"שאגת הארי" חותכת את התמ"ג – מה קרה להשקעות שלכם?

מדדים | צילום אילוסטרציה: shutterstock, g0d4ather

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום, 17 במאי 2026 (א בסיון התשפ"ה), את האומדן הראשון לחשבונות הלאומיים לרבעון הראשון של שנת 2026, ומציגה תמונת מצב מורכבת ומטלטלת של הכלכלה הישראלית. על פי הנתונים, התוצר המקומי הגולמי של ישראל רשם ירידה חדה של 3.3% בחישוב שנתי, המהווה ירידה של 0.8% בחישוב רבעוני. מדובר בשינוי מגמה מובהק לאחר שברבעון הרביעי של שנת 2025 נרשמה עלייה של 2.9% בתוצר. בלמ"ס מדגישים באופן חד-משמעי כי "השינויים ברבעון הראשון של שנת 2026 הושפעו בצורה מהותית ממלחמת "שאגת הארי"". נתונים אלו מבוססים על מקורות שאינם שלמים לחלוטין בשלב זה, והאומדן הבא שיתבסס על נתונים מלאים יותר צפוי להתפרסם ב-16.6.2026.

הפגיעה הכלכלית ניכרת כמעט בכל מדדי המפתח של המשק: התוצר המקומי הגולמי לנפש הצטמצם ב-4.5% בחישוב שנתי (ירידה של 1.1% בחישוב רבעוני), והתוצר העסקי – המייצג את התמ"ג בניכוי תוצר שירותי הדיור ותוצר המגזר הציבורי – ירד ב-3.1% בחישוב שנתי (0.8% ברבעוני), זאת לאחר שברבעון האחרון של 2025 הוא עוד רשם עלייה מרשימה של 5.4%. גם סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא רשם התכווצות של 1.1% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 2.2% ברבעון הקודם. עם זאת, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד (הרבעון הראשון של 2025), התמונה הכללית ארוכת הטווח עדיין מראה עלייה של 1.7% בתמ"ג, ענייה של 0.6% בתמ"ג לנפש ועלייה של 2.2% בתמ"ג העסקי.

אחד המנועים המרכזיים שהובילו לירידה בתוצר הוא הצניחה החדה בביקושים ובצריכה הציבורית והפרטית כאחד. ההוצאה לצריכה ציבורית ירדה ב-4.8% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של השנה. בתוך כך, ההוצאה לצריכה אזרחית קרסה ב-26.8% בחישוב שנתי (7.5% בחישוב רבעוני), כאשר הקניות האזרחיות בלבד צנחו ב-43.5% בחישוב שנתי, וזאת בניגוד גמור לצריכה הביטחונית שזינקה ב-9.0% בחישוב שנתי בעקבות צרכי המלחמה. במקביל, ההוצאה לצריכה פרטית רשמה ירידה של 4.7% בחישוב שנתי (1.2% בחישוב רבעוני). בצריכה הפרטית לנפש נרשמה ירידה של 5.8%, המשקפת צניחה של 10.1% בצריכה הפרטית השוטפת לנפש הכוללת מזון, משקאות, טבק, שירותים, דיור, דלק ואחזקת בית, לצד ירידה של 11.0% בהוצאה לצריכה פרטית לנפש למעט מוצרים בני קיימא, וירידה של 3.9% ברכישת ציוד חשמלי. מנגד, הציבור הגביר רכישות ספציפיות: חלה עלייה של 4.2% בהוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש כמו הלבשה והנעלה, וזינוק דרמטי של 33.1% בחישוב שנתי בהוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש.

למרות התמונה המורכבת, הנתון המפתיע והמעודד ביותר בדוח נוגע לתוכניות העתידיות של המגזר העסקי וההשקעות במשק. ההשקעות בנכסים קבועים רשמו זינוק מרשים של 12.6% בחישוב שנתי (3.0% בחישוב רבעוני). ההשקעה בנכסים קבועים למעט אוניות ומטוסים עלתה ב-12.9% בחישוב שנתי, וזאת למרות שבסעיף הבנייה נרשמה ירידה של 14.0%. מי שהובילו את הגידול הן ההשקעות במכונות וציוד אחר (לא כולל ICT) שעלו ב-16.2%, ההשקעה במוצרי קניין רוחני שצמחה ב-18%, ובעיקר ההשקעה בענפי ה-ICT (טכנולוגיות המידע והתקשורת) שזינקה ב-61.6% בחישוב שנתי (12.7% ברבעוני), לצד עלייה משמעותית בהשקעה בכלי תחבורה יבשתיים.

בגזרת הסחר הבינלאומי, יבוא הסחורות והשירותים עלה ב-19.8% בחישוב שנתי, כאשר היבוא למעט ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים זינק ב-33.1% בחישוב שנתי (7.4% בחישוב רבעוני). נתון זה הושפע מעלייה של 23.6% ביבוא השירותים, זינוק של 35.1% ביבוא שירותים למעט תיירות, ועלייה של 13.4% ביבוא סחורות אזרחיות, אל מול ירידה של 16.1% ביבוא שירותי תיירות וצמצום ביבוא יהלומים וביטחוני. מנגד, סך כל יצוא הסחורות והשירותים הכללי רשם ירידה של 3.7% בחישוב שנתי, שנבעה מצניחה של 13.2% ביצוא השירותים, ירידה של 1.0% ביצוא שירותים ללא תיירות והזנק, וכן ירידות ביצוא יהלומים וחברות הזנק. עם זאת, נרשמה נקודת אור משמעותית ביצוא הסחורות שעלה ב-13.6% בחישוב שנתי, וביצוא התעשייה למעט יהלומים שטיפס ב-16.1%. בחישוב מנוכה עונתיות ללא יהלומים וחברות הזנק, יצוא הסחורות והשירותים מציג עלייה של 5.6% בחישוב שנתי, המעידה על חוסנה של התעשייה הישראלית המסורתית גם בימי קרב.