תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור רשם זינוק מרשים של 265 מיליארדי ש"ח ברביע השלישי של 2025 | העלייה הובלה על ידי ביצועים חזקים במניות בארץ ובחו"ל לצד צמיחה בתיק המוסדי. היקף התיק הגיע לרמת שיא של 6.9 טריליון ש"ח
שי קליין 28.12.2025
יצירה: AI החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל מפרסמת נתונים דרמטיים על מצב העושר של הציבור הישראלי, המלמדים על צמיחה מואצת בשוק ההון ובחיסכון ארוך הטווח. מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל נמסר, כי ברביע השלישי של שנת 2025 יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור עלתה בכ-265.1 מיליארדי ש"ח (כ-4%) ועמדה על כ-6.9 טריליוני ש"ח. העלייה המרשימה הזו מציבה את משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר בעלייה של כ-8.8 נקודות האחוז, כך שבסוף הרביע הוא עמד על כ-332.7 אחוזים, זאת כתוצאה מעלייה גדולה יותר ביתרת התיק לעומת התוצר.
הצמיחה בתיק לא פסחה על אף אפיק מרכזי, כאשר במהלך הרביע השלישי עלו יתרות אחזקות הציבור בכל הרכיבים בתיק. בלטו העליות במניות בארץ (6.8%), באג"ח חברות (6.6%) ובהשקעות בחו"ל (5.9%). יתרת המניות בארץ עלתה בכ-73.7 מיליארדי ש"ח (6.8%), זאת בעיקר על רקע עליות מחירים. במקביל, הציבור ממשיך להחזיק נזילות גבוהה, כאשר יתרת המזומן והפיקדונות עלתה במהלך הרביע בכ-51 מיליארדי ש"ח (2.2%) והגיעה לרמה של כ-2.32 טריליוני ש"ח, המהווים כ-34% מסך התיק.
גם תחום החוב הקונצרני והממשלתי הראה פעילות ענפה; יתרת האג"ח החברות הסחירות בארץ עלתה במהלך הרביע בכ-30.4 מיליארדי ש"ח ועמדה בסופו על כ-494 מיליארדים, זאת כתוצאה משילוב של השקעות נטו (אומדן של כ-24.5 מיליארדי ש"ח) ועליות מחירים. מנגד, יתרת האג"ח הממשלתיות הסחירות שבידי הציבור עלתה במהלך הרביע בכ-17.6 מיליארדי ש"ח ועמדה בסופו על כ-490.3 מיליארדי ש"ח. בפילוח לפי מחזיקים באג"ח הממשלתיות, הגופים המוסדיים הם המחזיקים העיקריים, ויתרת אחזקותיהם גדלה במהלך הרביע בכ-8 מיליארדי ש"ח לרמה של כ-363 מיליארדי ש"ח. תנועה מעניינת נרשמה בשוק המק"ם, שם יתרת המק"ם שבידי הציבור ירדה בכ-8.6 מיליארדי ש"ח לרמה של כ-196 מיליארדי ש"ח. במהלך הרביע, ירדה יתרתם של התאגידים, הן הפיננסיים והן הלא פיננסיים, ושל משקי הבית ומנגד יתרת אחזקותיהם של המשקיעים המוסדיים גדלה.
הגלובליזציה של התיק הישראלי נמשכת בכל הכוח: יתרת ההשקעות בחו"ל עלתה בכ-73 מיליארדי ש"ח ועמדה בסוף הרביע על כ-1.32 טריליוני ש"ח, המהווים כ-19% מסך תיק הנכסים. יתרת המניות בחו"ל עלתה בכ-69.5 מיליארדי ש"ח (9.8%) ועמדה בסוף הרביע על כ-781 מיליארדי ש"ח. זאת על רקע עליות מחירים והשקעות נטו (אומדן של כ-15 מיליארדי ש"ח). גם באפיק הסולידי בחו"ל נרשמה עליה, כאשר יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל עלתה בכ-6.2 מיליארדי ש"ח (2.3%) ועמדה בסופו על כ-276 מיליארדי ש"ח. זאת על רקע עליות מחירים שהתקזזו חלקית ממימושים נטו. כתוצאה מההתפתחויות במהלך הרביע, חלה עלייה בשיעור הנכסים הזרים של כ-0.3 נקודות אחוז (מ-18.7% ל-19%) וירידה בשיעור הנכסים במט"ח של כ-0.1 נקודות אחוז (מ-25% ל-24.9%).
הכסף הגדול מנוהל ברובו על ידי הגופים המוסדיים, שם יתרת הנכסים המנוהלים בידי כלל המשקיעים המוסדיים עלתה ברביע השלישי בכ-143 מיליארדי ש"ח (4.7%) ועמדה בסופו על כ-3.2 טריליוני ש"ח (כ-46% מסך התיק הנכסים הפיננסים של הציבור). העלייה הקיפה מגוון אפיקים: מניות בארץ – עלייה של כ-26 מיליארדי ש"ח (7.7%), על רקע עליות מחירים; תעודות סל על מניות בחו"ל – עלייה של כ-25 מיליארדי ש"ח (10.2%), בעיקר על רקע עליות המחירים במדדי המניות בחו"ל; מניות בחו"ל – עלייה של כ-21 מיליארדי ש"ח, על רקע עליות המחירים במדדי המניות בחו"ל; אג"ח ממשלתיות ומק"מ – עלייה של כ-33.3 מיליארדי ש"ח (3.6%); אג"ח חברות בארץ – עלייה של כ-12.1 מיליארדי ש"ח (6.3%) כתוצאה משילוב של צבירות נטו ועליות מחירים.
גם תעשיית קרנות הנאמנות נהנתה מרביע חזק במיוחד, כאשר היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברביע השלישי של השנה בכ-46.4 מיליארדי ש"ח (6.9%) ועמד בסופו על כ-722 מיליארדי ש"ח, המהווים כ-10.5% מסך תיק הנכסים של הציבור. העלייה ברביע השלישי נבעה בעיקר מצבירות נטו בקרנות בהיקף של כ-24 מיליארדי ש"ח ומעליות מחירים. עיקר הצבירות נרשמו בקרנות המתמחות באג"ח בארץ בהיקף של כ-8 מיליארדי ש"ח, בקרנות הכספיות השקליות בהיקף של כ-6.8 מיליארדי ש"ח ובקרנות המתמחות במניות בארץ בהיקף של כ-3.3 מיליארדי ש"ח.



