אחרי עשור של מו״מ: ההסכם שיקל על עסקים בישראל ובקזחסטן

צילום: רפי בן חקון

לאחר יותר מעשור של משא ומתן, ישראל וקזחסטן חתמו על הסכם למניעת כפל מס, שנועד להקל על פעילותן של חברות ועל השקעות עסקיות בין שתי המדינות. ההסכם נחתם במסגרת הכינוס העשירי של הוועדה הכלכלית המשותפת לישראל ולקזחסטן, שהתקיים בהשתתפות נציגים מ־12 משרדי ממשלה, בראשות השר זאב אלקין וסגן ראש ממשלת קזחסטן, זסלאן מדייב (Zhaslan Madiyev).

לצד ההסכם בתחום המיסוי חתמו המדינות על מזכרי הבנות בתחומי הבינה המלאכותית, העבודה והסייבר, וכן על הצהרה משותפת בתחום החלל. מדובר במהלך שנועד להרחיב את התשתית לשיתופי פעולה כלכליים וטכנולוגיים, ולפתוח אפשרויות חדשות עבור חברות ומשקיעים משתי המדינות.

הוועדה הכלכלית המשותפת, בהובלת משרד החוץ, עסקה בשורה של תחומים בעלי פוטנציאל עסקי, בהם אנרגיה, טכנולוגיות מים, חדשנות, חקלאות, השקעות, סייבר, מינרלים קריטיים, מדע, חלל ובריאות. היקף ההשתתפות מצד קזחסטן, שכלל תשעה סגני שרים, מעיד על החשיבות שמעניקה המדינה להעמקת הקשרים הכלכליים עם ישראל.

השר במשרד האוצר ויו״ר הוועדה הכלכלית המשותפת, זאב אלקין, אמר: ״היחסים בין ישראל לקזחסטן נמצאים בתנופה בשנה האחרונה, במיוחד לאחר הביקורים של שר החוץ ונשיא המדינה. ביקור המשלחת הבכירה בראשות סגן ראש ממשלת קזחסטן, זסלאן מדייב, הוא הזדמנות חשובה להרחיב את שיתוף הפעולה בין המדינות. כינוסה העשירי של הוועדה הכלכלית המשותפת, בהשתתפות נציגים מ־12 משרדי ממשלה, כולל 9 סגני שרים מהצד הקזחי, מבטא את הרצון המשותף להעמיק את הקשרים הכלכליים. אנו פועלים לקדם שיתופי פעולה בתחומי הבינה המלאכותית והחדשנות, המים, החקלאות והאנרגיה, שיתרמו לכלכלות של שתי המדינות.

אני שמח במיוחד לחתום על ההסכם למניעת כפל מס, לאחר יותר מעשור של משא ומתן, הסכם שיקל על חברות ומשקיעים ויפתח הזדמנויות כלכליות חדשות. אין לי ספק שכוונת קזחסטן להצטרף להסכמי אברהם תעמיק עוד יותר את שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות. אני מודה לאנשי משרד החוץ על העבודה הנמרצת בהכנת הוועדה.״

במקביל לחתימה על ההסכמים, התקיים פורום עסקים בהשתתפות חברות ישראליות וחברי המשלחת הכלכלית הבכירה מקזחסטן. הפורום אורגן על ידי משרד החוץ ומכון היצוא, בשיתוף רשות החדשנות והתאחדות התעשיינים, והתקיים במעמד סגן ראש ממשלת קזחסטן והשר זאב אלקין.

לפי דיווחים שפורסמו בצד הקזחי, במסגרת פורום העסקים נחתמו גם שבעה מסמכים מסחריים נוספים. במקביל, נדונו אפשרויות להרחבת הקשרים העסקיים, ובהן פיתוח קשרי תעופה ישירים בין המדינות ובחינת אפשרות להסדר פטור מוויזה.

תחום נוסף שזכה להתייחסות מיוחדת הוא משק המים. במהלך הביקור התכנסה לראשונה קבוצת עבודה משותפת בתחום, בהובלת רשות המים הישראלית. הקמת הקבוצה סוכמה במהלך ביקורו של שר החוץ גדעון סער באסטנה בינואר 2026, והיא נועדה לקדם שיתופי פעולה בתחום ניהול משאבי המים והטכנולוגיות להתמודדות עם מחסור במים.

הקשרים בתחום זה עשויים להיות בעלי משמעות כלכלית לשתי המדינות, המתמודדות עם אתגרים דומים של משבר האקלים, מידבור וניהול מקורות מים. הניסיון הישראלי בטכנולוגיות מים, התייעלות וניהול תשתיות עשוי לספק בסיס לפרויקטים משותפים ולפעילות עסקית של חברות ישראליות בקזחסטן.

גם תחום החלל קיבל ביטוי במסגרת ההסכמות. הצהרת הכוונות שנחתמה בין המדינות נועדה לקדם שיתופי פעולה בתצפיות כדור הארץ, שימוש בנתוני לוויינים, פיתוח טכנולוגיות, תוכניות חינוכיות והרחבת הקשרים בין חברות מתעשיות החלל בשתי המדינות.

במסגרת הביקור נפגש מדייב עם נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר החוץ גדעון סער, מנכ״ל משרד החוץ עדן בר טל וראשי סוכנויות ישראליות. בנוסף, בתום כינוס הוועדה התקיים שולחן עגול עם חברות ישראליות, שהתמקד ביצירת הזדמנויות עסקיות ובמינוף היכולות הישראליות בתחום המינרלים הקריטיים.