לא תאמינו כמה כסף תעשיית החלל הישראלית צפויה לייצר

לוויין בחלל. אילוסטרציה | צילום: Vadim Sadovski, שאטרסטוק

ועדת המדע בראשות ח"כ יאסר חוג'יראת התכנסה היום לדיון עם סוכנות החלל הישראלית ובה הוצג פעילות הסוכנות בדו"ח חדש שקובע כי התחזיות מצביעות על גידול משמעותי – עד 2050 צפוי הענף להניב תרומה מצטברת של 93 מיליארד ש"ח, ולהעסיק 18,400 עובדים.

אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית הציג בדיון דוח שבוצע על ידי חברת KPMG עבור סוכנות החלל הישראלית המעריך כי התרומה הכלכלית של תעשיית החלל בישראל עומדת על כ-6 מיליארד ש"ח ב-2023, עם 7,200 מועסקים ישירים.

התחזיות מצביעות על גידול משמעותי – עד 2050 צפוי הענף להניב תרומה מצטברת של 93 מיליארד ש"ח, ולהעסיק 18,400 עובדים. בעשור האחרון, ההשקעות בתחום החלל צמחו בשיעור של 21% בשנה מצד המגזר הפרטי, בעוד שממשלות ברחבי העולם מגדילות גם הן את השקעתן. למרות זאת, ישראל משקיעה פחות באופן יחסי מאשר מדינות מובילות בתחום.

מנתוני הדוח עולה כי משרה בתעשיית החלל בישראל תורמת יותר למשק מאשר משרה ממוצעת במשק הכללי ואף ממשרה בהייטק. עד 2050, צפויה התרומה הכלכלית לעלות לכ-15 מיליארד ש"ח לשנה, לעומת 1.8 מיליארד ש"ח בלבד כיום. בהנחה של המשך מדיניות ללא התערבות משמעותית, תעשיית החלל צפויה לצמוח בהיקף מתון יחסית. לעומת זאת, עמידה ביעדי הממשלה, כפי שהוגדרו בתוכנית האסטרטגית, יכולה להאיץ את התרומה הכלכלית של התחום ב-60 מיליארד ש"ח בתוך 15 שנים.

מסקנת הדו"ח כוללת המלצה להגדלת ההשקעה הממשלתית, שתשווה את ישראל למדינות מובילות בתחום, הקמת אזורי חדשנות ייעודיים לעידוד סטארטאפים בענף והעמקת שיתופי פעולה בינלאומיים, כולל הרחבת הנוכחות הישראלית בארגוני חלל גלובליים.

אל"מ אורי סוכר, ראש היחידה לשליטה ובקרה במפא"ת במשרד הביטחון, הדגיש את התרומה הצבאית הקריטית של תעשיית החלל: "הלחימה האחרונה המחישה עד כמה השימוש בחלל הפך קריטי, במיוחד בזירות הרחוקות. הקמת תשתיות משותפות בין גופי מחקר ותעשייה ביטחונית תסייע לפיתוח טכנולוגיות חדשות, מחקרים בתחומי רכיבים אלקטרוניים, והרחבת מגוון החברות בתחום – כולל חברות קטנות שיכולות להביא לחדשנות ולהוזלת עלויות."

משה מדינה, מנהל תוכנית פרויקט 'ספייס ישראל', התריע כי המלחמה פגעה בגיוס התרומות לפרויקט "בראשית 2", שנועד להנחית חללית נוספת על הירח. "בניגוד ל'בראשית 1', שמומנה ב-95% מכסף פרטי, הפעם יש צורך בשיתוף פעולה בין-מדינתי ובתמיכה ממשלתית. הכנסת והממשלה חייבות להתערב ולתת תקצוב נוסף כדי לוודא שהפרויקט ייצא לפועל."