שיא: הייצוא הביטחוני הישראלי חוצה את רף ה-19 מיליארד דולר

צילום: משרד הביטחון

משרד הביטחון מדווח על הישג כלכלי ואסטרטגי חסר תקדים בקנה מידה היסטורי, כאשר בשנת 2025 נשבר השיא של כל הזמנים בייצוא הביטחוני של מדינת ישראל והגיע ל-19.2 מיליארד דולר (מעל 53 מיליארד ₪). נתון מדהים זה משקף קפיצה של כ-30% ביחס לשנה הקודמת, ובכך השלים הייצוא הביטחוני זינוק של יותר מפי 2 בתוך 5 שנים ופי 4 בתוך 10 שנים.

העובדות המרכזיות מאחורי דוח הייצוא הביטחוני לשנת 2025, שהוגש על ידי מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, וראש אגף הייצוא הביטחוני (סיבט), תא"ל (מיל') יאיר קולס, לשר הביטחון ישראל כ"ץ, מראות כי התעשיות הביטחוניות הישראליות חתמו על מאות חוזים חדשים ברחבי העולם. מתוך כלל החוזים, מעל מחצית מהעסקאות (53%) הן מגה-עסקאות בהיקף של לפחות 100 מיליון דולר כל אחת. כמו כן, כחלק ממימוש הרפורמה שיזם משרד הביטחון להגדלת הייצוא הביטחוני, שיא של כל הזמנים נרשם גם בהיקף עסקאות GTG (ממשלה לממשלה) שעמד על כ-10 מיליארד דולר בשנת 2025, נתון המהווה מעל למחצית מהיקף העסקאות הכללי.

מבחינת פילוח התחומים המובילים, מערכות טילים, רקטות והגנה אווירית ממשיכות להוביל את השוק עם מעל לרבע (29%) מהיקף העסקאות. לצד זאת, זינוק מרשים במיוחד חל בתחום מערכות התצפית והאופטרוניקה, שתפסו נתח של 22% מכלל העסקאות לעומת 6% בלבד בשנה הקודמת. שאר תחומי הייצוא המשמעותיים מתפלגים בין כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (11%), מכ"מ ולוחמה אלקטרונית (11%), מערכות פיקוד, שליטה, תקשורת ומחשוב (7%), אמצעי ירייה ושיגור (6%), כלי טיס בלתי מאוישים ומל"טים (4%), לוויינות ומערכות חלל (3%), מערכות ופלטפורמות ימיות (2%), כלי רכב ונגמ״שים (2%), מערכות מודיעין, מידע וסייבר (2%), ותחמושת וחימושים (1%).

מבחינה גיאוגרפית, אירופה מובילה כיעד היצוא המרכזי עם 36%, ואחריה אסיה והאזור הפסיפי (32%), מדינות אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה – MENA (15%), צפון אמריקה (13%), אמריקה הלטינית (2%), ואפריקה (2%). מבנה העסקאות מראה יציבות פיננסית רבה, כאשר לצד ה-53% של הסכמים מעל 100 מיליון דולר, נרשמו הסכמים בין 100-50 מיליון דולר (13%), הסכמים בין 50-10 מיליון דולר (19%), והסכמים עד 10 מיליון דולר (15%).

לצמיחה הכלכלית הפנומנלית הזו יש משמעות אסטרטגית עמוקה והשפעה ישירה על בניין הכוח של צה"ל. מאז השבעה באוקטובר, לרבות במהלך השנה החולפת, פועל משרד הביטחון במתכונת חירום וכך גם התעשיות הביטחוניות שנרתמו למאמצי המלחמה ועברו לייצר סביב השעון עבור צה"ל, במקביל להמשך הייצור עבור לקוחות זרים. ההישגים המבצעיים חסרי התקדים, לרבות במהלך מבצע "עם כלביא" באיראן ביוני 2025, יחד עם הניסיון המבצעי שצברו הפיתוחים הישראליים בכל זירות הלחימה, יצרו ביקוש גדול לטכנולוגיה הישראלית, ואכן שנת 2025 המשיכה את מגמת העלייה בייצוא הביטחוני וחצתה לראשונה את רף 19 מיליארד הדולרים.

