הבורסה לניירות ערך מסכמת את שנת 2023 ומסתכלת באופטימיות (עם כוכבית) ל- 2024 | מרפורמה למלחמה – האתגרים שישראל מציבה לשוק ההון: תנודתיות, חוסר ודאות, שיא בגיוסי הממשלה וגידול בהסטת כספים מהכלכלה הישראלית לשווקים בחו"ל
שי קליין 26.12.2023
הבורסה לניירות ערך | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90 בורסת תל אביב מסכמת את 2023 בצל שני אירועים מהותיים שהשפיעו עמוקות על המסחר: מתחילת השנה ועד ערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הושפע המסחר מאי וודאות לגבי הרפורמה המשפטית, לצד העלאת הריבית במשק, בארה"ב ובאירופה. כשמלחמת "חרבות ברזל" שפרצה ב-7 באוקטובר טלטלה את המשק ואת הבורסה, ויצרה אי וודאות נוספת שעודנה נמשכת.
מלחמת "חרבות ברזל"
ביום שבת ה-7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת טבח רצחנית ביישובי עוטף עזה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל" שעדיין נמשכת, וקיים חשש כי תתפתח לכדי מלחמה אזורית רב חזיתית. הבורסה בתל אביב פתחה את המסחר כרגיל ב- 8 באוקטובר וכל מערכות הבורסה פעלו במהלך כל תקופת המלחמה כסדרן.
הבורסה בתל-אביב יחד עם המשק כולו עברו טלטלה, מדד הפחד זינק ביותר מפי שניים, הדולר הגיע לשער של 4.08 שקל – הגבוה מאז יולי 2012, נרשמו ירידות שערים בשערי המניות, משקיעים פרטיים ישראליים ומשקיעים זרים צמצמו חשיפה לשוק המניות ומנגד מי שרכש והגדיל את החשיפה היו משקיעים מוסדיים לטווח ארוך. בשל המצב הבטחוני האוצר הגדיל את הגיוסים בשוק איגרות החוב בבורסה וגם בשוקי העולם, וגם ארגון הבונדס הגדיל את הגיוסים והם הגיעו לשיא מאז כינונו. הביקושים לאג"ח הממשלתי מהווים תמיכה בישראל והם בגדר הבעת אמון בכלכלה הישראלית.
בעקבות העלייה בסיכון הכלכלי, התשואות של איגרות החוב הממשלתיות לטווח ארוך עלו והגיעו עד כ-5.3%, וחברות הדירוג הבינלאומיות הגיבו בהתאם: Fitch ו-Moody's הודיעו כי דירוג האשראי הינו כעת תחת "מעקב שלילי" Rating Watch Negative)) שמשמעותו הרעה במצב (התרחבות והארכת הלחימה) שעלולה להביא להורדת דירוג. חברת S&P אישררה את דירוג האשראי הגבוה של ישראל ברמה של AA- אך הורידה את תחזית הדירוג מ"יציבה" ל"שלילית". בעקבות המלחמה בנק ישראל פרסם תחזית מאקרו כלכלית מעודכנת, לפיה: התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2% בלבד בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024 (לעומת כ-3% בכל אחת מהשנים הללו בתחזית שקדמה למלחמה). האינפלציה צפויה לרדת ל-3.5% בשנת 2023 ולכ-2.4% בשנת 2024. הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 3.75%-4.00% ברבעון הרביעי של שנת 2024.
התנתקות מהמגמה העולמית
לאחר שנים בהם הבורסה הישראלית פעלה בהתאם למגמות העולמיות ואף הייתה מהמובילות בביצועי המדדים, השנה הבורסה התנתקה מהמגמות העולמיות כאשר מדדי הבורסה המובילות בארה"ב ובאירופה הציגו עלייה דו ספרתית, לעומתם מדדי ת"א-35 ות"א-125 רשמו השנה שינוי זניח, בעיקר לאור שני האירועים הקיצוניים שהתרחשו במדינה
מתחילת השנה ועד ה-7.10, על רקע המחאה ואי הוודאות לגבי הרפורמה המשפטית מדד ת"א 125 עלה בכ-2.5%; מתחילת המלחמה מדד ת"א-125 ירד בכ-0.7%.
