בנק ירושלים הרוויח 96.4 מיליון שקל במחצית

בנק ירושלים. צילום: אתר הבנק

בנק ירושלים סיים את המחצית הראשונה של 2026 עם רווח נקי של כ־96.4 מיליון שקל, לעומת כ־110.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ותשואה להון של 11.8%. ברבעון השני לבדו הסתכם הרווח הנקי בכ־45.1 מיליון שקל, לעומת 65.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר התשואה להון עמדה על 11.1%, לעומת 17.1% ברבעון השני של 2025. בבנק מסבירים כי הירידה ברווחיות נבעה בעיקר מירידת הריבית במשק, ששחקה את פערי הריבית, וכן מהכנסות חד פעמיות שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד ממכירת תיק הלוואות ורכישה עצמית של איגרות חוב.

לצד הירידה ברווח, הבנק המשיך להרחיב את פעילות האשראי. היקף תיק האשראי עמד בסוף יוני על כ־16.5 מיליארד שקל, עלייה של 2.3% מתחילת השנה. בנטרול מכירת תיק אשראי בהיקף של כ־612 מיליון שקל והעמדה משותפת של הלוואות לדיור בהיקף של כ־360 מיליון שקל, האשראי לציבור צמח מתחילת השנה בכ־8.2% והגיע לכ־17.5 מיליארד שקל.

בתחום המשכנתאות, המהווה אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הבנק, הסתכם האשראי, כולל הלוואות מסחריות בשעבוד נדל"ן, בכ־12.2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני. מדובר בירידה של כ־3% לעומת סוף 2025, אך בנטרול מכירת תיק המשכנתאות והסינדיקציה, היקף האשראי למשכנתאות גדל מתחילת השנה בכ־8%. תיק המשכנתאות הכולל שמנהל הבנק הגיע לכ־17 מיליארד שקל, מתוכם כ־12.15 מיליארד שקל אשראי מאזני ברוטו וכ־4.87 מיליארד שקל תיקים המנוהלים עבור אחרים. במחצית הראשונה נמכרו או בוצעו משכנתאות עבור אחרים בסכום של 972 מיליון שקל.

גם פעילות מימון הבנייה והנדל"ן המשיכה להתרחב. יתרת האשראי המאזני לליווי בנייה עלתה לכ־2.1 מיליארד שקל, לעומת כ־2 מיליארד שקל בסוף 2025. בסך הכול מנהל הבנק תיק ליווי פרויקטים בהיקף אובליגו של כ־14.3 מיליארד שקל, מתוכם כ־2.9 מיליארד שקל באחריות הבנק והיתרה באחריות גופים מוסדיים. כיום מלווה הבנק כ־12,200 יחידות דיור בכ־257 פרויקטים פעילים ברחבי ישראל.

במקביל, פיקדונות הציבור המשיכו לגדול והסתכמו בסוף המחצית בכ־18.6 מיליארד שקל, עלייה של 1.7% מתחילת השנה. בבנק מציינים כי הצמיחה נעזרה בין היתר במערכת הפיקדונות הדיגיטלית, המאפשרת ללקוחות כל הבנקים לקבל הצעות לפיקדונות ללא צורך בפתיחת חשבון עו"ש.

הירידה בריבית במשק הורגשה בשורת ההכנסות. ההכנסות מריבית נטו ברבעון השני הסתכמו בכ־167.9 מיליון שקל, לעומת 185.8 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה שנבעה בעיקר משחיקת פערי הריבית. מנגד, ההכנסות שאינן מריבית הסתכמו בכ־80.2 מיליון שקל. בנטרול הכנסות של 13.5 מיליון שקל שנרשמו ברבעון המקביל ממכירת תיק הלוואות ורכישה עצמית של איגרות חוב, מדובר בעלייה של כ־16% בהכנסות שאינן מריבית.

הוצאות הבנק בגין הפסדי אשראי הסתכמו ברבעון השני בכ־8.7 מיליון שקל, לעומת 3.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בבנק מייחסים את העלייה לגידול בתיק האשראי ולכך שבשנה שעברה נרשם ריקברי בהפרשות הקבוצתיות. עם זאת, שיעור המחיקות ירד והריבית? איכות האשראי השתפרה, כאשר יחס ההפרשות לאשראי לציבור עומד על 0.26% נטו, לעומת 0.47% בסוף 2025.

