האיחוד האירופי אישר להכיר במיסוי הפחמן המשולם בישראל במסגרת מנגנון ה-CBAM. ההחלטה תאפשר ליצואנים ישראלים לקזז את המס ששולם בארץ ולמנוע כפל תשלום | המהלך צפוי להשאיר בישראל הכנסות ממיסוי פחמן ולספק ודאות לתעשייה לקראת תחילת רכישת תעודות הפחמן באירופה בפברואר 2027.
חיים שיף 18.11.2026
יצירה: AI האיחוד האירופי אישר להכיר במיסוי הפחמן המשולם בישראל במסגרת מנגנון ה-CBAM. ההחלטה תאפשר ליצואנים ישראלים לקזז את המס ששולם בארץ ולמנוע כפל תשלום. המהלך צפוי להשאיר בישראל הכנסות ממיסוי פחמן ולספק ודאות לתעשייה לקראת תחילת רכישת תעודות הפחמן באירופה בפברואר 2027.
האישור התקבל בתום מגעים בין-משרדיים מול נציבות האיחוד האירופי, והוא צפוי להקל על חברות ישראליות המייצאות לאירופה, בעיקר בענפי הפלדה, האלומיניום והדשנים. המשמעות היא שמחיר הפחמן ששולם בישראל יובא בחשבון בחישוב החבות האירופית, כך שהיצואנים לא יידרשו לשלם פעמיים בגין אותו רכיב של פליטות.
מנגנון ה-CBAM, מנגנון התאמת הפחמן בגבול של האיחוד האירופי, נועד להטיל על יבוא מוצרים עתירי פליטות עלות המשקפת את מחיר הפחמן שמשלמים יצרנים בתוך האיחוד. המנגנון חל כיום על שישה ענפים מרכזיים: פלדה וברזל, אלומיניום, דשנים, מלט, חשמל ומימן. במסגרת ההסדר, יבואנים אירופיים נדרשים לרכוש תעודות פחמן בהתאם לפליטות הכרוכות בייצור המוצרים המיובאים.
על פי לוחות הזמנים שפרסמו משרדי הממשלה, רכישת תעודות ה-CBAM עבור יבוא לאיחוד תחל בפברואר 2027, והדיווח הראשון יידרש בספטמבר 2027, בגין הפליטות שנרשמו החל מ-1 בינואר 2026. המנגנון כבר נכנס לשלב המחייב בתחילת 2026, לאחר תקופת מעבר שהתמקדה בעיקר בחובות דיווח.
ההכרה האירופית במנגנון הישראלי נעשתה במסגרת תקנת יישום רשמית, הקובעת כיצד יחושב הקיזוז בגין מחיר פחמן ששולם במדינות מחוץ לאיחוד. ההכרה בישראל מתבססת על מיסוי דלקים באמצעות מס הבלו, ולא על הכרה גורפת בכל רכיב מס המשולם בישראל. בהתאם לתקנות, מנגנוני החזרי מס וסיוע ממשלתי לתעשייה בענפים מסוימים ינוכו מהסכום שניתן יהיה לקזז בפועל.
המשמעות הכלכלית היא שהחברות הישראליות יוכלו להביא בחשבון את עלויות המיסוי שכבר נשאו בהן בישראל, בכפוף לתנאי ההכרה ולהוכחת התשלום, ובכך לצמצם את החשיפה לעלויות נוספות בשוק האירופי. במקביל, הכנסות המדינה ממיסוי הפחמן יישארו בישראל במקום שחלק מהעלות הכלכלית ייגבה באמצעות רכישת תעודות באירופה.
לצד ישראל, הרשימה האירופית כוללת גם את סינגפור, בריטניה, מדינות מסוימות בארצות הברית וקוריאה. בנציבות האירופית קבעו כי מנגנוני תמחור פחמן במדינות שלישיות יוכלו להיות מוכרים לצורך הפחתת החבות, בתנאי שהם עומדים בדרישות הרגולטוריות ומטילים חובת תשלום מחייבת על כלל היצרנים הרלוונטיים.
התקנה האירופית קובעת גם דרישות להוכחת התשלום ולבקרה על הנתונים. בין היתר, יש להציג אסמכתאות המעידות על מחיר הפחמן ששולם בפועל, והנתונים נדרשים לאימות בידי גורם עצמאי מוסמך. בשנים 2026 ו-2027 נקבעו הסדרי מעבר המאפשרים לגורמי אימות המוסמכים במסגרת CBAM לבצע גם את בדיקת התשלום, ללא צורך בהסמכה נוספת של האיחוד האירופי.
ההישג הושג בעקבות עבודה בין-משרדית של משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה, יחד עם הנספחות הכלכלית של מינהל סחר חוץ במוסדות האיחוד האירופי בבריסל. בממשלה רואים בהכרה גם בסיס לקידום הכרה דומה במס הפחמן הישראלי מול מדינות נוספות, ובהן בריטניה.
ההחלטה מגיעה על רקע החשיבות הגוברת של שוק האיחוד האירופי ליצואנים הישראלים והתרחבות הדרישות הסביבתיות המוטלות על יצרנים. במקביל, באיחוד האירופי מתקיימים דיונים על הרחבת תחולת מנגנון הפחמן למוצרים נוספים, מה שעלול להגדיל בעתיד את מספר החברות הישראליות שיושפעו ממנו. ההכרה במיסוי הישראלי עשויה לספק לתעשייה המקומית יתרון משמעותי בהתמודדות עם העלויות הרגולטוריות החדשות.



