המשק הישראלי רשם התאוששות חדה ברבעון השני של 2026, עם עלייה שנתית של 15.4% בתוצר המקומי הגולמי, לאחר הירידות בעקבות מלחמת שאגת הארי |ההשקעות בבנייה למגורים עלו ב־21%, וההשקעה בענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת קפצה ב־151.9%
שי קליין 18.10.2026
נמל אילת | צילום: יהודה בן יצחק/פלאש 90 המשק הישראלי רשם התאוששות חדה ברבעון השני של 2026, כאשר התוצר המקומי הגולמי עלה ב־15.4% בחישוב שנתי, שהם 3.6% לעומת הרבעון הראשון. כך עולה מהאומדן השלישי לחשבונות הלאומיים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב־18 באוקטובר. הנתונים משקפים התאוששות לאחר הירידות בפעילות הכלכלית בעקבות מלחמת "שאגת הארי", אך בחינת המחצית הראשונה של השנה מציגה תמונה מתונה יותר.
לפי נתוני הלמ"ס, התוצר העסקי עלה ב־17.7% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה לצריכה הציבורית גדלה ב־22.4% והצריכה הפרטית עלתה ב־14.6%. גם היצוא רשם עלייה של 17.7%, ואילו יבוא הסחורות והשירותים, למעט יבוא ביטחוני, אניות, מטוסים ויהלומים, זינק ב־24%.
הנתונים ממחישים את עוצמת ההתאוששות בפעילות המשק לאחר הפגיעה ברבעון הראשון, אך אינם מעידים בהכרח על קצב צמיחה דומה לאורך זמן. הלמ"ס עצמה מציינת כי העלייה החדה משקפת גידול משמעותי בצריכה הפרטית, בצריכה הציבורית וביצוא, בהמשך לירידות הגדולות שנרשמו בתחילת השנה.
גם ההשקעות בנכסים קבועים, הכוללות השקעות בבתי מגורים, בבנייה עסקית, בציוד ובכלי תחבורה, עלו ברבעון השני ב־4.1% בחישוב שנתי. בתוך סעיף זה נרשמה קפיצה של 151.9% בהשקעות בענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת, לצד עלייה של 21% בהשקעה בבנייה למגורים ושל 10.6% בבנייה שלא למגורים ובעבודות בנייה אחרות. מנגד, ההשקעה במכונות ובציוד שאינו ציוד טכנולוגיות מידע ותקשורת ירדה ב־6.5%.
נתון נוסף המעיד על השינוי בפעילות העסקית הוא העלייה בתוצר העסקי במחירי בסיס, שהסתכמה ב־16.8% בחישוב שנתי. בענף התעשייה, הכרייה והחציבה נרשמה עלייה של 45.9%, במסחר ובשירותי אוכל והארחה עלייה של 17.5%, ובענפי התחבורה, האחסנה, הדואר והבלדרות עלייה של 17.1%. שירותי המידע והתקשורת עלו ב־3.3%, ואילו שירותי הפיננסים, השירותים העסקיים והשירותים האחרים רשמו עלייה של 13%.
בצריכה הפרטית נרשמה עלייה של 14.6% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 3.7% ברבעון הראשון. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב־13.3%. ההוצאה לנפש על מוצרים בני קיימה למחצה, ובהם הלבשה, הנעלה, טקסטיל לבית ומוצרי בידור ופנאי, עלתה ב־21.8%, ואילו ההוצאה על מוצרים בני קיימה עלתה ב־29.8% בחישוב שנתי.
גם ההוצאה הציבורית גדלה באופן משמעותי: הצריכה האזרחית עלתה ב־18.4% בחישוב שנתי, והצריכה הביטחונית גדלה ב־20.4%. הגידול בהוצאות המדינה היה אחד המרכיבים המרכזיים בעלייה הכוללת בתוצר, לצד ההתאוששות בצריכה הפרטית וביצוא.
בצד הסחר הבינלאומי, יצוא הסחורות והשירותים, ללא יהלומים וחברות הזנק, עלה ב־17.7% בחישוב שנתי. יצוא השירותים גדל ב־19.3%, ויצוא הסחורות מענפי התעשייה, ללא יהלומים, עלה ב־45.1%. מנגד, יבוא הסחורות והשירותים עלה ב־30.9% בחישוב שנתי. יבוא הסחורות האזרחיות גדל ב־37.3% בחישוב שנתי, ואילו יבוא שירותי התיירות ירד ב־33%.
אלא שכאשר בוחנים את המחצית הראשונה של 2026 בהשוואה למחצית השנייה של 2025, מתברר כי קצב ההתאוששות מתון בהרבה. התמ"ג עלה בתקופה זו ב־3.7% בחישוב שנתי, והתוצר העסקי גדל ב־5.2%. ההוצאה הציבורית עלתה ב־1.2% בלבד, והצריכה הפרטית כמעט לא השתנתה, עם עלייה של 0.1%. לעומת זאת, ההשקעות בנכסים קבועים עלו ב־11.6%, היצוא גדל ב־13.4% והיבוא עלה ב־22.5%.
הפער בין הזינוק הרבעוני לבין הנתונים המתונים יותר במחצית השנה מחייב להבחין בין התאוששות מהפגיעה בפעילות לבין צמיחה מתמשכת. גם בסיקור הכלכלי של נתוני הרבעון הודגש כי השוואה בין מחציות השנה מספקת תמונה מאוזנת יותר של מצב המשק.
