הגרעינים הסיניים מכים בחקלאים: גידול המללי נחתך בחצי

חקלאי עמק החולה צמצמו השנה את שטחי אבטיחי המללי המיועדים לתעשיית הפיצוחים מ־10,000 ל־5,000 דונם בלבד | היבול צפוי לרדת בהתאם מ־1,000 ל־500 טון, על רקע התחרות מגרעיני חמנייה מיובאים ושינוי בהרגלי הצריכה.

אסיף אבטיח מללי בשדות עמק החולה - צילום פייסל הייב, ג''ג/ החברה לפיתוח הגליל

באגודת ג"ג (גליל־גולן) בחברה לפיתוח הגליל מציינים כי יבוא מאסיבי של גרעיני חמנייה מסין דחק כמעט לחלוטין את גידול גרעיני החמנייה המקומיים, ובמקביל נגס בנתח השוק של גרעיני האבטיח. כתוצאה מכך, חקלאי עמק החולה נאלצו השנה לצמצם למחצית את שטחי גידול אבטיחי ה'מללי', המיועדים לתעשיית הפיצוחים הישראלית.

השטח שנזרע השנה עומד על כ־5,000 דונם, לעומת 10,000 דונם אשתקד. התוצאה היא ירידה צפויה של כ־50% גם בהיקף הגרעינים: כ־500 טון בלבד בעונה הנוכחית, לעומת כ־1,000 טון בשנה שעברה. מדובר בתוצרת המיועדת בעיקר לשוק המקומי.

אלא שהיבוא אינו הגורם היחיד לשינוי בענף. בחברה לפיתוח הגליל מציינים גם שינוי בהרגלי הצריכה, כאשר הדור הצעיר ממעט יותר לפצח גרעינים, בעוד שהאוכלוסייה שהייתה רגילה לצריכת פיצוחים מסוג זה מתבגרת. כך, לצד התחרות מצד מוצרים מיובאים, הביקוש למוצר המקומי עצמו מצטמצם.

הירידה הנוכחית אינה חסרת תקדים מבחינת הענף. בעבר גידול אבטיחי המללי לגרעינים היה בהיקפים גדולים משמעותית; מחקר של המכללה האקדמית אורנים מציין כי בישראל גודלו כ־40 אלף דונם אבטיחי מללי לתעשיית הפיצוחים.

למרות הצמצום בשטח, תהליך האסיף נותר ממוכן ומתבצע באמצעות מערך הכלים החקלאיים של חברת ג"ג. בתחילת התהליך מגוב מבצע את הקטיף המכני ומסדר את האבטיחים בשורה מרכזית. לאחר מכן נכנס לפעולה קומביין, שמעלה את האבטיחים באמצעות מסוע אל יחידת הריסוק, שם נגרסת קליפת האבטיח. משם מועברת התוצרת למכונת הדייש, שמפרידה את הגרעינים מהפרי.

לאחר ההפרדה עוברים הגרעינים תהליך ייבוש בחום השמש הטבעי, ובהמשך הם מועברים לניקוי ולעיבוד במפעלים במרכז הארץ. התפוקה עומדת על כ־100 ק"ג גרעינים מכל דונם, כך שהיקף השטח הנוכחי תואם את התחזית ליבול של כ־500 טון.

במקביל, הענף מנסה להתאים את עצמו לשינויים בשוק. כיום קיימים שלושה זנים עיקריים של אבטיחי גרעינים: המללי המקורי, מללי עתיר יבול ומללי ענק. לפי החברה, השוק עובר בהדרגה לכיוון זן המללי הענק, שמספק גרעינים גדולים יותר. גם דיווחים בענף מצביעים על בחינת זנים חדשים כחלק מהניסיון להתמודד עם הירידה בביקוש ולשפר את מאפייני המוצר.

המללי עצמו הוא זן ותיק בישראל, ושמו ניתן לו על שם כפר מל"ל, שבו טופח הזן. גרעיני האבטיח המופקים ממנו משמשים עד היום כחלק מתעשיית הפיצוחים המקומית, ונחשבים למוצר המזוהה עם שוק הפיצוחים הישראלי.

ג"ג היא אגודה חקלאית הנמצאת בבעלות החברה לפיתוח הגליל, בשיתוף קיבוצי הגליל העליון וצפון הגולן. האגודה מספקת שירותי ניהול ועיבוד למשקים חקלאיים ומפעילה מערך גדול של כלים חקלאיים עבור מגוון גידולי שדה. עבור החקלאים, הצטמצמות שטחי המללי ממחישה את השינוי הכלכלי שעובר ענף גידולי השדה: תחרות מצד יבוא, לצד שינוי מתמשך בביקוש המקומי, משפיעים ישירות על החלטות הזריעה ועל היקף הייצור המקומי.

כתיבת תגובה