הזינוק החד, ובדגש על נתון השיא בעסקאות ה-GTG, מבטא הלכה למעשה את מימוש אסטרטגיית משרד הביטחון להגדלת הייצוא הביטחוני הישראלי, ככלי להבטחת בניין הכוח של צה"ל בעידן תקציבי מאתגר, להשפעה על מדיניות חוץ, לחיזוק התעשייה הביטחונית וליצירת מקורות תקציביים נוספים לתקציב הביטחון. מתוך הבנה זו וברקע השינויים הגלובליים ומאפייני השווקים הדינמיים, יזם המשרד רפורמה בייצוא הביטחוני שכוללת פתיחת שווקים חדשים, הרחבת שווקים, הגדלת שותפויות אסטרטגיות עם שורה של מדינות והקלות משמעותיות במדיניות הייצוא, זאת לצד מיקוד הפיקוח בהגנה על סודות ונכסים של מערכת הביטחון.

שר הביטחון, ישראל כ"ץ, התייחס לנתוני העתק ומסר: "בין ההישגים של צה"ל בכלל זירות הלחימה, בין היכולות המופלאות של התעשיות הביטחוניות הישראליות וכמובן ההצלחה של הייצוא הביטחוני בכל רחבי העולם, מחבר קו ברור ומובהק. עצם העובדה שגם במהלך שנה שלישית של לחימה, ישראל ממשיכה לשבור שיאים בייצוא הביטחוני, מהווה הוכחה להערכה הרבה לה זוכה מערכת הביטחון בעולם הגדול. ההישג הזה נשען על היכולות של צה"ל ושל יתר זרועות הביטחון, גם בעזה, גם בלבנון, גם באיראן וגם בתימן.

הייצוא הביטחוני הוא תמונת המראה של העוצמה הישראלית, של התחכום, של היצירתיות ושל היכולת לחשוב מחוץ לקופסה. היקף הייצוא הגדל והולך מחזק את מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית-ביטחונית מובילה, אבל הוא גם מטיל עלינו מחויבות ואתגר: להמשיך להתחדש, להמשיך להשתפר, ובעיקר להמשיך לספק מענה מיטבי לצרכי צה"ל במהלך המלחמה, תוך כדי מתן מענה גם לביקוש הגובר ברחבי העולם".

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, הדגיש את החשיבות הכלכלית והתוכניות העתידיות של המשרד ואמר: "הזינוק החד בייצוא הביטחוני הוא ביטוי לאיכות התעשייה הישראלית, לביקושים בעולם, להצלחות המבצעיות של צה״ל ולאקו-סיסטם הייחודי שלנו, אך הוא גם תוצאה של רפורמה עמוקה שביצע משרד הביטחון בשנה החולפת לצמצם רגולציה ולפתיחת שווקים חדשים שהובילו לעסקאות ענק. כיום, תקציב בניין הכוח שלנו נשען במידה רבה על שותפויות אלו, אך אסור לנו להסתפק בזה. כחלק ממדיניות תעשייתית ביטחונית, עלינו לקדם מהלכים משלימים של השקעות במחקר ופיתוח והרחבת קווי הייצור בתעשיות – זהו הצעד ההכרחי להבטחת עצמאות בחימושים ומיירטים קריטיים, הבטחת העליונות הטכנולוגית ויצירת 'ההפתעות הבאות' של מדינת ישראל״.

ראש סיבט במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') יאיר קולס, סיכם את תמונת המצב המעודדת בשווקים הגלובליים: ״נתוני הייצוא הביטחוני של 2025 בהיקף של למעלה מ-19 מליארד דולר, שיא כל הזמנים – מספרים סיפור פשוט: מדינות רבות בעולם הגדילו את תקציבי הביטחון או ההצטיידות שלהן, ומעוניינות בתעשייה הישראלית. התעשייה הביטחונית הישראלית יוזמת, דינמית ויוצרת פתרונות אפקטיביים באוויר, בים וביבשה, בקצה הטכנולוגיה.

סיבט ומשרד הביטחון מובילים מהלך עקבי ומכוון של הרחבת שיתופי הפעולה הביטחוניים של ישראל עם מדינות העולם כדי להנגיש את יכולות התעשייה וצה״ל לעולם. מאחורי המספרים עומדת תעשייה שהוכיחה יכולת ייחודית בעולם – לספק לצה״ל חימושים ומערכות למערכה צבאית מלאה, במקביל להרחבת שווקי הייצוא ולחתום על עסקאות רבות עם ממשלות ולקוחות ברחבי העולם. השיא ההיסטורי בעסקאות GTG (ממשלה לממשלה): כ-10 מיליארד דולר, אינו רק נתון כלכלי, הוא מבטא הידוק שותפויות אסטרטגיות ואמון בינלאומי גובר של משרד הביטחון מול משרדי הגנה בעולם".