בנק ישראל הוריד את הריבית ל־3.5% ומעריך כי המשק יצמח ב־4% השנה וב־5.5% ב־2027, על רקע אינפלציה נמוכה והתאוששות בפעילות הכלכלית | הבנק מזהיר כי אי הוודאות הגיאופוליטית עדיין גבוהה, ומבהיר כי המשך תוואי הריבית יהיה תלוי באינפלציה, בתקציב הביטחון ובהתפתחויות במשק
שי קליין 06.07.2026
בנק ישראל | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90 בנק ישראל הודיע היום כי הוועדה המוניטרית החליטה להפחית את הריבית ב־0.25 נקודת אחוז לרמה של 3.5%, בהתאם לציפיות המוקדמות בשוק. ההחלטה התקבלה לאחר שהאינפלציה נותרה בחודש מאי ברמה של 1.9%, סביב מרכז יעד יציבות המחירים, ובצל ירידה במחירי האנרגיה והתמתנות במתיחות הגיאופוליטית בעקבות מזכר ההבנות שנחתם בין ארצות הברית לאיראן.
בהודעת הבנק נכתב כי "מזכר ההבנות שנחתם בין ארצות הברית ואיראן הוביל לירידה במחירי האנרגיה ולהתמתנות במתיחות הגיאופוליטית הגלובלית אולם רמת האי וודאות עודנה גבוהה". עוד הדגישה הוועדה כי "מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות".
לצד החלטת הריבית פרסמה חטיבת המחקר תחזית מעודכנת, שלפיה התוצר הישראלי צפוי לצמוח ב־4% בשנת 2026 וב־5.5% בשנת 2027. מדובר בעדכון כלפי מעלה לעומת תחזית חודש מרץ לשנת 2026, כאשר ההערכה נשענת על ההנחה שלא יתרחש סבב לחימה נוסף מול איראן, שמחירי האנרגיה יישארו ברמתם הנמוכה ושעצימות הלחימה בצפון תמשיך להיחלש.
בבנק ישראל מעריכים עוד כי ככל שתקציב הביטחון לא יגדל מעבר לרזרבות שכבר אושרו, הגירעון הממשלתי יעמוד על 4.9% מהתוצר בשנת 2026 וירד ל־4.2% בשנת 2027, בעוד יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ־69% בסוף שתי השנים. עם זאת, הבנק מזהיר כי הגדלה נוספת של תקציב הביטחון עלולה להוביל לחריגה מיעד הגירעון ולהגביר את הלחצים האינפלציוניים.
הוועדה מציינת כי האינדיקטורים השוטפים מעידים על המשך התאוששות בפעילות הכלכלית לאחר הירידה שנרשמה עם פרוץ מבצע "שאגת הארי". נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי חזרו להיות מעט מעל המגמה ארוכת הטווח, היצוא ממשיך להפגין עוצמה והגירעון המסחרי הצטמצם בעקבות עלייה מהירה יותר ביצוא מאשר ביבוא. במקביל, גיוסי ההון בענף ההייטק הסתכמו בכארבעה מיליארד דולר ברבעון השני, בדומה לרבעון הראשון של השנה.
גם שוק העבודה מוסיף להפגין חוזקה. שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים ירד ל־3%, שיעור המשרות הפנויות עלה ל־4.2% וקצב עליית השכר במשק בחודשים מרץ עד מאי עמד על 6.8% לעומת התקופה המקבלת אשתקד. בבנק מציינים כי העלייה בשכר משקפת בין היתר את העלאות שכר המינימום והשכר במגזר הציבורי, אם כי הנתונים עדיין מושפעים מהשלכות המלחמה על הרכב המועסקים.
בשוק הדיור מצביע הבנק על תמונה מעורבת. פעילות הבנייה נותרה גבוהה יחסית, קצב התחלות הבנייה עומד על כ־76 אלף יחידות בשנה, מלאי הדירות למכירה עדיין גבוה ומחירי הדירות ירדו ב־1.3% בקצב שנתי. מנגד, סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן ממשיך לטפס, כאשר קצב העלייה השנתי הגיע ל־4%, ובחוזים שבהם התחלף שוכר האיץ קצב ההתייקרות ל־6.8%. בחודש מאי ניטלו משכנתאות בהיקף של כ־9.5 מיליארד שקל, בניכוי עונתיות.
בהיבט הבינלאומי מציין בנק ישראל כי הירידה החדה במחירי הנפט, שהגיעה לכ־30% במהלך התקופה, סייעה להפחתת ציפיות האינפלציה בעולם. במקביל, הבנק הפדרלי בארצות הברית הותיר את הריבית ללא שינוי, בעוד הבנק המרכזי האירופי העלה את הריבית ב־0.25 נקודת אחוז לראשונה מאז 2023.
למרות הורדת הריבית, בבנק ישראל מדגישים כי הסביבה הכלכלית עדיין מלווה באי ודאות גבוהה, בעיקר סביב ההתפתחויות הביטחוניות והפיסקליות. בהתאם לכך, הוועדה המוניטרית מבהירה כי ההחלטות הבאות יתקבלו בהתאם לנתוני האינפלציה, להתאוששות המשק, להתפתחויות בזירה הגיאופוליטית ולמדיניות התקציבית של הממשלה.
