החות'ים תקפו, המכולות התייקרו – אבל ישראל הפגינה עמידות

ספינה שנחטפה בידי החות'ים | צילומסך מסרטון ששחררו החות'ים מעת ביצוע החטיפה (ארכיון)

מחקר חדש שפורסם היום (ד') על ידי בנק ישראל חושף תמונת מצב מפתיעה: בעוד שהתקפות החות'ים בים האדום הובילו לזעזועים משמעותיים בסחר העולמי ופגעו קשות ביבוא של מדינות רבות, ישראל – שהייתה היעד המוצהר של ההתקפות – דווקא הצליחה לצלוח את המשבר ללא פגיעה משמעותית.

המחקר, שנערך על ידי חגי אטקס מחטיבת המחקר של בנק ישראל וניצן פלדמן מאוניברסיטת חיפה, מצביע על כך שלמרות הארכה דרמטית של כ-114% במרחקי השיט מסין לישראל, לא נרשמה ירידה חריגה ביבוא הישראלי מאסיה ואוקיאניה, וגם מחירי היבוא נותרו יציבים במחצית הראשונה של 2024.

לעומת זאת, מדינות OECD אחרות בים התיכון, כמו יוון, טורקיה, איטליה, צרפת וספרד, חוו ירידה משמעותית ביבוא מאסיה בדצמבר 2023, אם כי זו התאוששה באביב 2024. ברמה העולמית, נרשמה ירידה של כ-10% בערך הסחר שעובר בדרך כלל דרך הים האדום.

המחקר מציע מספר הסברים לעמידות הישראלית יוצאת הדופן: ראשית, היערכות מוקדמת של חברת "צים" שהקדימה להסיט את נתיבי השיט שלה לדרך חלופית סביב אפריקה. שנית, העובדה שרק 65% מהיבוא הישראלי מאסיה מגיע בדרך הים – שיעור נמוך משמעותית בהשוואה למדינות אחרות כמו פורטוגל (78%) ויוון (89%).

מעניין לציין כי בפברואר-מרץ 2024 התרחשה תופעה גלובלית מעניינת: מחירי ההובלה מסין לארה"ב עלו במקביל להתמתנות בעליות המחירים לאירופה ולים התיכון. הדבר מצביע על הסטה של אמצעי תובלה ימיים מנתיבים אחרים כדי לפצות על התארכות מסלולי השיט.

לגבי היצוא הישראלי, המחקר מראה כי הפגיעה הפוטנציאלית מוגבלת, שכן רק כ-3.4 מיליארד דולר, המהווים כ-5% מסך יצוא הסחורות הישראלי, משונעים דרך הים לאסיה ולאוקיאניה. לעומת זאת, היבוא הימי מאזורים אלו לישראל משמעותי הרבה יותר ועמד בשנת 2023 על כ-20 מיליארד דולר, כחמישית מסך היבוא האזרחי.

הנתונים מדגישים את החוסן המפתיע של המשק הישראלי אל מול זעזועים בינלאומיים, ומעלים שאלות מעניינות לגבי יכולת ההסתגלות של שרשראות האספקה הגלובליות למצבי משבר.