המהפכה של רגב: רכבת מהירה לאילת תוך עשור ונסיעות חינם

צילום: רכבת ישראל

ביומה השני של ועידת מרכז הנדל"ן אילת 2026, הציגה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב, את החזון התחבורתי-כלכלי של ישראל לשנים הקרובות. בראיון שנערך עם עופר פטרסבורג, התייחסה השרה לסוגיות הבוערות ביותר שעל סדר היום הלאומי: החל מניהול סיכוני התעופה בזמן מלחמה, דרך פרויקטי תשתית בשווי מיליארדי שקלים, ועד לפתרונות יצירתיים למכת הפקקים שעולה למשק הישראלי עשרות מיליארדים בכל שנה.

השרה פתחה בסוגיית הביטחון והשמיים הפתוחים, כשהיא חושפת את המורכבות בניהול התעופה האזרחית תחת אש. "אחד האתגרים הגדולים של מדינה זה בעצם לאפשר תעופה אזרחית כשהבסיסים שלה נמצאים בתוך נמלי התעופה האזרחיים. נתב"ג ורמון הפכו להיות בסיסי צה"ל לכל דבר. לשמור על שמיים פתוחים בתקופת מלחמה זה מאוד מורכב. במהלך המלחמה החזרנו כ-600 אלף ישראלים שיצאו וחזרו ארצה. המציאות הזאת מחייבת אותנו לנהל סיכונים בצורה נכונה", הסבירה רגב.

במרכז התוכנית האסטרטגית עומד פרויקט הדגל של חיבור המדינה מצפון לדרום. השרה הבהירה בהתייחס לרכבת המהירה מקריית שמונה לאילת, כי למרות המורכבות הבירוקרטית והסביבתית, הפרויקט נמצא בשלבי התקדמות משמעותיים. "יש תחושה שרכבת מקרית שמונה ועד אילת, עם תכנון, עם איכות הסביבה יהיה מהיום למחר, זה לא. אנחנו מאוד מתקדמים עם רכבת מקרית שמונה ועד אילת, תוך 10 שנים נראה את זה בפועל. אחד הדברים הבעייתיים שהיו לנו עם הקו לאילת זה עניין של בעלי החיים והבנות עם איכות הסביבה. כביש הערבה הקצתי מיליארדים לטובת העניין הזה ואנחנו נגיע עד צומת הערבה לכביש דו מסלולי ומתקדם. אי אפשר להגיד שזה מתעכב. פיתוח וקידום תשתיות עם בירוקרטיה לוקח זמן במדינת ישראל".

בכל הנוגע לנדל"ן ותשתיות תעופה במרכז הארץ, התייחסה השרה לעתידו של שדה התעופה בהרצליה, נושא המעסיק יזמים ומתכננים רבים. רגב הטילה וטו על פינוי השדה ללא מציאת מענה חלופי: "עד שלא יהיה שדה חלופי, לא נפנה את השדה בהרצליה. חשבו על חדרה אבל זו חלופה לא טובה. דיברו איתי על ראשון לציון וצריך לבדוק את הנושא עם ראש העיר, זה יכול להיות פתרון נפלא לעניין. שדה התעופה בהרצליה אמור להתפנות ב-2028, עד שלא יהיה שדה חלופי, לא נפנה את הרצליה. כרגע חשבו על שדה בחדרה. אנחנו מתנגדים לחדרה. אנחנו עובדים בתיאום כדי למצוא שדה אחר לשדה בהרצליה ועד שלא יהיה מענה אחר שהוא מענה הולם".

לסיום, הציגה השרה תפיסה כלכלית חדשה למלחמה בגודש בכבישים, המבוססת על תמריצים ישירים לנוסעים. לדבריה, הנזק הכלכלי מהפקקים נאמד ב-40 מיליארד שקלים, והפתרון טמון ברפורמת "צדק תחבורתי". "אני אמרתי לאוצר רוצים לפתור את בעיית הפקקים בואו נלך יד ביד והלכנו על רפורמה צדק תחבורתי. הורדנו ב-50% את מחיר הנסיעה גם בפריפריה הג"ג וגם החברתית. יש יותר ממיליארד נסיעות מאז שעשינו את המהפך הזה. רוצים לטפל בזה טוב יותר? בואו ניתן נסיעות בחינם בתחבורה הציבורית. בסופו של יום צריך לזכור כדי לטפל בפקקים צריך לתת תמריץ לאדם לוותר על הרכב שלו. מתי הוא מוותר? כשהוא מגיע לשפיים שם את הרכב בחנייה ומגיע בשטאל בחינם למרכז תל אביב. כשהאוצר יפנים את זה נביא בשורה לתושבי ישראל".