מהלך משמעותי נוסף שעליו דיווח הבנק צפוי לבוא לידי ביטוי דווקא בדוחות הרבעון השלישי. בחודש יולי ביצע בנק ירושלים עסקה למכירת 90% מהזכויות וההתחייבויות בתיק הלוואות המגובות בביטחונות נדל"ן. היקף העסקה עמד על כ־530 מיליון שקל, והבנק צפוי לרשום בגינה רווח לפני מס של כ־31 מיליון שקל.

במקביל, ההון העצמי של הבנק גדל בסוף יוני לכ־1.71 מיליארד שקל, לעומת כ־1.65 מיליארד שקל בסוף 2025. הבנק מציג גם יחסי איתנות פיננסית גבוהים: יחס כיסוי הנזילות עומד על 180%, לעומת דרישה מינימלית של 100%; יחס המינוף עומד על 6.9%, לעומת מינימום של 4.5%; ויחס הלימות הון עצמי רובד 1 עומד על 11.1%, מעל הדרישה הרגולטורית של 8.9%.

דירקטוריון הבנק אישר במקביל חלוקת דיבידנד של כ־38.6 מיליון שקל לבעלי המניות בגין רווחי המחצית הראשונה. הדיבידנד ישולם ב־31 באוגוסט ויתווסף ל־33.5 מיליון שקל שחולקו בחודש מרץ. בסך הכול משקפת מדיניות החלוקה במחצית הראשונה חלוקה של 40% מהרווח הנקי.

מנכ"ל בנק ירושלים, יאיר קפלן, אמר: "במחצית הראשונה של שנת 2026 המשכנו לפתח את מנועי הצמיחה שלנו בהתאם לאסטרטגיה של הבנק, שבבסיסה הגדלת מעגל הלקוחות של הבנק בתחומי המשכנתאות, בדגש על מגזרי האוכלוסיה החרדית, הערבית ותושבי החוץ, וזאת לצד גידול בתחום פיקדונות הציבור, בו הבנק מציע באופן קבוע את הפתרונות האטרקטיביים ביותר בשוק ללקוחות כל הבנקים. בנוסף, המשכנו לצמוח בתחומים ייחודיים שבהם אנו ממוצבים כמובילים, ביניהם מוצרי "בנקאות כשירות" (BAAS) ופעילות הכרטיסים הנטענים, וכן המשכנו לפתוח תשתית טכנולוגית מתקדמת וחדשנית, שתאפשר ללקוחות הבנק גישה מהירה למוצרי הבנק ולשירותים השונים שאנו מציעים".

ברקע, בדיקה שערכה רשות התחרות במערכת הבנקאית, שהתמקדה בין היתר בתחום הפיקדונות והריביות לציבור, כללה התייחסות גם לבנק ירושלים. בדוח הרשות נכתב: "מהשוואת הצעות הריבית הפומביות שפורסמו ע״י חמשת הבנקים הגדולים לאלה שפורסמו על ידי בנק ירושלים, עולה שבנק ירושלים הציג הצעות נגישות ושקופות יותר וכפי שניתן להתרשם…הריביות שהציע היו טובות יותר מהריביות הפומביות המיטיביות שהוצגו על יד חמשת הבנקים הגדולים".

הדוחות הנוכחיים מציבים את בנק ירושלים בתמונה שונה מזו שנרשמה ברבעון המקביל ב־2025: אז רשם הבנק רווח רבעוני של 65.1 מיליון שקל ותשואה להון של 17.1%, נתונים שהוגדרו אז כתוצאות שיא. כעת, למרות הירידה ברווח הנקי על רקע סביבת הריבית וההשוואה להכנסות חד פעמיות אשתקד, הבנק ממשיך להרחיב את האשראי, להגדיל את הפיקדונות ולפעול למימוש תיקי אשראי, כאשר עסקת ה־530 מיליון שקל שבוצעה ביולי צפויה להוסיף כ־31 מיליון שקל לרווח לפני מס ברבעון השלישי.