מחירי תרכובות המזון לתינוקות (תמ"ל) בישראל עלו בכ-30% מאז שנת 2020 כך עולה מבדיקת נתונים של הבנק החברתי למזון תינוקת | כיום, ההוצאה החודשית הממוצעת של משפחה על רכישת תמ"ל נאמדת בכ־500 ש"ח, ומחיר קופסה בודדת נע סביב 75–85 ש"ח
שי קליין 11.05.2025
אילוסטרציה. צילום: Kotomiti Okuma, שאטרסטוק מחירי תרכובות המזון לתינוקות (תמ"ל) בישראל עלו בכ-30% מאז שנת 2020 כך עולה מבדיקת נתונים של הבנק החברתי למזון תינוקת. כיום, ההוצאה החודשית הממוצעת של משפחה על רכישת תמ"ל נאמדת בכ־500 ש"ח, ומחיר קופסה בודדת נע סביב 75–85 ש"ח.
בנוסף לפי הבדיקה של הבנק החברתי למזון, מחירי התמ"ל בישראל נמצאים בעשירון העליון בקרב מדינות ה־OECD, עם פערים של עד 77% לעומת מדינות אחרות. במקביל, ברשתות המזון מדווחים על עלייה בגניבות של מוצרי תינוקות – ביטוי למצוקה כלכלית הולכת ומחריפה.
משנת 2020 עד שנת 2025 מחירי התמ"ל נמצאים בעלייה מתמדת וניתן ליחס לכך שורה של גורמים. בשנת 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה, חלה פגיעה בשרשראות אספקה עולמיות. ב־2021 נוספו לכך עלויות שילוח ומחירי חומרי גלם. ב־2022 החריפה האינפלציה העולמית, וב־2023 ניכרה השפעה של עליית יוקר המחיה בישראל לצד מיסוי עקיף. בשנת 2024-2025 התמשכות הלחימה ועליית המע"מ השנה.
על רקע הנתונים והבשורה של משרד הכלכלה שבוע שעבר בדבר הקלות ביבוא למוצרי תינוקות פנה מנכ"ל הבנק החברתי למזון תינוקות, מאיר שדה, לשר הכלכלה ניר ברקת, בדרישה לפעול להורדת מחירי התמ"ל. במכתבו טוען שדה כי ההקלות שהושגו ברפורמת הייבוא אינן נוגעות לבעיה האמיתית של יוקר המחייה להורים לילדים כי ההוצאה המרכזית והעיקרית היא תמ"ל.
"הסרת החסמים הרגולטוריים על מגוון מוצרי תינוקות אינה מספיקה ואינה מטפלת בבעיה השורשית של נטל ההוצאה ברכישת תמ"ל. מרכיב מרכזי בהוצאות בשנתיים הראשונות של תינוקות. לפי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת, משקי בית עם תינוקות עד גיל שנתיים מוציאים כ־0.62% מהכנסתם נטו על מוצרי תמ"ל בלבד. זהו נטל כבד שמתווסף להוצאות מחיה רבות נוספות" כותב שדה במכתבו.
שדה קורא לשר הכלכלה להפעיל כלים ממשלתיים כגון פיקוח מחירים, עידוד יבוא מקביל, הסרת חסמים רגולטוריים והקמת ועדה בין-משרדית לנושא ביטחון תזונתי לתינוקות. לדבריו, "תזונה בשנים הראשונות לחיים היא השקעה בעתיד המדינה, לא מותרות."
