מה הקשר בין קרקעות גולובנציץ והמלחמות בביטאון 'העדה'?

צילומים: יעקב נחומי, יעקב לדרמן, יונתן סינדל | פלאש 90

במסגרת המאבק על הקברים במתחם גולובנציץ' בבית שמש, היה מי שהפטיר בציניות: "אני לא יודע האם יש שם קברים או לא, אבל דבר אחד ברור: העדה החרדית נקברה כאן…". הלצה, הלצה – אבל יש בה מן האמת.

העדה החרדית, ששואבת כיום את עוצמתה מעברה המפואר ומבעלותה על ההכשר החזק ביותר בעולם, הצליחה להתפורר לפלגים-פלגים בעקבות פרשת גולובנציץ', והדברים צפים כעת בפרשה שמסעירה את העדה החרדית, בעקבות מכתב למערכת שהתפרסם בשבוע שעבר נגד כ"ק האדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א ונגד זקנו האדמו"ר רבי אהרן ראטה זי"ע בעל שומר אמונים.

הדרישה הרשמית שהוצגה מהנהלת מוסדות תולדות אהרן היא חד משמעית: לפטר את עורך העיתון טוביה ליברמן. במקביל לדרישה של הנהלת המוסדות, הוחתמו מאות אנשים על עצומה הקוראת לפיטורי עורך הגיליון שמזוהה עם העדה.

גורמים בעדה החרדית מציינים כי הבעיה בעורך 'העדה' אינה נובעת באופן ספציפי רק בשל הפגיעה בכ"ק האדמו"ר מתולדות אהרן, אלא בשל יחסו של העורך במשך השנים האחרונות לרבות מקהילות הקודש שמרכיבות את העדה החרדית, לראב"ד ולשאר חברי הבד"ץ.

לדבריהם, העורך מעל בתפקידו כאשר במקום לייצג את כל קהילות העדה החרדית, הוא מייצג אך ורק קומץ סיקריקים בודדים, שכבר מזמן ניתקו כל קשר עם העדה החרדית. "יעיד על כך מספר הקוראים והמנויים של העיתון שירד באופן דרסטי בשנים האחרונות", אומרים בעדה החרדית.

גורמים בהנהלת העדה החרדית אומרים בימים האחרונים: "במשך השנים האחרונות, כאשר העדה החרדית ידעה וויכוחים פנימיים קשים, התערב העורך באופן חד-צדדי והתעלם מדעותיהם של רוב ככל חברי העדה החרדית, כולל הרבנים חברי הבד"ץ ובראשם הראב"ד שליט"א".

להמחשה טוענים אותם גורמים, "עדיין צרוב בזיכרוננו ההתערבות המבישה של עורך 'העדה' בביטאונו נגד הראב"ד שליט"א בפרשיית גולובנציץ, בו בזמן שרובם ככולם של קהילות העדה החרדית נמנעו מלהתערב ולהביע דעה רשמית, הרי שעורך גיליון 'העדה' החציף פניו ופעל בבוטות נגד דעת קדשו של הראב"ד שליט"א, למורת רוחם הגלויה של רוב ככל אנשי העדה החרדית.

"העדה החרדית לא תשתוק על המעילה הנוראה בנטילת השופר שאמור היה לייצג את כל קהילות הקודש הנמנים עליה, וכך גם לא תשתוק על החרפה הנוראה בביזוי כבוד התורה בהתעלמות מוחלטת מחלק נכבד מחברי הבד"ץ הראב"ד שליט"א", אומרים היום גורמים בעדה החרדית.

"לבטל את המנוי על הגיליון הנ"ל"

אין זה המשבר הראשון שעובר ביטאון "העדה". לפני כארבע שנים נתלו בבית המדרש דושנסיקיא בירושלים מודעות הקוראות לחסידים לבטל את המנוי לעיתון 'העדה'. במודעות נכתב: "היות שבגיליון 'דורות' פרשת קרח נתפרסם מאמר בנושא גיוס בני הישיבות העומד על הפרק, ומתוך הדברים נשתמעו זלזול במרן רבנו הקדוש מהרי"ץ זצוק"ל, על כן אנו פונים בזה לתלמידים הנאמנים ההולכים בדרכו ובשיטתו הבהירה, לבטל את המנוי על הגיליון הנ"ל".

