שוק התעסוקה הישראלי מציג התאוששות פנומנלית עם סיום מבצע "שאגת הארי" | כ-216 אלף איש חזרו למעגל העבודה בחודשיים האחרונים, ומספר דורשי העבודה צנח לכ-180 אלף בלבד בסוף חודש מאי | הערים החרדיות הובילו את מגמת הצניחה באבטלה
שי קליין 14.06.2026
בני ברק ממעוף הציפור | צילום אילוסטרציה: גילי יערי, פלאש 90 שירות התעסוקה הישראלי מפרסם נתונים דרמטיים המצביעים על זינוק חסר תקדים בצמיחה הכלכלית ועל התאוששות מהירה במיוחד של שוק העבודה עם סיום מבצע "שאגת הארי" בחודש מאי 2026. מן הדו"ח הרשמי עולה כי עם חזרת המשק לפעילות מלאה, חל מהפך במגמות התעסוקה כאשר כ-216 אלף איש חזרו לעבודה בחודשיים האחרונים, ומספר דורשי העבודה הכולל עמד בסוף מאי על כ-180 אלף בלבד.
מדובר בצניחה חדה של כ-41% במספר דורשי העבודה בהשוואה לחודש אפריל שקדם לו, וירידה כוללת של כ-55% בהשוואה לשיא שנרשם בסוף חודש מרץ, אז טיפס מספרם לכ-396 אלף דורשי עבודה בעקבות הגבלות פיקוד העורף וצמצום הפעילות המשקית הזמנית. בשירות התעסוקה מדגישים כי העלייה ברמת האבטלה הייתה תולדה ישירה של המצב הביטחוני והמדיניות המגוננת, ולכן החזרה המהירה לפעילות מלאה הובילה לתיקון מיידי, המאפיין את חוסנו הכלכלי של השוק הישראלי בעת יציאה ממשברים.
הנתונים הכלכליים מציגים תמונה מפתיעה ויוצאת דופן בנוגע למגזר החרדי והערים החרדיות, אשר הובילו את מגמת הירידה הדרסטית במספר דורשי העבודה. בערים מודיעין עילית ובני ברק נרשמה צניחה אדירה של כ-74% במספר הרשומים בשירות התעסוקה, ואילו באלעד נרשמה ירידה של 71.6%. כתוצאה מכך, שיעור דורשי העבודה הכללי בעיר בני ברק צנח לרמת שפל היסטורית של 2.3% בלבד – נתון המציב את העיר החרדית בשורה אחת עם הערים הכלכליות החזקות ביותר בישראל, דוגמת כפר סבא, רעננה ורמת השרון.
מנגד, בערים הערביות והפריפריאליות דוגמת רהט ואום אל פחם נרשמו ירידות מתונות בהרבה מהממוצע, והן חזרו להוביל את רשימת היישובים בעלי שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר בארץ, עם 6% ו-5.9% בהתאמה, כחלק מהחזרה לשגרת התעסוקה הרגילה שמאפיינת ערים אלו.
מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, התייחסה לנתונים המעודדים הללו ומסרה הצהרה רשמית בנושא: "שוק העבודה הישראלי מוכיח שוב שהוא יודע להתאושש ממשברים. החזרה לשגרה אינה הסיום – היא נקודת הפתיחה. עכשיו, זה הזמן להכין את שוק העבודה הישראלי לעידן הבינה המלאכותית, ולהבטיח שמשרתי המילואים ומשפחותיהם לא ישלמו מחיר תעסוקתי על כך ששרתו את כולנו".
בפילוח מעמיק של סוגי דורשי העבודה ניכר כי עיקר השינוי התרחש בקרב תובעי דמי האבטלה, שם נרשמה צניחה חדה של כ-48% במאי לעומת ירידה מתונה של כ-6% בלבד בקרב תובעי הבטחת ההכנסה, שמספרם התייצב על 36.5 אלף בדומה לרמות שנרשמו ערב תקופת הלחימה. הדינמיקה הזו השפיעה ישירות על האוכלוסיות שספגו את המכה התעסוקתית הקשה ביותר במהלך המבצע: נשים, צעירים וחרדים.
שיעור הנשים מכלל דורשות העבודה ירד ב-5.2 נקודות האחוז ועמד על 54.4%, ושיעור הצעירים עד גיל 34 צנח ב-6.1 נקודות האחוז לרמה של 28.3%. השינויים הללו משקפים את פתיחתם המחודשת של משלחי יד הכרוכים בהתקהלות, נוכחות פיזית ועבודות חוץ – כגון גננים (צניחה של 82% באבטלה), מטפלים בילדים וסייעי הוראה (78%-) ומלצרים (75.5%-).
מנגד, ענפים בעלי פריון גבוה או כאלו המאפשרים עבודה מרחוק, כמו רופאים ומקצועות ההייטק, שמרו על יציבות לאורך כל התקופה והושפעו פחות מהטלטלות בשוק. בשירות התעסוקה מסכמים כי למרות התנועה המסיבית חזרה למעגל העבודה, המשק עדיין לא השלים חזרה מלאה ומוחלטת לשגרה, זאת לנוכח העובדה כי זרם הנרשמים החדשים והמחדשים במהלך חודש מאי עמד על כ-40 אלף איש, נתון הגבוה בכ-55% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.



