הריבית יורדת שוב: בנק ישראל חתך ל־3.25%

בנק ישראל הוריד היום את הריבית ב־0.25 נקודת אחוז, לרמה של 3.25%, על רקע התמתנות האינפלציה והצמיחה במשק. זו הפחתת הריבית השלישית ברציפות | ברקע: האינפלציה השנתית עמדה ביולי על 1.5%, מתחת למרכז יעד יציבות המחירים

בנק ישראל | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום, 1 בספטמבר 2026, להפחית את הריבית במשק ב־0.25 נקודת אחוז, מרמה של 3.5% ל־3.25%. בכך ממשיך הבנק במהלך של הורדות ריבית רצופות, כאשר ההחלטה מגיעה על רקע ירידה בקצב האינפלציה לצד התאוששות בפעילות הכלכלית.

בבנק ישראל מציינים כי "בחודשים האחרונים התמתנה האינפלציה, ושיעורה בתקופה הנסקרת נמוך ממרכז תחום היעד." מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי ביוני ועלה ב־0.3% ביולי, בעוד שבשנים עשר החודשים האחרונים עמדה האינפלציה על 1.5%. גם האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות עמדה ביולי על 1.5%.

ההחלטה מתקבלת כאשר נתוני הצמיחה מצביעים על התאוששות משמעותית של המשק. לפי נתוני הלמ"ס שעמדו בפני הוועדה, התוצר צמח ברבעון השני של 2026 בשיעור שנתי של 15.4% לעומת הרבעון הראשון, והיה גבוה ב־6.2% בהשוואה לרבעון הרביעי של 2025. התוצר העסקי היה גבוה ב־7.4% לעומת הרבעון האחרון של 2025. עם זאת, בבנק ישראל מדגישים כי חלק מהזינוק משקף התאוששות מהפגיעה בפעילות ברבעון הראשון על רקע מבצע "שאגת הארי". בניכוי פעילות חברות ישראליות בחו"ל, התוצר ברבעון השני היה גבוה ב־3.8% בלבד לעומת הרבעון האחרון של 2025 במונחים שנתיים.

במקביל, שוק העבודה נותר הדוק. שיעור התעסוקה בגילי 25 עד 64 עמד ביולי על 78.9%, שיעור ההשתתפות על 81.3%, והאבטלה הרחבה על 3.2%. שיעור המשרות הפנויות עלה מעט ל־4.5%. קצב עליית השכר הנומינלי במשק בחודשים אפריל עד יוני הגיע ל־6.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעוד שבמגזר העסקי ללא ההייטק נרשמה עלייה של 5.4% בשכר בחודשים מרץ עד מאי.

גם שוק הדיור נמצא במוקד. מלאי הדירות שנותרו למכירה נותר גבוה ויציב, אך בחודשים מאי ויוני נרשמה עלייה מתונה בהיקף העסקאות, בעיקר בדירות חדשות. מחירי הדירות עלו ב־0.1% בחודשים מאי ויוני, אך ירדו ב־1.5% במהלך השנה האחרונה. ביולי הועמדו משכנתאות בהיקף של כ־10 מיליארד שקל, בניכוי עונתיות.

הפחתת הריבית מגיעה גם על רקע התמתנות הפעילות המקומית. בבנק ישראל מציינים כי ההוצאות בכרטיסי אשראי תנודתיות ונמצאות מעט מתחת למגמתן ארוכת הטווח, בעוד שהפעילות העסקית ממשיכה להשתפר כחלק מההתאוששות לאחר הפגיעה ברבעון הראשון. במקביל, גיוסי ההון בענף ההייטק ברבעון השלישי עומדים על כ־3 מיליארד דולר, רמה נמוכה מזו שנרשמה בשני הרבעונים הראשונים של השנה.

בזירה הפיסקלית, הגירעון המצטבר של הממשלה ב־12 החודשים האחרונים עמד ביוני וביולי על 3.4% תוצר, מתחת ליעד הגירעון לשנת 2026. עם זאת, בבנק ישראל מציינים אי ודאות סביב הגדלת תקציב הביטחון לשנה הנוכחית ולשנים הבאות, וכן סביב היקף ועיתוי צעדי ההתאמה שהממשלה תידרש לבצע כדי לממן אותה וההשפעה האפשרית על הגירעונות.

גם ההתפתחויות בשוק המט"ח היו מתונות יחסית. מאז החלטת הריבית הקודמת השקל התחזק ב־0.6% מול הדולר, נחלש ב־1% מול האירו ובמונחים נומינליים אפקטיביים נחלש ב־0.1%. בבנק ישראל מציינים כי פרמיית הסיכון של ישראל נותרה בתקופה הנסקרת ברמות הדומות לאלו ששררו טרם 7 באוקטובר.

אלא שהסביבה החיצונית ממשיכה להוות גורם סיכון משמעותי. לפי בנק ישראל, המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון הובילה לעלייה חדה במחירי האנרגיה ולשיבושים בשרשראות האספקה. מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה בתקופה הנסקרת בכ־25% ונסחר סביב 90 דולר, בעוד שמחירי הגז הטבעי באירופה הגיעו לרמות שיא מאז פרוץ "שאגת הארי".

בבנק ישראל מדגישים כי תוואי הריבית בהמשך ייקבע בהתאם להתפתחויות באינפלציה, בפעילות המשק, באי הוודאות הגיאופוליטית ובהתפתחויות הפיסקליות. "מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות."

החלטת הריבית מגיעה לאחר שבשוק היו הערכות מפוצלות לגבי המהלך. כלכליסט דיווח לפני ההחלטה כי האנליסטים היו חלוקים בשאלה אם הבנק יפחית את הריבית, על רקע האינפלציה הנמוכה מצד אחד והסיכונים הפיסקליים והגיאופוליטיים מצד שני. לאחר ההחלטה ציין האתר כי מדובר בהפחתה השלישית ברציפות, וכי הריבית ברמה של 3.25% היא הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2022.

גם גלובס דיווח לאחר ההחלטה כי בעקבות הורדת הריבית התחזקו העליות בבורסה בתל אביב, כאשר ת"א 90 עלה בכ־2.5%, לצד היחלשות של השקל לכ־3.02 שקלים לדולר.

בנק ישראל עצמו מציין כי "בחודשים האחרונים התמתנה האינפלציה, ושיעורה בתקופה הנסקרת נמוך ממרכז תחום היעד. התוצר צמח בקצב מהיר במחצית הראשונה של השנה, אך בניכוי ייצור בחו"ל מסתמנת פעילות מתונה יותר. אי־הוודאות עודנה גבוהה על רקע המתיחות הגיאופוליטית, יחד עם זאת, בתקופה הנסקרת פרמיית הסיכון של ישראל המשיכה לשהות ברמות הדומות לאלו ששררו טרם השבעה באוקטובר ושער החליפין של השקל נותר ללא שינוי משמעותי."

כתיבת תגובה