הנתונים נחשפים: ההון של ישראל מתחזק, האמון נחלש

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את מדדי הקיימות (הון) בישראל לשנת 2024, המציגים תמונת מצב רחבה של מצבו ארוך הטווח של המשק הישראלי באמצעות חמישה סוגי הון: כלכלי, טבעי, אנושי, חברתי ותרבותי. מהנתונים עולה כי מתוך כ־100 מדדים שנבחנו, ב־47% נרשמה מגמת שיפור, ב־25% נרשמה הרעה וב־28% לא חל שינוי מובהק.

בפילוח לפי סוגי ההון, ההון האנושי בלט עם שיפור ב־61.1% מהמדדים, ואחריו ההון הכלכלי עם שיפור ב־58.3% מהמדדים. מנגד, ההון החברתי הציג את התמונה החלשה ביותר, כאשר רק 28% מהמדדים השתפרו וב־32% מהם נרשמה הרעה.

בתחום ההון הכלכלי מציגה הלמ"ס המשך התחזקות של נכסי המשק. מלאי ההון הפיזי הנקי גדל ב־16.9 נקודות אחוז בין 2020 ל־2024, בעוד שמלאי המחקר והפיתוח נטו השתפר ב־18.9 נקודות אחוז מאז שנת 2000 וב־13.8 נקודות אחוז נוספות בין 2021 ל־2023. גם העושר הפיננסי הריאלי נטו של משקי הבית לנפש רשם עלייה של 125.2 נקודות אחוז בין 2002 ל־2023. במקביל, החוב הממשלתי ביחס לתוצר הציג מגמת שיפור ארוכת טווח, אף שבשנת 2024 נרשמה פגיעה בעקבות העלייה בחוב בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

גם בתחום האנרגיה נרשמו מגמות חיוביות. חלקה של האנרגיה המתחדשת מתוך אספקת האנרגיה הראשונית עלה מ־1.7% בשנת 2013 ל־6.4% בשנת 2024. בנוסף, האנרגיה המתחדשת כבר מהווה 13% מסך ייצור החשמל בישראל, לעומת 0.9% בלבד בשנת 2013. עם זאת, הלמ"ס מציינת כי ישראל עדיין נמצאת הרחק מתחת לממוצע מדינות ה־OECD, העומד על כ־30%.

בצד הסביבתי התמונה פחות מעודדת. מדד המגוון הביולוגי עמד בשנת 2023 על 0.946, נתון המעיד על הרעה לעומת תקופת הבסיס ועל ירידה נוספת לעומת 2021. לפי הנתונים, בין השנים 2015 ל־2023 נגרעו 147.6 קמ"ר של שטחים טבעיים, כאשר הפגיעה המשמעותית ביותר נרשמה באזורי חורש ים תיכוני וחולות החוף.

גם בתחום איכות האוויר נרשמות עדיין חריגות משמעותיות מערכי היעד. בשנת 2024 נמדדו חריגות בכל שלושת המזהמים המרכזיים שנבדקו, כאשר בחשיפה לחלקיקים עדינים מסוג PM2.5 נרשמו חריגות של יותר מפי שלושה מערך היעד. לצד זאת, לאורך העשור האחרון נרשמה מגמת שיפור בחשיפה לחלקיקים ולחנקן דו חמצני, בעוד שרמות האוזון דווקא עלו.

בתחום ההון האנושי מצביע הדוח על שיפור במספר תחומים מרכזיים, ובהם גידול במספר מכשירי ה־MRI וה־CT לנפש, עלייה במספר הרופאים, שיפור בשיעור בעלי תעודת הבגרות והתרחבות מספר הסטודנטים לתארים אקדמיים. מנגד, נרשמה ירידה במספר מיטות האשפוז לנפש ובהיקף האחיות ביחס לאוכלוסייה.

עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2024 נרשם מאזן הגירה שלילי של 58.6 אלף ישראלים, לאחר ש־82.8 אלף הוגדרו כמהגרים יוצאים ורק 24.2 אלף כמהגרים חוזרים. לפי האומדן הראשוני לשנת 2025, המאזן השלילי הצטמצם במעט ל־50.7 אלף, אך נותר גבוה ביחס לשנים קודמות.

ההון החברתי ממשיך להציג מגמת היחלשות. שיעור האמון הכללי בזולת ירד ל־38.3% בשנת 2024, בעוד שהאמון בממשלה צנח מ־46% בשנת 2018 ל־24.6% בלבד בשנת 2024. גם האמון במערכת המשפט ירד ל־42.2%, בעוד שהאמון במשטרה דווקא עלה מאז 2022 וכ־57% מהציבור דיווחו כי הם נותנים בה אמון.

בתחום התרבות מציינת הלמ"ס התאוששות לאחר משבר הקורונה. מספר הספרים שיצאו לאור עלה משמעותית, תעשיית הקולנוע חזרה לצמוח, מכירות כרטיסי הקולנוע התאוששו, וההוצאה הלאומית לתרבות כאחוז מהתוצר חזרה לרמתה שלפני המשבר.

פרסום מדדי הקיימות הוא חלק מתוכנית ממשלתית שהחלה בשנת 2015, ומטרתו לבחון האם ההתפתחות הכלכלית והחברתית של ישראל נשענת על בסיס משאבים שיאפשר לשמור על איכות החיים גם עבור הדורות הבאים. הנתונים המעודכנים מצביעים על המשך התחזקות ההון הכלכלי והאנושי של המשק, אך גם על אתגרים משמעותיים בתחומי הסביבה, האמון הציבורי והלכידות החברתית.