מגמה מעורבת אפיינה את המדדים הענפיים כאשר בלטו לחיוב: מדד ת"א-נפט וגז שזינק בכ-34%, ומדדי ת"א-טכנולוגיה וטק-עילית שעלו בכ-15% ובכ-11%, בהתאמה.
בחמש השנים האחרונות 2023-2019 מובילים מדד ת"א-טכנולוגיה בעלייה של כ-99%, מדד ת"א-נדל"ן בעלייה של כ-84%, ות"א בנקים-5 בעלייה של כ-66%.
מחזור המסחר היומי במניות הסתכם בכ-2 מיליארד שקל בשנת 2023 – נמוך בכ-12% מהמחזור בשנה הקודמת.
התמיכה של הגופים המוסדיים המקומיים שרכשו מניות מתחילת המלחמה, ואספו את המניות שמכר הריטייל המקומי והמשקיעים הזרים, תרמה למיתון הירידות בשוק המניות.
בשוק המניות גויסו כ-8.2 מיליארד שקל מהציבור, לאחר גיוס בהיקף של כ-21.7 מיליארד שקל בשנת 2022.
7 חברות חדשות הצטרפו לשוק המניות, בשווי מצרפי של כ-5 מיליארד שקל.
שנת האג"ח
שוק איגרות החוב היה השוק הבולט השנה עם עליות שערים מרשימות, כאשר איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד בלטו השנה בעלייה של עד כ-12%. הציבור הישראלי רכש אג"ח קונצרני ואילו משקיעי חוץ צמצמו את החזקותיהם.
שוק האג"ח ממשיך להוות מקור משמעותי לגיוסים עבור החברות ועבור הממשלה, עם גיוס של כ-71 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח חברות לציבור ולמוסדיים, בהמשך לגיוס בסך כ-89 מיליארד שקל בשנה הקודמת. עיקר הירידה בגיוס החוב בשנת 2023 מקורה בירידה בגיוסי הבנקים וחברות הנדל"ן.
ממשלת ישראל גייסה בארץ כ-85 מיליארד שקל בהנפקות של אג"ח לציבור – יותר מפי שניים מהסכום שגייסה בדרך זו בשנת 2022, ובנוסף כ-34 מיליארד שקל גויסו ע"י הממשלה וה"בונדס" בשוקי חו"ל. כמחצית הגיוס בוצע ברבעון האחרון החל מפרוץ המלחמה.
שמונה חברות אג"ח חדשות: מתוכן 7 חברות נדל"ן שגייסו חוב בסכום מצרפי בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל.
מגמה מעורבת באג"ח ממשלתיות – צמודות המדד והשקליות – עליות שערים של עד כ-4.5% באיגרות החוב לטווח קצר, וירידה של כ-5% באיגרות החוב לטווח של 10+ שנים.
עלייה של כ-19% במחזורי המסחר באג"ח ממשלתי, שהסתכם בכ-2.9 מיליארד שקל. עיקר העלייה באג"ח שקלי, מקורה בעלייה בהנפקות אג"ח ע"י האוצר. משקיעי חוץ רכשו אג"ח ממשלתי ואילו הציבור הישראלי צמצם את החזקותיו.
בעקבות הביקוש הגדל לקרנות הכספיות, הגביר בנק ישראל את מכירות המק"מ, ויתרות המק"מ שבידי הציבור הסתכמו בכ-304 מיליארד שקל בסוף שנת 2023, לאחר שהגיעו לשיא של כ-324 מיליארד שקל באוקטובר, ולעומת כ-209 מיליארד שקל בסוף שנת 2022.
בבורסה נסחרות 482 קרנות סל ו-36 קרנות חוץ הנסחרות גם בחו"ל, בשווי החזקות ציבור מצרפי של כ-126.6 מיליארד שקל, גבוה בכ-29 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף שנת 2022. עיקר העלייה נובעת מרכישות הציבור של קרנות על מדד S&P 500 וכן מעליית מדדי המניות הבינלאומיים.
הציבור משך כספים מהקרנות האקטיביות המשקיעות במניות ובאג"ח בתל-אביב סכום של כ-30 מיליארד שקל, והזרים לקרנות הכספיות כ-53 מיליארד שקל, ולקרנות הסל והקרנות המחקות המשקיעות בחו"ל כ-20.5 מיליארד שקל.
