ישראל יוצאת להליך תחרותי חדש לחיפושי גז טבעי בים, לאחר אישור הסכם הייצוא למצרים. המהלך כולל חמישה מקבצים חדשים וצפוי למשוך ענקיות אנרגיה בינלאומיות | במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים מסתתרים עוד מאות BCM של גז טבעי
חיים שיף 06.07.2026
צילום: מירי שמעונוביץ, לע"מ משרד האנרגיה והתשתיות יוצא להליך התחרותי החמישי לחיפושי גז טבעי במים הכלכליים של ישראל, לאחר שהושלמו כלל הצעדים הנדרשים לפי חוק הנפט. ההחלטה מגיעה לאחר אישור הסכם ייצוא הגז למצרים ועל רקע הביקוש הגובר לגז טבעי בעולם, במטרה להרחיב את עתודות האנרגיה של ישראל, למשוך השקעות זרות ולהמשיך לבסס את מעמדה של המדינה כמעצמת אנרגיה אזורית. במקביל, במשרד מציינים כי מספר חברות אנרגיה בינלאומיות כבר הביעו עניין להשתתף בהליך.
במסגרת ההליך ישווקו חמישה מקבצים חדשים בשטח כולל של כ־7,100 קמ"ר. במשרד האנרגיה מסבירים כי האזורים שנבחרו גובשו לאחר עבודת עומק מקצועית שכללה ניתוחים גיאולוגיים וסקרים סיסמיים שנאספו לאורך השנים, לצד גריעת אזורים בעלי רגישות סביבתית. על בסיס המידע שנצבר, ההערכה היא כי במים הכלכליים של ישראל עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו, ואף קיימת אפשרות לתגליות משמעותיות בשכבות גיאולוגיות שעדיין לא נחקרו.
במשרד מבהירים כי המהלך נועד לחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל, להגדיל את התחרות במשק, להרחיב את אפשרויות הייצוא, להגדיל את הכנסות המדינה ולהביא להפחתת תעריף החשמל לציבור. לפי הנתונים שהוצגו, כל BCM נוסף עשוי להניב למדינה הכנסות של כ־100 מיליון דולר ומעלה, בעוד שהכנסות המדינה ממסים ומתמלוגים ישירים ממשק הגז כבר חצו את רף 35 מיליארד השקלים. על פי התחזיות, לאורך חיי המאגרים צפויות ההכנסות להגיע למאות מיליארדי שקלים.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, אמר: "הגז הטבעי הוא נכס אסטרטגי, שמחזק את מעמדנו הכלכלי והמדיני בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט. לכן, המדיניות שלי היא להרחיב את חיפושי הגז הטבעי, להביא ענקיות אנרגיה בינלאומיות להשקיע בישראל, ולהגדיל את תפוקת הגז הטבעי, עבור המשק המקומי והייצוא".
כללי ההליך גובשו בסיוע רשות התחרות, ובמשרד מציינים כי הם צפויים להעניק עדיפות לשחקנים חדשים. דירוג ההצעות יתבסס על איכות תוכניות העבודה שיגישו החברות, ובהן היקף הסקרים והקידוחים המתוכננים, לצד גובה מענק החתימה שיוצע למדינה. במסגרת ההליך התחרותי הרביעי שולמו לקופת המדינה מענקי חתימה בהיקף של כ־56.7 מיליון שקל.
ההליך צפוי להיסגר להגשת הצעות לקראת סוף שנת 2026, כאשר הענקת הרישיונות מתוכננת לתחילת שנת 2027.
המהלך ממשיך את מגמת הרחבת פעילות החיפוש וההפקה בים התיכון. במסגרת ההליך הקודם הוענקו שישה רישיונות חיפוש לקבוצה הכוללת את SOCAR מאזרבייג'ן, BP מבריטניה וניו מד אנרג'י מישראל, כאשר בחודשים הקרובים צפויות להתחיל פעילויות סקרים סיסמיים ברישיונות אלה. בנוסף, בראשית 2026 הושלמה הרחבת כושר ההפקה במאגרי תמר ולווייתן, ובמקביל נחתם הסכם ייצוא הגז הגדול בתולדות ישראל למצרים.
לפי משרד האנרגיה, שווי הסכם הייצוא למצרים עומד על 112 מיליארד שקל, כאשר הכנסות המדינה ממנו צפויות להגיע לכ־58 מיליארד שקל. במשרד מדגישים כי ההסכם נועד לחזק את הקשרים האזוריים, לעודד השקעות נוספות של חברות בינלאומיות בישראל ולהבטיח מנגנונים שישמרו על מחיר אטרקטיבי למשק הישראלי.
מנהל מינהל אוצרות טבע והממונה על הנפט במשרד האנרגיה והתשתיות, חן בר יוסף, אמר: "על רקע השינוי באווירה באגן הים התיכון, הצורך בהגדלת מקורות הגז הטבעי למשקי האזור והרצון לחזק את ביטחון האנרגיה של ישראל, אנו משיקים הליך תחרותי נוסף לחיפושי גז טבעי. ההליך יאפשר ליזמים חדשים ומשמעותיים לקחת חלק בפיתוח משק הגז הטבעי הישראלי ובמפת האנרגיה האזורית. כפי שכבר ראינו בעבר, הפעילות בישראל טומנת בחובה פוטנציאל משמעותי להצלחה. בכוונתנו לפעול מול כל גורם בינלאומי רלוונטי ולעודד אותו להגיש הצעה במסגרת הליך חשוב זה".


