באוקטובר נרשם גירעון 18.3 מיליארד שקל; ב־12 החודשים האחרונים הגיע ל־3.3% מהתוצר | מתחילת השנה הגירעון 47.8 מיליארד, לעומת 71.5 מיליארד אשתקד | הכנסות המדינה גדלו ב־10% וההוצאות ב־4.2%. הוצאות הביטחון עלו ב־9.9%, לעומת 1.4% במשרדים האזרחיים
שי קליין 09.11.2026
טנק מרכבה | צילום: משרד הביטחון הגירעון התקציבי של ישראל ממשיך לטפס: בחודש אוקטובר הסתכם הגירעון ב־18.3 מיליארד שקל, לעומת 15.2 מיליארד שקל באוקטובר אשתקד. בעקבות זאת עלה הגירעון המצטבר ב־12 החודשים האחרונים ל־3.3% מהתוצר, לעומת 3.2% בסוף ספטמבר, והוא מסתכם בכ־74.8 מיליארד שקל. עם זאת, מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של 47.8 מיליארד שקל בלבד, לעומת 71.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הנתונים שפרסם משרד האוצר מצביעים על המשך הגידול בהכנסות המדינה, לצד עלייה מתונה יותר בהוצאות. הכנסות המדינה באוקטובר הסתכמו בכ־46.2 מיליארד שקל, לעומת 43.4 מיליארד שקל באוקטובר 2025. מתחילת השנה הגיעו ההכנסות ל־503.3 מיליארד שקל, לעומת 457.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ־10%.
הוצאות הממשלה בחודש אוקטובר הסתכמו בכ־64.5 מיליארד שקל, לעומת 58.6 מיליארד שקל באוקטובר אשתקד. מתחילת השנה הגיעו ההוצאות ל־551.1 מיליארד שקל, לעומת 529.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב־2025, גידול של 4.2%. מדובר בקצב נמוך מהגידול המתוכנן בתקציב, שעמד על 7.4%.
אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא הפער בין הגידול בהוצאות מערכת הביטחון לבין ההוצאות במשרדים האזרחיים. הוצאות מערכת הביטחון הסתכמו מתחילת השנה בכ־153.4 מיליארד שקל, עלייה של 9.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לעומת זאת, הוצאות המשרדים האזרחיים הסתכמו בכ־328 מיליארד שקל, גידול של 1.4% בלבד. הוצאות המשרדים כולן, ללא מתן אשראי, הגיעו ל־481.5 מיליארד שקל, עלייה של 4%.
גם תשלומי הריבית וקרן הביטוח הלאומי גדלו, והסתכמו מתחילת השנה בכ־69.6 מיליארד שקל, עלייה של 5.3%. במקביל, אומדן התשלומים מקרן הפיצויים מתחילת השנה עומד על כ־10.7 מיליארד שקל.
בצד ההכנסות, דוח רשות המסים מצביע על גבייה של 44.6 מיליארד שקל ממסים באוקטובר, עלייה ריאלית של כ־8% לעומת החודש המקביל אשתקד. עם זאת, בנטרול השפעות של שינויי חקיקה, דחיית תשלומים וגורמים חריגים, העלייה הריאלית מסתכמת בכ־4%. מתחילת השנה עלו הכנסות המדינה ממסים במונחים ריאליים בכ־8%, כאשר הגבייה ממסים ישירים גדלה ב־11% והגבייה ממסים עקיפים ב־4%.
באוצר מציינים כי ניתוח נתוני אוקטובר מושפע גם מעיתוי חגי תשרי: בתחילת החודש נקלטו תשלומים שנדחו מספטמבר, בהיקף המוערך בכחצי מיליארד שקל במע"מ ייצור מקומי ובכמה מאות מיליוני שקלים נוספים במסים ישירים. נוסף על כך, בסיס ההשוואה מאוקטובר 2025 הושפע משיעור הפרשה גבוה יותר לקרן הפיצויים ממס רכישה.
בחלוקה לסוגי מסים, ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו באוקטובר בכ־25.2 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 9%. הגבייה ממסים עקיפים הסתכמה בכ־18.6 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של כ־3%, שהוסברה בין היתר בהשפעת תקופת החגים. הכנסות המדינה ממיסוי מקרקעין הסתכמו בכ־1.4 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 11% לעומת אוקטובר אשתקד, אך במצטבר מתחילת השנה נרשמה ירידה של כ־2% בהכנסות ממיסוי מקרקעין.
ההכנסות ממס שבח עלו באוקטובר ב־36%, בעוד ההכנסות ממס רכישה ירדו ב־3%. גם גביית המסים משוק ההון הציגה ירידה: היא הסתכמה בכ־1.1 מיליארד שקל, לעומת כ־1.4 מיליארד שקל באוקטובר 2025, ירידה ריאלית של 19%.
ההכנסות מבלו על דלק הסתכמו בכ־2 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של 18% לעומת אוקטובר אשתקד, בעקבות הפחתת הבלו במהלך החודש. מנגד, מס הקנייה על יבוא הסתכם בכ־2.3 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 14%, בין היתר בעקבות יבוא כלי רכב בהיקף גבוה יחסית.
יעד הגירעון שנקבע בתקציב המדינה לשנת 2026 עומד על 4.9% מהתוצר. לפי נתוני האוצר, עד סוף אוקטובר הסתכם הגירעון המצטבר ב־47.8 מיליארד שקל, שהם כ־43% מהיקף הגירעון התקציבי שנקבע בתכנון המקורי.
