אפקט אנבידיה: המשק צמח ב-8%, אבל מה קורה בלעדיה?

התמ״ג זינק ב-8% בחישוב שנתי ברבעון השלישי, אך בניכוי ייצור בחו״ל הקצב יורד ל-4% בלבד | נתוני הלמ״ס מצביעים על השפעה משמעותית של אנבידיה | הצריכה הפרטית וההשקעות עלו, היצוא זינק וההוצאה הביטחונית ירדה | האומדן הראשוני יתעדכן ב-16 בדצמבר הקרוב.

אנבידיה בישראל | צילום: אנבידיה

המשק הישראלי רשם צמיחה של 8% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של 2026, כך עולה מהאומדן הראשון לחשבונות הלאומיים שפרסמה היום (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר בעלייה רבעונית של 1.9% לעומת הרבעון השני, שבו נרשמה צמיחה חריגה של 17.2% בחישוב שנתי. אלא שמאחורי הנתון המרשים מסתתרת תמונה מורכבת יותר: בניכוי ההתאמות לייצור בחו"ל, המיוחסות בעיקר לפעילותה של ענקית השבבים אנבידיה, הצמיחה מסתכמת ב-4% בלבד בחישוב שנתי, או 1% בחישוב רבעוני.

הפער בין הנתונים ממחיש את משקלה המשמעותי של פעילות חברות בינלאומיות, ובראשן אנבידיה, בחישוב התוצר הישראלי. כפי שדווח גם בכלכליסט ובכלי תקשורת נוספים, חלק מפעילותה של אנבידיה נרשם בתוצר הישראלי במסגרת התאמות לייצור בחו"ל, אף שהייצור הפיזי של השבבים מתבצע מחוץ לישראל. בהתאם לכך, התמ"ג העסקי עלה ב-11.5% בחישוב שנתי, אך בניכוי אותן התאמות שיעור העלייה יורד ל-5.3% בלבד.

בהשוואה לרבעון השלישי אשתקד, התוצר המקומי הגולמי עלה ב-6.7%, ואילו התוצר בניכוי ההתאמות לייצור בחו"ל עלה ב-2.8%. גם בתמ"ג העסקי נרשם פער משמעותי: עלייה של 8.3% לעומת 3.5% בלבד בניכוי ההתאמות.

לצד הצמיחה בתוצר, נרשמה עלייה של 6.4% בהוצאה לצריכה הפרטית בחישוב שנתי, המהווה המשך להתאוששות הצריכה לאחר העלייה החדה של 17% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-5.1%, כאשר הצריכה השוטפת לנפש גדלה ב-6.9%. מנגד, ההוצאה על מוצרים בני קיימא למחצה ירדה ב-4.6%.

בהוצאה על מוצרים בני קיימא נרשמה עלייה של 10.7%, אך גם כאן הנתונים מציגים תמונה מעורבת: ההוצאה על ריהוט ומוצרים בני קיימא אחרים זינקה ב-21.7%, בעוד ההוצאה על כלי רכב לשימוש פרטי ירדה ב-23.8% בחישוב שנתי. הנתונים מצביעים על התאוששות בצריכה הפרטית, אך לא בכל ענפי הצריכה באותה המידה.

גם ההשקעות במשק הציגו מגמה חיובית, עם עלייה של 11.3% בהשקעה בנכסים קבועים בחישוב שנתי. ההשקעה בבנייה למגורים עלתה ב-7.9%, וההשקעה בבנייה שלא למגורים ובעבודות בנייה אחרות גדלה ב-3.8%. ההשקעה במכונות ובציוד שאינו מתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת עלתה ב-3.6%, ואילו ההשקעה בסחורות שיוצרו בענפי ה-ICT זינקה ב-45.5%. מנגד, ההשקעה בכלי תחבורה יבשתיים ירדה ב-20.2%.

אחד הנתונים הבולטים באומדן נוגע ליצוא הישראלי. יצוא הסחורות והשירותים עלה ב-39.5% בחישוב שנתי, כאשר בניכוי ההתאמות לייצור בחו"ל נרשמה עלייה של 18.4%. בניכוי חברות הזנק ויהלומים, נרשם זינוק של 51.5% ביצוא הסחורות והשירותים. יצוא הסחורות מענפי התעשייה, למעט יהלומים, עלה ב-56.4%, בעוד יצוא השירותים ירד ב-2.8%. עם זאת, יצוא השירותים האחרים, שאינו כולל תיירות וחברות הזנק, דווקא עלה ב-15.5%.

בצד היבוא נרשמה עלייה של 19.3% ביבוא הסחורות והשירותים בחישוב שנתי. יבוא השירותים למעט שירותי תיירות עלה ב-17.5%, ואילו יבוא שירותי התיירות זינק ב-106.6%. מדובר בנתון המשקף בין היתר את היקף הנסיעות של ישראלים לחו"ל, שהגדילו את רכישת שירותי התיירות מחוץ לישראל. יבוא הסחורות האזרחיות עלה ב-25.4%, ובסך הכול נרשמה עלייה של 16.1% ביבוא בניכוי יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים.

מנגד, בהוצאה לצריכה הציבורית נרשמה ירידה של 1.9% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-3.2%, אולם ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-8.4%. הירידה בהוצאה הביטחונית היא אחד הגורמים המרכזיים שהשפיעו על הירידה הכוללת בצריכה הציבורית, לאחר תקופה שבה הוצאות הביטחון גדלו על רקע המלחמה.

בסיכום הנתונים, סך המקורות שעמדו לרשות המשק, מתוצר מקומי ומיבוא, עלה ב-14.1% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 26.2% ברבעון השני.

כתיבת תגובה