עדיין אוהבים לנהוג? מרצדס CLA בנזין בנסיעת מבחן

צילומים: יצרן ומערכת ביזנעס

מרצדס נמצאת בתקופה של התחדשות. לאחרונה הושקה ה־CLA החשמלית, והיא נראית נהדר. אני דווקא חיכיתי לגרסת הבנזין. רציתי לטעום קצת מרצדס כמו פעם, בלי להיכנס לדיון על טווחי נסיעה ועמדות טעינה. פשוט מכונית עם מנוע בנזין, תיבת הילוכים והבטחה לחוויית נהיגה טובה.

כשהרכב הגיע למבחן, קיבלתי CLA לבנה, מהסוג שעלול לגרום לאנשים ברחוב לחשוב שמדובר במונית. באופן אישי אני מעדיף את זה, ככה עם פחות תשומת לב. אבל אם אתם מוציאים סכום שמתקרב ל־400 אלף שקל על מרצדס הייתי ממליץ לבחור צבע עם קצת יותר אופי. תכלת או טורקיז, למשל. ראיתי את המכונית הזאת בצבעים אחרים, והיא נראית בהם הרבה יותר מיוחדת.

ה־ CLA היא מכונית עם סיפור. כשהגיעה לעולם, היא הציעה פרשנות מעט אחרת למרצדס קומפקטית, עם גג משתפל ומראה של קופה. היא הייתה אלגנטית, חיננית ושונה מהמשפחתיות הרגילות. מאז עברו כמה דורות, והדגם הנוכחי עדיין נראה מודרני ומרשים מאוד. ובכל זאת, לפחות במכונית הלבנה שקיבלתי, לא הרגשתי את אפקט הוואו שציפיתי לו. כאמור, צבע אחר היה משנה את הרושם.

תא נוסעים איכותי, עם כמה הפתעות מוכרות

נכנסים פנימה, ומיד מרגישים שמדובר במרצדס. סביבת הנהג בנויה היטב, איכות החומרים גבוהה, המושבים נראים מצוין, המסכים חדים והכול מרגיש מוקפד.

הדור החדש מציג סביבת נהג דיגיטלית מאוד, עם מסכים המשתרעים לרוחב הדשבורד. מרצדס הלכה כאן עם הזרם העכשווי, ואפילו קצת יותר מזה. פעם היא הייתה מהיצרניות שהכתיבו לאחרות לאן הולכים. היום גם היא מצטרפת למרוץ המסכים והטכנולוגיה שהאיץ בשנים האחרונות. זה לא אומר שהמערכת שלה אינה טובה. להפך, היא נראית מצוין ועובדת היטב. אבל לא מצאתי כאן פיצ'ר שגרם לי להתרגש .

אהבתי את שורת קיצורי הדרך הקבועה בתחתית המסך המרכזי, שמאפשרת להגיע במהירות לפונקציות חשובות בלי לטייל בין תפריטים. אהבתי גם את האפשרות לכבות את צלילי ההתרעות בקלות.

יש גם כמה דברים קטנים שפחות אהבתי. גג הזכוכית יפה ומכניס הרבה אור, אבל באקלים הישראלי הוא עלול להפוך למטרד. בנוסף, הייתי שמח למצוא כאן אוורור למושבים. חימום ועיסוי הם תוספות נחמדות, אבל כשנכנסים למכונית שעמדה בשמש, דווקא האוורור הוא זה שחסר.

השליטה בחלונות הקדמיים והאחוריים נעשית באמצעות שני מתגים וכפתור שמחליף ביניהם. אפשר להתרגל לזה, עדיף מתג נפרד לכל חלון.

רמה גבוהה 

אחד הדברים שנהניתי מהם במיוחד היה מערכת השמע. זו מערכת שגם נראית וגם נשמעת נהדר. במכונית כזאת מתחשק לקחת את הדרך הארוכה יותר וליהנות מהמוזיקה, ולא רק להקשיב לצלילי המנוע. גם איכות המסכים והחומרים תורמת לתחושה שמדובר במכונית שנבנתה ברמה גבוהה.

המושבים עצמם נוחים, אבל תנוחת הנהיגה לא הייתה מושלמת. הייתי שמח לאפשרות לשבת מעט נמוך יותר. ברכב עם אופי כמו ה־CLA  ציפיתי למצוא גם מנופי העברת הילוכים מאחורי ההגה. במקום זאת, צריך להפעיל את זה דרך המסך. זה עובד, אבל מנופים פשוטים היו מתאימים יותר לאופי המכונית.