המאבק החל כאשר במוסף 'דורות' של עיתון 'העדה' התפרסמה דרשה של הגאון רבי דוד סולבייצ'יק בנושא גזירת הגיוס, כאשר בתוך הדרשה האשים הגר"ד ברמז את האדמו"ר המהרי"ץ דושינסקיא על כך שהשתתף בזמנו בועדת פיל, שהוקמה על-ידי הבריטים בשנת תרצ"ו בניסיון ליישב את הסכסוך הערבי-יהודי.

בחסידות דושינסקיא טענו אז: "לאחרונה יש להרבה גורמים בהעדה החרדית ביקורת על ההתנהלות של אנשי העיתון, הם הרבה יותר קיצונים מהבד"ץ"…

גם שם עלה וצף נושא מתחם גולובנציץ': "בפרשת 'אתרא קדישא' כשיש להרבה מבני העדה החרדית ביקורת עליהם בתוכם, וגם בקרב חברי הבד"ץ – הם המשיכו לתמוך באתרא קדישא ללא סייג, ועוד הרבה טענות".

ואכן, קו פרשת המים בתוך העדה החרדית התרחש בהפגנות על מתחם גולובנציץ'. שם, לראשונה, הביע הראב"ד עמדה עצמאית שתמכה בהמשך הבניה במתחם בניגוד לדעתו של הגאב"ד. ביטאון העדה לקח צד נגד הראב"ד ולדברי רבים, יצר קרע שלא אוחה עד היום.

העורכים לשעבר: משי זהב ופפניהם

אם נסתכל על ההיסטוריה של ביטאון "העדה" נגלה כי בין עורכיו לשעבר יש כאלו ששנויים כיום במחלוקת מנקודת מבטם של אנשי העדה החרדית. יהודה משי-זהב ושמואל חיים פפנהיים היו בין עורכי העיתון והכותבים המרכזיים בו במשך שנים.

משי זהב פרש לגמרי מחוגי העדה והקים את ארגון זק"א, ואילו פפנהיים עדיין משייך את עצמו לחוגי העדה אך מידי פעם סופג מהם ירי תלול מסלול… בשנת תשס"ח, בעקבות מספר ראיונות שנתן פפנהיים לאמצעי תקשורת חילוניים, הוא הואשם בפתיחות יתר ונאלץ להתפטר מתפקידו כעורך העיתון. או אז נכנס טוביה ליברמן לתפקיד. כאמור, כעת, ליברמן הוא זה שסופג את האש. חד גדיא, חד גדיא.

אגב, ביטאון העדה ידע גם פריצה למשרדיו. זה קרה לפני כארבע שנים כאשר משרדי העיתון הממוקמים בקומה השנייה ברחוב מאה שערים 71 בירושלים, נפרצו, ואלמונים השחיתו את כל הציוד שהיה במשרד וריססו כתובות גרפיטי על הקירות.

בין היתר נכתב על הקירות: "עד מתי להעדה הרעה הזאת" ו"העדה החרדית תפסיקו". הרקע לפריצה הייתה התייחסות עיתון העדה, לתקיפתו של אברהם חיים הירשמן בפרשת בתי וורשה.

פפנהיים מאשים: "ליברמן אוהב לריב"

לפני כשמונה שנים, בעת ההפגנות הסוערות על חניון קרתא בירושלים, פורסמה מודעה בביטאון העדה, לפיה "אין להעדה החרדית דוברים כלל, ואין רשות לאף אחד לדבר בשמה כדי שלא לגרום לחילול שם שמיים…".

המודעה כוונה בעיקר לשני דוברים שלא פספסו שום מיקרופון או אייטם. אחד מהם הוא העורך לשעבר שמואל חיים פפנהיים.

פפנהיים התראיין בשעתו ל'בחדרי חרדים' ואמר: "אני יודע שזה מכוון כנגדי. אבל כל מי שאני שואל אומר שזה לא הוא. אף אחד לא יודע מי אחראי למודעה".

אז מי בכל זאת רוצה ברעתך?

