תשע קבוצות הגישו הצעות להקמת מתקן אחסון גפ"מ באתר יבור בגליל המערבי, בהיקף של עד 20 אלף טון | המתקן נועד להגדיל את מלאי הגז בישראל, לחזק את הביטחון האנרגטי ולאפשר את סגירת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה, תוך שמירה על רציפות האספקה למשק.
חיים שיף 01.11.2026
הדמיה: AI תשע קבוצות הגישו הצעות להקמת מתקן אחסון גפ"מ באתר יבור בגליל המערבי, בהיקף של עד 20 אלף טון. הפרויקט יתפרס על כ-310 דונם. המתקן נועד להגדיל את מלאי הגז בישראל, לחזק את הביטחון האנרגטי ולאפשר את סגירת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה, תוך שמירה על רציפות האספקה למשק.
תשע הקבוצות שהגישו הצעות הן קבוצת ברן; גדות מסופים לכימיקלים, סופרגז פאוור ואלקטרה; קבוצת מנרב, דלק חברת הדלק הישראלית וקבוצת לסיכו; רימון שירותי ייעוץ וניהול; ג'נריישן קפיטל וקבוצת אורון אחזקות והשקעות; שיכון ובינוי ולודן חברה להנדסה; דן חברה לתחבורה ציבורית וקבוצת אשטרום; אפקון בקרה ואוטומציה וחמו אהרון; ושפיר הנדסה אזרחית וימית.
תשע הקבוצות מתמודדות בהליך המיון המוקדם במכרז בינלאומי שמוביל אגף החשב הכללי במשרד האוצר. המכרז נועד לבחור זכיין שייקח אחריות על מימון הפרויקט, תכנונו, הקמתו, הפעלתו ותחזוקתו. מדובר בפרויקט תשתית אסטרטגי שנועד לתת מענה לצורך ההולך וגובר בהגדלת יכולות אחסון הגז בישראל, על רקע התוכנית להפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה.
המתקן המתוכנן יוקם באתר יבור, בתחומי המועצה האזורית מטה אשר בגליל המערבי, על שטח של כ-310 דונם, ויכלול קיבולת אחסון של עד 20 אלף טון גפ"מ. בהתאם לתכנון, יוקמו במקום מכלי אחסון, עמדות טעינה ופריקה למכליות כביש, מתקן למילוי חוזר של מכלים ניידים, מערכות אלקטרו-מכניות, מערכות בטיחות, כיבוי אש, בקרה ואבטחה, לצד מבני תפעול, תחזוקה וניהול. המתקן יספק גם שירותי אחסון של עתודות גפ"מ למצבי חירום וניפוק גז לשוק המקומי.
הצורך בהקמת המתקן נובע מהתלות של המשק הישראלי באספקת גפ"מ, המשמש מקור אנרגיה מרכזי למשקי הבית, למוסדות ציבור ובריאות, לתעשייה, לחקלאות ולמגזר העסקי. כיום מתבססת האספקה על שילוב של ייצור מקומי בבתי הזיקוק וייבוא מחו"ל. הגדלת יכולות האחסון נועדה לצמצם את החשיפה לשיבושים בשרשרת האספקה ולאפשר למדינה להחזיק מלאי זמין גם במקרה של פגיעה בייצור המקומי או בנתיבי הייבוא.
הפרויקט מקודם כחלק מהיערכות המדינה ליישום החלטת ממשלה 1231 ממרץ 2022, שקבעה כי יש לפעול להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית והכימית במפרץ חיפה, תוך הבטחת הרציפות התפקודית של משק האנרגיה. הקמת מתקן האחסון ביבור נחשבת לאחד התנאים המרכזיים שיאפשרו את קידום המהלך, מבלי לפגוע באספקת הגז לציבור ולמשק.
סגנית החשבת הכללית, אושרת דוד דקר: "סיום שלב ההגשות להליך המיון המוקדם להקמת מתקן האחסון לגפ"מ ביבור מהווה צעד חשוב של מדינת ישראל לקראת יישום החלטת הממשלה לפיתוח מפרץ חיפה, ומהווה צעד משמעותי לחיזוק הביטחון האנרגטי, הביזור והשרידות של משק האנרגיה. המתקן ייבנה בסטנדרטים הנדסיים ותפעוליים על בסיס דירקטיבה בינלאומית, ויהווה מענה אסטרטגי לצורכי המשק, בעתות שגרה וחירום, עם השלמת הפיתוח של מפרץ חיפה. השתתפות של 9 קבוצות בהליך המיום המוקדם מהווה הבעת אמון משמעותית של המגזר העסקי ובפרויקטי התשתיות שמוביל אגף החשבת הכללית, ומבטיח תחרות איכותית לבחירת הזכיין המתאים ביותר להקמת הפרויקט".
מנכ"ל משרד האנרגיה, יוסי דיין: "הקמת מתקן אחסון הגפ"מ ביבור הנו עוד צעד משמעותי ואסטרטגי בשיפור היערכות משק האנרגיה הישראלי לאתגרי העתיד. המתקן נועד להבטיח אספקה סדירה, אמינה ורציפה של גפ"מ למשקי הבית, לתעשייה ולמגזר העסקי, ולחזק את יכולתו של המשק להתמודד שינויים ואתגרים בעתות חירום. הרחבת יכולות האחסון, לצד גיוון מקורות האספקה וחיזוק המוכנות למצבי חירום, מהווה תנאי הכרחי וחיוני לשיפור הבטחון האנרגטי ולצמצום החשיפה לשיבושים בכל שרשראות האספקה. הפרויקט משקף מחויבות לקידום תשתיות אנרגיה חיוניות, ולשיפור יכולת ההתמודדות של המשק בשגרה ובחירום, ובכך יתרום לחוסנו, ליציבותו ותפקודו של משק האנרגיה".
ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון: "הקמת מתקן האחסון ביבור הינו אחד התנאים המרכזיים שקבעה ועדת המנכ"לים בראשותי לצורך סגירת בז"ן ופיתוח חיפה והקריות. השלמת תהליך המיון המוקדם היא אבן דרך חשובה בהקמת המתקן".
ההליך הנוכחי מהווה שלב נוסף בקידום הפרויקט, כאשר תשע הקבוצות שהגישו הצעות יתמודדו על מעבר לשלבים הבאים במכרז ועל האפשרות להקים ולהפעיל את המתקן. לפי פרטי המכרז שפורסמו באתר הרכש הממשלתי, ההליך פורסם בסוף דצמבר 2025 ועודכן לאורך 2026, כאשר מועד הגשת ההצעות למיון המוקדם נקבע ל-26 באוקטובר 2026.
המשמעות הכלכלית של הפרויקט חורגת מהקמת מתקן אחסון נוסף: מדובר בתשתית שתאפשר לשנות את מערך אספקת הגפ"מ בישראל, להגדיל את עתודות האנרגיה ולצמצם את התלות בתשתיות הקיימות במפרץ חיפה. בשלב זה לא פורסם היקף ההשקעה הכספי הצפוי בהקמת המתקן.
