שר האוצר מקדם הרחבה משמעותית של מכסות ייבוא הגבינות בישראל בכ-70% | משרד החקלאות מזהיר כי הצעד עלול לפגוע ברפתות המקומיות וליצור שוק ריכוזי שבו היבואנים ורשתות השיווק מרוויחים, בעוד הציבור לא בהכרח ייהנה מהוזלת מחירים
שי קליין 20.11.2025
מדף מוצרי חלב. אילוסטרציה | צילום: נתי שוחט, פלאש 90 שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם להערות הציבור את הצו להרחבת מכסות ייבוא הגבינות בישראל בכ-70%. המהלך נועד להגביר את התחרות בשוק הגבינות ולצמצם את הפער בין מחירי הגבינות בישראל לבין המחירים הממוצעים במדינות אירופה. כיום הגבינות בישראל יקרות בכ-50% מהממוצע האירופי, ובמקרים של גבינות קשות אף פי שניים מהמחיר הממוצע במדינות ה-OECD.
בהתאם למהלך, המכסה הפטורה לייבוא הגבינות תגדל מ-11,500 טון בשנה ל-19,500 טון, תוספת של 8,000 טון. הרחבת המכסות תיכנס לתוקף מינואר 2026 ותהיה תקפה לשנתיים, עם אפשרות להארכה. בפועל, הרחבת המכסות תהיה פי שלושה מהמצב הקיים כיום, שכן כיום קיימות מכסות מחולקות של 6,500 טון וכ-5,000 טון לא מחולקות, ובנוסף יתווספו 8,000 טון נוספים על פי הצו.
במשרד האוצר מציינים כי השוק הישראלי מאופיין בריכוזיות גבוהה וחסמי תחרות גבוהים, ולכן הרחבת המכסות צפויה ליצור לחץ תחרותי על המחלבות המקומיות ולעודד הורדת מחירים בהדרגה עם כניסת הגבינות המיובאות. המהלך יתבצע במקביל לרפורמה רחבה יותר במשק החלב שמוביל המשרד, הכוללת הגנה על הרפתנים המקומיים, קידום ייצור מקומי רחב היקף והשקעות ממשלתיות ברפתות ובמחלבות קטנות ובינוניות, לצד הורדת מחירים במוצרי חלב כמו גבינות רכות וחלב ניגר.
עם זאת, משרד החקלאות וביטחון המזון מגיב בצניעות ובאזהרה חריפה נגד הצעד של משרד האוצר. במשרד מציינים כי משרד האוצר פועל כאובססיבי לענף החלב, כאילו הוא מקור יוקר המחייה, מבלי לקחת בחשבון את כלל תחומי החיים והצרכים הכלכליים של הציבור. המהלך מנותק מתיאום ממשלתי, ומגיע בניגוד לתקנון עבודת הממשלה. משרד החקלאות טוען כי הצעד החד צדדי עלול לנתק את ענף החלב ממוסד ההתיישבות ולפגוע ברפתות שמבטיחות את ביטחון המזון הלאומי, תוך העדפה ברורה של היבואנים ורשתות השיווק, שבפועל הם הזוכים העיקריים מהיבוא, בעוד שהציבור לא בהכרח ייהנה מהוזלת מחירים.
במשרד החקלאות מסבירים כי פערי המחירים הגבוהים בין ישראל למדינות ה-OECD נובעים לא מהייצור החקלאי אלא ממקטעי עיבוד במחלבות, שיווק וקמעונאות, וכן ממע"מ מלא על מוצרי בסיס לעומת מדינות רבות שבהן המע"מ עומד על 0% עד 7%. בנוסף, הגורמים העיקריים לפער במקטע המחלבות הם ענייני כשרות, פסי ייצור וריכוזיות, בעוד שמקטע השיווק והקמעונאות סובל מריכוז שוק גבוה. המשרד מזהיר כי הצעת האוצר אינה מטפלת בבעיות השורש, ושיעור סביר שהמחלבות יהפכו ליבואניות, כך שהציבור ימשיך לשלם מחירים גבוהים על אף ההרחבה במכסות הייבוא.
בכך, שני המשרדים מציגים תפיסות שונות: משרד האוצר רואה בהרחבת המכסות כלי למדיניות תחרותית והורדת מחירים, בעוד משרד החקלאות מזהיר מפגיעה ברפתות המקומיות ובייצור המקומי שעלול לפגוע בביטחון המזון ובחוסן התעשייתי של המשק. הצו להרחבת המכסות צפוי להיכנס לתוקף בתחילת שנת 2026, והציבור יכול להעביר הערות לשר האוצר עד ליום פרסום הצו המלא.