"יש מישהו שקוראים לו טוביה ליברמן. הוא אוהב לריב. מעולם לא נכנסתי לנישה שלו, אבל בכל זאת הוא מרגיש שאני המתחרה שלו. ואני לא יודע למה זה כואב לו. ולדעתי הוא אחראי על הפרסום".

אבל המודעה נכנסה בעיתון 'העדה', זו לא מודעה של בן אדם פרטי.

"האחראים על הביקורת בעיתון העדה הם אנשים קטנים. יש בעיתון התדרדרות גדולה, בכל המובנים. אגב ליברמן תמיד אומר לי שההשמצות נגדי לא קשורות אליו, אבל ראיתי התכתבות בה הוא מודיע לקווי הנייעס שהוא לא ייתן להם מודעות מטעם הבד"ץ אם יקראו לפפנהיים דובר העדה. אם זו לא צרות עין, אז מה כן?".

למעשה, אתה דובר 'העדה'?

"לא אמרתי שאני דובר העדה. אני אדם פשוט. כל החיים הקדשתי את עצמי למען העדה, ומי ששואל אותי אני עונה. אני לא דובר ולא מקבל משכורת. אני עושה הרבה שליחויות לבד"ץ, וגם לגאב"ד – מי שרוצה לקרוא לי דובר, שיקרא.

"הייתי עורך העדה במשך שבע שנים, ועזבתי כי לא הסתדרתי עם האנשים ההזויים בסגנון ליברמן. כואב לי מאוד איך שהעיתון נראה היום. נכנס לדמגוגיות, מריבות, כל מחלוקת הם נכנסים. אני מתרה על זה, אבל לא מקשיבים לי. עיתון העדה לא מייצג היום אף אחד".

הפלגים והפורשים של העדה החרדית

העדה החרדית מורכבת מקבוצות וקהילות קטנות יותר או פחות: קהילת סאטמר בישראל (הפלג של האדמו"ר מהר"א רואה את עצמו עצמאי יותר), תולדות אהרן (שכעת נפגעה קשות), תולדות אברהם יצחק, דושינסקיא, ועוד כמה חסידיות קטנות כמו משכנות הרועים, קהל חסידי ירושלים, פלג "הקהילה" בחסידות ברסלב, קהילת תפארת ירושלים, קהילת אנשי ירושלים וחלק מקהל פרושים. ישנה גם העדה החרדית הספרדית שיש רואים בה ענף של העדה החרדית הידועה.

במספר קהילות אחרות חלק מחברי הקהילה הם בעלי אוריינטציה לעדה החרדית, כמו חסידות רחמסטריווקא, חסידות פינסק-קרלין וחסידות סלאנים. חסידות בוהוש מזדהה אף היא עם עמדות העדה החרדית, ומוסדותיה לא לוקחים כסף מהמדינה.

העדה החרדית ידעה אין ספור זעזועים שהחלישו את כוחה בצורה משמעותית. אם בעבר "קול קורא" עליו חתומה העדה היה מזעזע את אמות הסיפים, כיום הוא עוד קול קורא שמכסה את לוחות המודעות, אפילו חברי הקהילות עצמן לא תמיד מתייחסות למודעות שזעזעו בעבר את כל היהדות החרדית.

בעבר נמנו על שורות העדה החרדית קהילות כמו 'קהל עדת ירושלים' או 'ישיבת המתמידים', בראשות הרב לייבל מינצברג, אך אלו פרשו מהעדה וכיום מזוהים יותר עם אנשי דגל התורה. גם חסידות קרלין הייתה שייכת בעבר לעדה החרדית, עד שכ"ק האדמו"ר מקרלין החליט לקחת תקציבים מהמדינה.

כל הפרישות הללו החלישו מאוד את כוחה של העדה החרדית שהייתה בעבר סמל וסמן ימני עבור כל הציבור החרדי, מה שמסביר מדוע מערכת הכשרות שהקימה נחשבת לאמינה ולחזקה ביותר בציבור החרדי בארץ ובחו"ל. המאבק הנוכחי על השליטה בביטאון העדה, עלול להחליש עוד יותר את כוחה של העדה כאשר קהילה חשובה בתוכה מרגישה מנותקת.