתעשייה הישראלית הינה מרסנת אינפלציה, בניגוד למחירים שנובעים ממדיניות ממשלתית. בין השאר, הסיבות העיקריות ליוקר המחיה היחסי בישראל הנן עלות עשיית עסקים גבוהה בישראל, עלויות קרקע ודיור גבוהות, שיעור מע"מ גבוה על מזון, ועל היעדר פתרון סבסוד ישיר לחקלאות – כאשר הפתרון לכלל בעיות יסוד אלו, נתון בידי הממשלה. לדברי התאחדות התעשיינים, פתרונות לבעיות השורש בישראל צפוי להוביל לצמצום פערים משמעותי והקלה מיידית על יוקר המחייה בישראל.
בתוך כך, בדיקת מחלקת המחקר של התאחדות התעשיינים, שבחנה את עליית מדד מחירי המזון בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD בשנה החולפת (יולי 2023 לעומת אוגוסט 2022), מצאה כי בעוד בישראל מדד מחירי המזון עלה ב- 5%, באיחוד האירופי הוא עלה ב- 11.1%- כמעט כפול מעליית המדד בישראל. בנוסף, מבדיקה השוואתית של עליית מדד מחירי המזון בארבע השנים האחרונות, (יולי 2023 לעומת אוגוסט 2019), עולה כי המדד הישראלי עלה ב-11.4% בלבד, לעומת קפיצה של 25.8% במדד המזון של ארה"ב ואף קפיצה גבוהה יותר של 31.5% במדד של האיחוד האירופי.
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, מסר בעקבות הנתונים כי " הדו"ח מלמד שלמדינת ישראל ישנן מספר בעיות מבניות אשר מובילות לכך שרמת המחירים בישראל גבוהה לכאורה בהשוואה לעולם- חלק גדול כתרומה של שערי המטבע ובשאר על הממשלה לטפל בהן בהקדם. התייקרות מחירי הדיור, שיעור מע"מ גבוה על המזון, העדר תמיכה ישירה בחקלאות ורגולציה כבדה מושכים את המחירים כלפי מעלה. זאת לצד הטיה של הנתונים הנובעים משערי המטבע בשנת 2022".
"ממצאי מחלקת המחקר הכלכלי מעידים שהתעשייה הישראלית מרסנת את האינפלציה ומחירי המזון ברוב העולם התייקרו בשנה החולפת באופן משמעותי, בעוד העליות בישראל מתונות יחסית. יש לתמוך ולעודד את תעשיית המזון הישראלית לצד הפחתה מיידית של המע״מ על המזון לרמה המקובלת באירופה".
במקביל, נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, תקף את מדיניות ממשלת ישראל בעקבות נתוני ה-OECD שפורסמו היום ואמר כי "צריך להצטער מאוד על ההישג המפוקפק של ישראל בהתמודדותה השגויה בהורדת יוקר המחייה. היא לא אימצה תוכנית מסודרת, מבוססת ניסיון מעשי כפי שהוגשה לה על ידי איגוד לשכות המסחר. אין התמודדות עם עלויות הנמלים המוטלות על היבוא שהיקפו מתקרב כבר ל-400 מיליארד ₪ בשנה, אין הפחתה אמיתית של עול הרגולציה ואין התמודדות עם שיטת המיסוי המטילה מס בלתי פוסק על רכיב ההתייקרות.
"כבר במאי 2023 הגישה לשכת המסחר תוכנית מפורטת לראש הממשלה, המשמש גם כיו"ר הוועדה ליוקר המחייה. התוכנית המוצעת מצורפת כאן. שום סעיף מתוכנית זו לא בוצע.
"באיגוד לשכות המסחר קוראים היום לאמץ את תכנית האיגוד להורדת יוקר המחיה, תוכנית אותה הגיש האיגוד לראש הממשלה נתניהו, המשמש גם כיו"ר הוועדה למאבק ביוקר המחייה".
