ישראל ויוון חתמו על עסקת ענק בהיקף של כ־3 מיליארד אירו, יותר מ־10 מיליארד שקל. ישראל תקים ליוון מערך הגנה אווירית רב־שכבתי עם קלע דוד, ספיידר ו־BARAK MX | יוון מתכננת להשקיע כ־28 מיליארד אירו בהתעצמות ביטחונית עד 2036.
שי קליין 31.08.2026
צילום: משרד הביטחון עסקת ענק בהיקף של כ־3 מיליארד אירו, יותר מ־10 מיליארד שקל, נחתמה היום בין ישראל ליוון, במסגרתה תקים ישראל עבור יוון מערך הגנה אווירית רב־שכבתי המבוסס על מערכות ישראליות. העסקה, המכונה ביוון "מגן אכילס" (Achilles Shield), היא עסקת הייצוא הביטחוני הגדולה ביותר שנחתמה אי פעם בין ישראל ליוון ואחת הגדולות בתולדות ישראל.
על פי ההסכם, המערך היווני יכלול את מערכת קלע דוד, שמפותחת במסגרת מנהלת "חומה" במפא"ת יחד עם רפאל, את מערכת ספיידר מתוצרת רפאל ואת BARAK MX מתוצרת התעשייה האווירית. למערך יצורפו גם מכ"מים רב־משימתיים מסוג MMR מתוצרת אלתא, וכן מערכת שליטה ובקרה לאומית חדשה שתפותח בהובלת רפאל ותרכז את יכולות ההגנה האווירית של יוון.
המערך נועד לספק ליוון הגנה מפני קשת רחבה של איומים, מטילים בליסטיים ותקיפות אוויריות ועד כלי טיס בלתי מאוישים, מל"טים ורחפנים. מדובר בשינוי משמעותי ביחס לעסקאות שבהן מדינה רוכשת מערכת נשק בודדת, שכן במקרה הזה ישראל תספק ארכיטקטורת הגנה שלמה ותשלב במסגרתה כמה מערכות וחיישנים תחת מערכת שליטה מרכזית. לפי דיווחים, זו הפעם הראשונה שישראל מספקת למדינה אחרת מערך הגנה מלא ורב־שכבתי נגד מגוון איומים.
את ההסכם חתמו מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, וראש מנהל הרכש היווני, יאניס בוראס, בטקס שנערך היום במשרד הביטחון בתל אביב. מבחינת התעשיות הביטחוניות הישראליות, מדובר בעסקה בסדר גודל חריג, הצפויה להזרים מיליארדי אירו לפרויקטים של ייצור, פיתוח, אינטגרציה ואספקת מערכות.
לצד העסקה המרכזית נחתם הסכם נוסף בהיקף של 26 מיליון אירו, כ־92 מיליון שקל, למכירת מערכות DRONE DOME של רפאל, שנועדו להגן על אתרים אסטרטגיים ביוון מפני מל"טים ורחפנים ולעבות את מערך ההגנה הקיים.
העסקה כוללת גם מרכיב של שיתוף פעולה תעשייתי. ישראל ויוון צפויות להרחיב את שיתוף הפעולה הביטחוני, בין היתר באמצעות העברת ידע וטכנולוגיה לתעשייה המקומית היוונית. לפי דיווחים בתקשורת הישראלית, חברות יווניות צפויות להשתלב כקבלני משנה בפרויקט בהיקף של כ־700 מיליון אירו, כך שחלק משמעותי מההשקעה יופנה גם לתעשייה המקומית ביוון.
החתימה מגיעה לאחר תקופה ממושכת של מגעים ואישורים ביוון. לפי כלכליסט, המשא ומתן על העסקה נמשך כשלוש שנים וכלל הליכי אישור ממושכים. בחודש מרץ אישרה ועדה בפרלמנט היווני חבילת התעצמות ביטחונית בהיקף של כ־4 מיליארד אירו, שכללה את תוכנית "מגן אכילס" ואת שדרוגם של 38 מטוסי F-16.
העסקה משתלבת בתוכנית רחבה יותר של יוון להאיץ את בניין הכוח הצבאי שלה. לפי Reuters, אתונה מתכננת להשקיע כ־28 מיליארד אירו עד שנת 2036 במסגרת תוכנית ההתעצמות, הכוללת בין היתר את מערך ההגנה הרב־שכבתי, רכישת מטוסי F-35 מארה"ב ורכש פריגטות מצרפת ומאיטליה. יוון מוציאה כיום קרוב ל־3.5% מהתוצר שלה על ביטחון, בין היתר על רקע המתיחות המתמשכת מול טורקיה.
עבור ישראל, העסקה מחזקת את מעמדן של רפאל, התעשייה האווירית ואלתא בשוק הביטחוני הבינלאומי וממחישה את הביקוש למערכות ההגנה הישראליות בעקבות השימוש המבצעי הנרחב בהן. קלע דוד, למשל, שימשה השנה ליירוט טילים איראניים, ויוון הופכת בעקבות ההסכם ללקוחה הבינלאומית השנייה של המערכת אחרי פינלנד.
משרד הביטחון מציג את העסקה כחלק מהאסטרטגיה להרחבת הייצוא הביטחוני הישראלי, לצד המשך אספקת מערכות לצה"ל. מבחינה כלכלית, מדובר בעסקה שמחזקת את צבר ההזמנות של התעשיות הביטחוניות, מרחיבה את הפעילות הבינלאומית שלהן ומעמיקה את שיתוף הפעולה התעשייתי בין ישראל ליוון, כאשר חלק מהפעילות צפוי להתבצע גם באמצעות התעשייה היוונית.
