הירוקים נגד כסיף: האוכלוסייה החרדית לא מעוניינת לגור בה

ארגון אדם טבע ודין (אט"ד) הגיש התנגדות להקמתה של העיר כסיף לציבור החרדי. בטענות ההתנגדות נכתב, כי אין כל עדות לכך שהאוכלוסייה החרדית עצמה מעוניינת להתגורר בעיר והעיר נעדרת כל הצדקה תכנונית בהינתן שבערים הקיימות בנגב היצע תכנוני רב. עוד נטען כי התוכנית מחלישה את הנגב, מכיוון שהיא מעודדת הגירה של עשרות אלפי תושבים עניים לתחומו. לבסוף, טוען הארגון כי הסיבה לשלל העיוותים שבהחלטה על הקמת העיר, היא היותה החלטה שנעשתה מטעמים פוליטיים גרידא ולא תכנוניים.
 
על פי תוכנית המתאר לעיר שאישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ב–1 באפריל השנה, עתידה העיר לכלול כ–16 אלף יחידות דיור, שבהן יתגוררו 80 אלף איש. ואולם לטענת אט"ד, העבודה הכלכלית שהוטל על האוצר להציג בפני הממשלה בהקשר של הקמת העיר מעולם לא הוצגה.  
 
לפי הפרסום היום ב'דה מרקר', באט"ד מזכירים מחקר שנערך עבור המשרד להגנת הסביבה לפני כמה שנים, שממנו עולה כי עלות הקמת יחידות דיור ביישובים חדשים גבוהה לאין שיעור מהקמת יחידות חדשות ביישובים עירוניים קיימים. "קיים פער של 188% בין עלות הקמת יחידת דיור ביישוב כפרי חדש לעומת עלות הקמתה בשכונה חדשה בעיר. פער זה גדל ל–300% כשכל ההשקעות הממשלתיות נלקחות בחשבון".
 
עוד הוצגו מחקרים מהשנים האחרונות המראים כי דווקא בערים מעורבות של חרדים ולא־חרדים נהנית האוכלוסייה החרדית מרמת רווחה גבוהה יותר, ושיעור המשתתפים בכח העבודה בה גבוה יותר. בכל הקשור לנשים חרדיות – אלה דווקא נוטות להשתתפות רבה יותר בשוק העבודה מאשר גברים, ואולם דווקא בערים חרדיות מעוטות עסקים, אפשרויות התעסוקה העומדות בפניהן מצומצמות ביותר, ודווקא בערים המשלבות חרדים האפשרויות הפתוחות בפניהן רבות יותר.
 
מכל הסיבות הללו, נטען, הקונצפט של "העיר החרדית" הוא מתכון לאסון חברתי, ומדינת ישראל למעשה משקיעה את מיטב משאביה בהקמת עיר, שמראש ניתן לקבוע שתהיה עיר מצוקה. "מטעמים אלה, יש לבצע בחינה מעמיקה של השאלה אם ראוי מבחינה כלכלית וחברתית להקים ערים חרדיות הומוגניות או עדיף שהתכנון עבור אוכלוסיה זו יתבצע במסגרת ערים המכילות תושבים חרדים ולא חרדים כאחד", נכתב. כמו כן נטען כי לאור כל האמור התוכנית מחלישה את הנגב, שכן היא מגדילה את אוכלוסיית הנגב בכ-80 אלף איש ממעמד סוציו אקונומי נמוך, שחלק ניכר ממנו חסרי השכלה והכנסה.
 
בתשובה לשאלה מדוע סומכים מוסדות התכנון את ידיהם על תוכנית כה פגומה, השיבו באט"ד כי יש כמה עדויות לכך שהשיקולים שבבסיס הקמת העיר החדשה כלל אינם תכנוניים או כלכליים כי אם נובעים משיקול פוליטי גרידא. כך מוזכרת ישיבה שהתקיימה עם מנכ"ל החטיבה להתיישבות ירון בן־עזרא. בן־עזרא מצוטט בהתנגדות כאומר שהמטרה מרכזית של התכנית להקים חבל התיישבות בנגב, הכולל גם את היישוב כסיף, היא "לתפוס את יתרת השטח האחרונה, ובכך למנוע המשך פלישת הבדואים לאדמות הלאום שנותרו, וגם למנוע רצף בדואי ו/או ערבי מכיוון דרום הר חברון לכיוון ערד, בואכה דימונה וירוחם, וכל המרחב הכלוא ביניהם ובין באר־שבע".
 
לטענת אט"ד, "הליך התכנון במקרה זה נעשה בצורה הפוכה, כאשר קודם החליטה הממשלה על מיקום היישוב, משיקולים פוליטיים וללא בדיקה מקצועית של מוסדות התכנון בדבר התאמתו לעקרונות התכנון הארציים והאזוריים. ורק לאחר מכן הועברה ההחלטה למוסד התכנון ללא אפשרות לבחינת חלופות אמיתיות לתוכנית".
 
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "בהתאם לחוק התכנון והבנייה, התוכנית נמצאת כעת בהליך הגשת התנגדויות. כל ההתנגדויות יידונו בדיון במועצה הארצית עד לקבלת החלטה".
 

תמונה: פלאש90