אמון השווקים: למרות המלחמה – גיוסי הענק של ישראל שוברים שיא

משרד האוצר בירושלים | צילום: משה נוי

הכלכלה הישראלית מסכמת את שנת 2025 עם נתונים מעודדים המצביעים על חוסן פיננסי מפתיע, זאת למרות העלויות הכבדות של מערכת "חרבות ברזל". החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, פרסם היום אומדן ראשון המלמד כי שיעור החוב הציבורי ביחס לתוצר עלה ב-0.9% בלבד והסתכם ב-68.6%, זאת לעומת 67.7% אשתקד.

במקביל, שיעור החוב הממשלתי מהתוצר עלה באחוז בודד לרמה של 67.3%. מדובר באינדיקטור קריטי לאיתנותה של המדינה, המשפיע ישירות על דירוג האשראי ועל היכולת של הממשלה לגייס כספים בתנאים נוחים. בשנת 2025 עמד סך גיוס החוב ברוטו על כ-207 מיליארדי ש"ח, שבוצעו ברובם המוחלט (85%) דרך החוב המקומי הסחיר, אשר נהנה מביקושים גבוהים ויציבות לאורך השנה עם יחס כיסוי מרשים של 4.5.

מאז פרוץ המלחמה ועד להפסקת האש באוקטובר 2025, גייסה המדינה סכום עתק של כ-524 מיליארדי ש"ח למימון צורכי הביטחון והמשק, כאשר הגירעון התקציבי לשנה החולפת עמד על 4.7% מהתוצר, המהווים כ-98.6 מיליארדי ש"ח. מתוך סך הוצאות הממשלה שעמדו על כ-651 מיליארדי ש"ח, כ-91 מיליארדי ש"ח הופנו לתמיכה ישירה במאמצי המלחמה במישור הביטחוני והאזרחי. הנתונים מראים כי למרות גיוסי הענק, השוק הגיב בחיוב: החוב הממשלתי הושפע מגורמי מאקרו כמו אינפלציה וריבית, אך הביקושים הערים מצד המשקיעים מנעו זעזועים עמוקים יותר ביחס החוב-תוצר.

שר האוצר, חה"כ בצלאל סמוטריץ, התייחס לנתונים ומסר: "מגמת העלייה בשיעור החוב ביחס לתוצר נובעת מההוצאות הביטחוניות הנדרשות בעקבות המלחמה והמאמצים לשיקום ותמיכה בחברה הישראלית. קצב השפעת המלחמה על יחס החוב לתוצר מתמתן ואנו נתמיד בנקיטת צעדים פיסקאליים המאזנים בין הצורך לעוצמה ביטחונית לבין שמירה על יציבות כלכלית ארוכת טווח". דברים אלו מקבלים משנה תוקף לאור השוואה בינלאומית המראה כי ישראל במצב טוב יותר מרבות ממקבילותיה בעולם.

החשב הכללי, יהלי רוטנברג, חיזק את הדברים והוסיף: “יחס החוב לתוצר משקף את אופן השימוש שלנו במרחב הפיסקלי בתקופה מורכבת. בשנתיים האחרונות גייסנו חוב בהיקפים משמעותיים, כאשר הביקושים הגבוהים והיציבים מעידים על אמון השווקים בכלכלה הישראלית. חשוב לציין כי העלייה ביחס החוב לתוצר בישראל נמוכה ביחס למדינות הייחוס, שבהן נרשמה עלייה ממוצעת של כ-1.9 נקודות תוצר, יותר מכפולה מהעלייה בישראל, מגמה המשקפת תופעה עולמית רחבה. עם התייצבות התנאים, יש לפעול להתכנסות מחודשת ולהחזרת המסלול הפיסקלי, באופן שיאפשר את הורדת יחס החוב לתוצר".

גם בדרגי המקצוע מזהים את העוצמה הפיננסית של ישראל בשווקים הבינלאומיים והמקומיים כאחד. סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון והאשראי, גיל כהן, ציין: "צרכי המימון של הממשלה מאז פרוץ המלחמה עלו באופן דרמטי וגרמו לעלייה ביחס החוב לתוצר. בתקופה זו גייסנו למעלה מחצי טריליון ₪ בחוב המקומי והחיצוני, וזאת באמצעות רוח גבית איתנה מצד המשקיעים בארץ ובחו"ל. עוצמת הכלכלה הישראלית ואיתנות המערכת הפיננסית בישראל אפשרו לנו לספק את צרכי הממשלה, גם בתנאים גיאופוליטיים מאתגרים".