הצעת החוק לביטול תאגידי המים ברשויות יעילות אושרה בוועדת השרים לחקיקה וצפויה לעלות לקריאה ראשונה בעוד כחודש. החוק יאפשר לרשויות לנהל את משק המים בעצמן תחת משק כספי סגור | המהלך צפוי לחסוך מיליוני שקלים ולהוריד את תעריף המים לציבור
חיים שיף 07.12.2025
תאגיד המים של בני ברק | צילום: יעקב נחומי, פלאש 90 הצעת החוק לסגירת תאגידי המים ברשויות המקומיות עשתה היום צעד משמעותי קדימה, לאחר שאושרה בוועדת השרים לחקיקה. על פי יוזמת החקיקה של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים מקצועיים שייקבעו יוכלו לנהל מחדש את משק המים והביוב בעצמן, כל עוד יישמר כמשק כספי סגור. המשמעות: ההכנסות מהמים ישמשו רק לשירותי מים ותשתיות – ולא למימון מנגנונים מיותרים.
במשרד האנרגיה מעריכים כי המהלך צפוי לצמצם מערכות ניהוליות כפולות, להפחית תקורות ולשים סוף ל"בזבוזים ולניהול המנופח" המתקיים כיום בחלק מתאגידי המים. בכך, מקווים לקדם חיסכון משמעותי בהוצאות ולהוביל להפחתה עתידית בתעריפי המים לציבור.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, מסביר את החשיבות הכלכלית של המהלך: "מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות."
הצעת החוק מגיעה לאחר עבודת מטה מעמיקה של משרד האנרגיה והתשתיות, בהובלת מנכ״ל המשרד יוסי דיין, יחד עם היועצים זאב בילסקי – ראש עיריית רעננה לשעבר – ועו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים. העבודה המקצועית בחנה את מצבן של הרשויות, את כפילויות המערכות ואת היקפי ההוצאות בתאגידים הקיימים.
בהתאם לתיקון המוצע, רק רשויות שיוכיחו יכולת כלכלית ותפעולית יוכלו לבטל את התאגיד המקומי ולנהל בעצמן את שירותי המים. מהלך זה צפוי לחתוך במאות תקנים מיותרים ולבטל עלויות ניהוליות כפולות, מה שתרם בשנים האחרונות להתייקרות תעריף המים לציבור הרחב.
לאחר אישורה בוועדת השרים לחקיקה, ההצעה תעבור לניסוח משפטי וצפויה לעלות להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בתוך כחודש.


