בבני ברק הרוכשים מוכנים לשלם את המחיר שבעלי הנכסים דורשים

בני ברק ממוקמת במקום השני בארץ ביציבות מחירי הדירות שבעלי הנכס דורשים לבין מה שהם מקבלים בסופו של יום מהרוכשים. רק היישוב מעלה אדומים מקדים את בני ברק. בכל שאר ערי הארץ יש פעם די גדול בין מה שהמוכר רוצה, לבין מה שהוא מקבל בפועל.
 
ההפרש הגדול ביותר בין מחיר הביקוש – המחיר שבו נקב בעל הנכס במודעה – לבין הסכום שבו נמכרה הדירה בסופו של דבר, עומד על לא פחות מ-19.7%. זה קרה בעיר ערד. המחיר הממוצע שהוצג במודעות עמד על כ-409 אלף שקל, ואילו המחיר הממוצע שבו נסגרו אותן עסקאות עמד על כ-351 אלף שקל, הפרש של כ-57 אלף שקל.
 
הסיבה לכך היא כלל הנראה המשטר הפנימי בחסידות גור שלא מאפשרת לקנות דירה בכל מחיר, והם מהווים כיום הסקטור המרכזי לרכישת דירות יד שניה בעיר.
 
במקום השני נצרת עילית, שם עומד הפער על 12.8%. כך, המחיר הממוצע בו נקבו בעלי הנכסים במודעות שפרסמו עמד על כ-548.3 אלף שקל ואילו המחיר הממוצע של העסקאות שבוצעו בסופו של דבר עמד על כ-495.3 אלף שקל – הפרש של כ-52.6 אלף שקל.
 
תל אביב-יפו, על פי הנתונים, ההפרש שבין המחיר שצוין במודעות שפרסמו בעלי הדירות לבין העסקאות שנחתמו בפועל אינו מבוטל ועומד על 10.9%. מכיוון שמחירי הדירות בתל אביב-יפו גבוהים, גם הפער האמור מסתכם בלא מעט כסף – כמעט 200 אלף שקל. כך, המחיר הממוצע במודעות עומד על כ-2.26 מיליון שקל בעוד העסקאות שנסגרו בפועל עמדו על מחיר ממוצע של כ-2.06 מיליון שקל
 
התקופה הממוצעת הדרושה למכירת דירה הוא 4.8 חודשים. בגן יבנה ובפרדס-חנה כרכור, משך הזמן הממוצע היה יותר מחצי שנה, ואילו באור יהודה על 3.8 חודשים בלבד.
 
נתונים אלו נאספו על ידי אתר יד2 והושוו למאגר העסקאות של רשות המסים. "שוק דירות יד שנייה מתנהל, ככל שוק, על פי ביקוש והיצע", מנתח יבין גיל מור, מנכ"ל אתר יד2 את הנתונים, "מאז ומתמיד אנשים מציעים את הנכס שלהם במחיר גבוה, כדי שתהיה להם עמדת מיקוח טובה. מניסיוננו, ברגע שאין ביקושים למודעה, אותם מפרסמים שנוקבים במחירים מופרזים מעדכנים את המחיר המבוקש למחיר ריאלי התואם למחירי השוק".  

תמונה: פלאש90 יעקב נחומי