מאחור לא מצאתי משהו יוצא דופן. השורה השנייה נחמדה, אבל לא מרווחת במיוחד, ותא המטען שימושי אך אינו גדול במיוחד. הגיוני במכונית עם עיצוב קופה וגג משתפל

מנוע בנזין, תיבה טובה והבטחה להנאה

גרסת הבנזין של ה־CLA מגיעה עם מנוע טורבו בנזין בנפח 1.5 ליטר ומערכת היברידית מתונה .יש שתי גרסאות עיקריות CLA 180 עם הספק משולב של 166 כוחות סוס ומומנט של 200 קג"מ ו־CLA 200  עם 193 כוחות סוס ומומנט של 250 קג"מ  בשתיהן הכוח עובר לגלגלים הקדמיים דרך תיבת הילוכים בעלת שמונה הילוכים.בעידן של מכוניות חשמליות, הנתונים האלה לא נשמעים יוצאי דופן במיוחד. אבל ה־CLA  מציעה אופי שאין למצוא ברכב חשמלי 

תיבת ההילוכים היא אחת מנקודות החוזק של המכונית. במצב ספורט היא יודעת להוריד הילוכים בזמן, להגיב היטב ללחיצה על הדוושה ולשמור את המנוע במקום המתאים. לא מדובר רק בהעברת הילוכים חלקה, אלא בתיבה שיודעת לשתף פעולה כשהנהג מבקש קצת יותר.

פשוט לנהוג

אחרי כל ההתרשמות מהמסכים, מהגג ומהתפעול, העברתי למצב ספורט, כיוונתי את תנוחת הישיבה, הרכבתי משקפי שמש ויצאתי לכביש.

לא היה מדובר בכביש הררי מפותל או במסלול נהיגה מיוחד. סתם כביש, מהסוג שאנחנו נוסעים בו ביום יום. אבל ה־CLA  התחילה להרגיש אחרת. היא הגיבה היטב, בלמה כמו שצריך, עברה נתיבים בנחישות ותיבת ההילוכים שיתפה פעולה בצורה טובה.

זה לא רכב ספורט. יש כאן מנוע 1.5 ליטר, ולא מדובר במפלצת כוח. אבל יש כאן משהו שפגשתי פחות מדי בתקופה האחרונה: תחושה שאפשר באמת ליהנות מהנהיגה. המכונית מגיבה, השלדה נותנת תחושה טובה, התיבה יודעת להוריד הילוכים כשצריך, והמעבר למצב ספורט משנה את אופי הנסיעה במידה שמספיקה כדי להכניס קצת עניין גם בכביש רגיל.

באותם קילומטרים התחדדה אצלי הסיבה שבגללה רציתי דווקא את גרסת הבנזין. לא מפני שהיא בהכרח עדיפה על החשמלית בכל תחום, ולא מפני שהמנוע הזה מציע ביצועים יוצאי דופן, אלא מפני שהשילוב בין המנוע, התיבה והתגובות של המכונית מזכיר שהנהיגה עצמה היא חלק מהסיפור.

צריכת הדלק?

מרצדס מצהירה על צריכת דלק של כ־20 קילומטרים לליטר. במבחן המאומץ שלנו הצריכה הייתה קרובה יותר ל־10 קילומטרים לליטר. מי שינהג ברוגע עשוי לקבל תוצאה טובה יותר, אבל אם רוצים ליהנות מהמכונית ולנצל את היכולת שלה, צריך להביא בחשבון שגם צריכת הדלק תושפע מכך.

שנסכם?

ה־ CLA איכותית, מעוצבת, מאובזרת ונעימה לנהיגה. היא לא חפה מחסרונות, ויש כמה החלטות שהייתי שמח לראות אחרת, גם הייתי מצפה ממרצדס להמשיך להוביל בתחומים מסוימים, ולא רק להצטרף למגמות שהפכו נפוצות בכל תעשיית הרכב.

אבל לצד ההסתייגויות האלה, היא נראית טוב, תא הנוסעים שלה איכותי, מערכת השמע מצוינת ותיבת ההילוכים מוסיפה הנאה אמיתית לנהיגה. בסופו של דבר, המבחן הזה השאיר אותי עם תחושה של עוד. גיליתי מכונית מהנה, כזאת שמצליחה להזכיר למה אנחנו עדיין אוהבים לנהוג.