בית המשפט המינהלי דחה את ערעור החברה ששיווקה פרויקט תמ"א 38 בחולון במסווה של קבוצת רכישה כדי לעקוף את חוק המכר | בפסק דין תקדימי נקבע כי מהות העסקה הכלכלית גוברת על הכותרת בחוזה, והחברה חויבה בעיצום כספי של 963,340 ש"ח בגין גביית כספים ללא בטוחות
אהרון סוויסה 03.06.2026
חולון | צילום: shutterstock מכה קשה ליזמי נדל"ן המנסים לעקוף את הוראות חוק המכר הצרכניות במסווה של ארגון קבוצות רכישה: בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו דחה את ערעורה של חברת גלגל אחזקות ויזום בע״מ על החלטת ועדת הערר ועל החלטת ממונה חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון, וקבע כי החברה הפרה את הוראות חוק המכר לאחר שגבתה כספים מרוכשי ארבע דירות בפרויקט תמ״א 38/1 ברחוב אהרונוביץ בחולון, מבלי להעמיד להם בטוחות כנדרש בדין. מדובר בהחלטה בעלת משמעות כלכלית עצומה לשוק הדיור וההשקעות, המשרטטת קו גבול ברור בין פרויקט יזמי רגיל לבין קבוצת רכישה אמיתית, ומגנה על כספי הרוכשים מפני נטילת סיכונים בלתי מבוקרים על ידי גורמים מממנים ומארגנים.
המחלוקת המרכזית שנבחנה בפסק הדין הייתה האם מדובר בקבוצת רכישה שאינה כפופה לחובות חוק המכר, כפי שטענה החברה, או בעסקת מכר דירות במסווה של קבוצת רכישה. בית המשפט אימץ את עמדת הממונה וקבע כי יש לבחון את מהות ההתקשרות בפועל ולא את הכותרת שניתנה לה על ידי הצדדים. העובדות הפיננסיות והחוזיים שנחשפו בתיק הבהירו כי היזמית ניהלה ושילמה על הפרויקט תוך ריכוז כל הסמכויות הכלכליות בידיה, דבר המנוגד לחלוטין למהותה הטהורה של קבוצת רכישה בה חברי הקבוצה נושאים בסיכונים ובסיכויים באופן ישיר.
בפסק הדין נקבע כי החברה התחייבה כלפי הרוכשים לדירות ספציפיות, במחיר סופי, במיקום ובשטח מוגדרים, ואף התחייבה לשאת בהפרשים ככל שעלות הדירה תעלה על המחיר שנקבע ולשלם פיצוי חודשי במקרה של איחור במסירה. מאפיינים אלה, לפי בית המשפט, מלמדים על שליטה של החברה בפרויקט ועל נטילת הסיכונים הכלכליים, סממנים מובהקים של מוכר דירות ולא של מארגן קבוצת רכישה בלבד. המשמעות עבור ציבור המשקיעים והרוכשים היא קריטית: התחייבות למחיר סופי ותאריך מסירה מחייב מהווים הגדרה משפטית של מכר, ללא קשר ללבוש החוזי שניתן להם.
בית המשפט דחה את טענת החברה כי "הסכמי הבטחת המחיר" היו מסמכים אישיים או חסרי תוקף, וקבע כי מדובר בראיות מינהליות משמעותיות המלמדות על מהות העסקה. עוד הודגש כי המסמכים עצמם ציינו שהם גוברים על ההסכמים האחרים וכי הרוכשים הצטרפו לעסקה על בסיסם. בהתאם לכך, בית המשפט קבע כי החברה לא הייתה רשאית לגבות מהרוכשים סכומים העולים על 7% ממחיר הדירה בלי להעמיד להם ערבות חוק מכר או בטוחה אחרת לפי סעיף 2 לחוק.
בעקבות דחיית הערעור, העיצום הכספי הכבד שהטיל הממונה, בסך כולל של 963,340 ש״ח בגין ארבע הדירות, נותר על כנו במלואו, ובנוסף חויבה החברה בהוצאות משפט בסך 20,000 ש״ח. החלטה זו צפויה להרתיע חברות יזמיות נוספות בשוק ההתחדשות העירונית מלפעול במתכונת דומה, ולהגביר את השקיפות הפיננסית בעסקאות נדל"ן.
אריאל רוזנברג, ממונה חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון, מסר בעקבות ההחלטה הדרמטית: "זהו פסק דין חשוב שמבהיר כי הגנת רוכשי הדירות אינה עניין טכני או סמנטי. מקום שבו יזם או מארגן נוטל שליטה בפרויקט, קובע מחיר סופי, מתחייב למועד מסירה וגובה כספים מרוכשים וכן כל מי שמתנהל בפועל כמוכר דירה, לא יכול להתחמק מחובות חוק המכר באמצעות הצגת העסקה כקבוצת רכישה. נמשיך לוודא שכספי הרוכשים מוגנים, בדיוק כפי שהחוק מחייב."



